כשמביטים בדמותה המטופחת והזוהרת של זהירה אליה בת ה-64 קשה להאמין שהיא כבר סבתא רבא לשני נינים. מי שהוכתרה ל"מלכת היופי הגאורגית של ישראל", התחתנה כבר בגיל 17, הביאה ארבעה ילדים לעולם והפכה לאשת חברה באוסטריה.

זהירה אליה | צילום פרטי

לפני 6 שנים המשפחה שבה לארץ והתמקמה בחולון ואליה הפכה לדמות מוכרת בקהילה הגאורגית בעיר. "לישראל עלינו לראשונה בשנת 1978 אבל אחרי כמה שנים עברנו לאוסטריה ל-30 שנה בגלל עסקים של בעלי.

"לפני 13 שנים אבדתי את בן הזקונים שלי, בגיל 29 הוא החליק ונפטר ומאז אני שומרת את זכרו דרך שמחת החיים שלי. כשאני רואה משפחות שמאבדות אדם האהוב אני רוצה לומר להם שחייבים להמשיך, לא אותם קברו ואם הם באמת אהבו את מי שאיבדו הם צריכים לקדש את זכרו בשמחה ובחיים מלאים ומאושרים".

כנערה אליה רקדה והייתה תלמידתם של הרקדנים מינו רמשווילי ואנזו קופרזה. בזכותם היתה ליהודייה הראשונה שזכתה באליפות הריקוד של גאורגיה. לימים למדה סיעוד והתמקצעה כאחות גניקולוגית אך תפקיד חייה תמיד היה האימהות.

"בניגוד למקובל", היא אומרת. "אני ובעלי יעקב לא הכרנו בשידוך, התאהבנו ואחרי מספר חודשים באנו להורים ואמרנו שאנחנו מוכנים להתחתן רק אחד עם השניה. יש לי את הבעל הכי טוב בעולם, אין גברים מדהימים כמוהו, למרות עבודתו הרבה הוא תמיד תמך בי ואני שמרתי על בית שמח ונעים עבורו ועבור ילדי.

"תמיד חשוב לי שהכל יהיה נקי ויפה, גם הבית וגם אני, יש לי אהבה גדולה לאסתטיקה, באוסטריה חיינו בקרב האריסטוקרטים של וינה, שמלות נשף, טיפוח ואירועים חברתיים תמיד היו חלק מחיינו, אני נולדתי בשביל האירועים האלו. אבל גם תמיד הייתי אישה של בית, אוהבת לבשל אוכל מסורתי כמו חצפורי וחינקלי.

אליה (שלישית מימין) ומשפחתה | צילום פרטי

"עבורי משפחה זה הכל בחיים, אני נהנת מכל רגע שאני מבלה איתם. מידי פעם אני מבקרת בגאורגיה, עד היום אני מתגעגעת, לבית שבו גדלתי, לבית הספר הישן וכמובן לאבי שקבור שם.

"בגאורגיה קבלתי השכלה, ערכים וכמובן שמחת חיים. למרות זאת, אני מאוד אוהבת לגור בחולון, אני עובדת בתמיכה נפשית לקשישים כי יש לי נפש של פסיכולוגית, אני יודעת איך להגיע לליבם של אנשים שקשה להם ולכן גם מלווה בהתנדבות אימהות שאבדו את ילדיהם ומתקשות להתמודד".

אליה גברה על 22 מתמודדות בתחרות היופי לנשות גאורגיה בישראל שארגנה אסתריקה נגיד, והתקיימה בשבוע שעבר באשדוד. כל זאת למרות שהייתה המתמודדת המבוגרת ביותר בדרך לתואר הנכסף, כאשר הצעירה ביותר הייתה בת 21.

יש היום הרבה ביקורת על תחרויות יופי, מה דעתך?

"שמעתי את כל השטויות על זה שתחרות יופי זה לא מכובד, אבל אני רציתי להראות את היופי האמיתי שיש באישה. יש סטיגמה על נשים גאורגיות, שהן סגורות בבית ושאין אין להן חיים בחוץ. רציתי להראות את הצד האחר שלהן.

"היה חשוב לי גם להראות שגם אחרי אובדן החיים ממשיכים, רציתי לעמוד על הבמה ולהראות שבכל מצב אפשר לשמור על השמחה ולכבד את המסורת שלנו. האמת? לרגע לא חלמתי שאזכה, אפילו לא חשבתי שאגיע לעשירייה הראשונה, אבל בסוף הפתיעו אותי וזה מאוד נעים".

גם המעצב החולוני, עובד כהן, שעיצב את שמלתה של אליה הביע התפעלות האישה יוצאת הדופן שזכתה בכתר: "הייתה פה עבודה משותפת שלי ושלה, של מה היא אוהבת ואיך אני יכול להגשים לה את החלומות והתוצאה מדברת בפני עצמה. היא סיימה את התחרות עם כתר על הראש כיאה למלכה אמיתית".