ויטל אלבוחר מתקשה לזרוק דברים: עטיפות של מסטיקים, פחיות, עיתונים ישנים ועוד. ככה זה כשאתה אספן של פריטים נוסטלגיים. "אין לדעת מה יהיה הערך ששל החפצים האלה בעתיד, לכן אני ממיין ורק לאחר מכן זורק", הוא מסביר. כאשר בנותיו כועסות על האוספים שממלאים את הבית, הוא מבטיח להן: "כשאני אלך לעולמי זה יהיה שווה הרבה כסף ותיהנו מזה".

אלבוחר ובובות האי.טי שלו | צילום: רגינה קאשי-רודנשטיין

אלבוחר בן 41, גדל ומתגורר בבת ים. לפני כחודש וחצי הוא פתח חנות 'גיקים' לצעצועים ואספנות בבלפור 28, בשם 'אספני חלומות הילדות'. החנות היא המשך ישיר של קבוצת הפייסבוק בעלת אותו השם שהקים ויטל וחברים בה למעלה מ־11 אלף איש. קבוצה נוספת שהוא מפעיל עוסקת במשחקים משנות ה־80 וה־90 ומונה למעלה מ־35 אלף חברים.

"הייתי מנהל התקנות באיקאה במשך עשר שנים אבל תמיד קינן בי הרצון לחנות אמיתית עבור צעצועים נוסטלגיים", מספר אלבוחר. "החלום האמיתי הוא לפתוח מוזיאון בצמוד לחנות, שהורים יבואו עם ילדים ויראו להם משחקים מפעם".

אלבוחר, שמעיד על עצמו כאחד שתמיד היתה לו אהבה לנוסטלגיה, מביא עכשיו לבת ים מבקרים מכל הארץ, אספנים, יוטיוברים וגיימרים אשר מתעניינים באוספים שלו. "החנות היא רק רבע מהדברים, אמרתי לך שהחלום זה לפתוח מוזיאון, ולכן כל הדברים הנוסטלגיים באמת שמורים ומקוטלגים בצורה מסודרת אצלי בבית, כמו עיתון מקורי מהקמת המדינה", מתגאה אלבוחר

התחביב שלו שהפך למקצוע הוא גם אקולוגי לדבריו וניתן להגיע לחנות ולהביא חפצים נוסטלגיים שיש בבית, "הם יקבלו הערכת מחיר ואפשר בתמורה לקחת משהו אחר מהחנות", הוא מסכם, "כך במקום לזרוק אנו ממחזרים וגם הילדים או הנכדים מקבלים ערך מוסף ונהנים מצעצוע או משחק חדש".

מה עוד תמצאו בחנות? לא התאפקנו וצילמנו:

נוסטלגיה | צילום: רגינה קאשי רודנשטיין

מדפים של זכרונות | צילום: רגינה קאשי רודנשטיין

לאקי לוק. נוסטלגיה של שנות ה-80 | צילום: רגינה קאשי רודנשטיין