הסופרים הצעירים. חולמים וכותבים | צילום המחשה: shutterstock

     

החלום של רוני

סופרת: נויה בן ארצי תלמידת כיתה ו'4

רוני הינה ילדה לבבית ושמחה, תלמידה טובה ,פעילה חברתית, מתנדבת, אוהבת לעזור לאחר ובעלת נתינה ענקית.

 בוקר אחד קמה רוני ואושר גדול הציף אותה. היא רצה לאמה, שהייתה במטבח, והתיישבה לארוחת הבוקר, היא סיפרה לאמה שחלמה חלום מוזר בלילה. החלום לא היה מפחיד או רק עצוב זה היה חלום של אושר וגם של שמחה.

"מה קרה בחלום?", שאלה אמה הסקרנית של רוני. רוני סיפרה שלאחר שסיימה לקרוא את הספר והלכה לישון. "כמה דקות אחרי שכיבית את האור שמעתי קולות מוזרים ששואלים אותי האם אני רוצה לראות את העתיד?" לפתע אביה של רוני נכנס למטבח, היא הושיבה את אביה ליד אמה, לא נתנה לו לדבר, והמשיכה לספר את חלומה.

"....אמרתי כן, והדמויות הושיבו אותי על שטיח, השטיח במהרה התעופף דרך הדלת, יצאנו מהחדר ופתאום ראיתי שעון קוקייה גדול שהוא בעצם מכונת זמן. לא ידעתי מהיכן השעון הגיע, השטיח הסיע אותי לתוך השעון, זה היה מפחיד, עצמתי את העיניים, שמעתי קול מוזר שאומר לי "אל תפחדי, סמכי עלי" ואכן סמכתי עליו...

פתחתי את עיני לאט וראיתי שנכנסנו לתוך מבנה עם דלת גדולה, במבנה היו המון חדרים ובכל חדר מספר מיטות ועליהן שוכבים ילדים בגילים שונים, חלקם עצובים, חלקם נראים ממש חולים. ראיתי דמות של אישה מלאך, לבושה בלבן עוברת ביניהם, בודקת אותם נותנת תרופות, מלטפת מחייכת ,מחבקת, ואפילו מצחיקה ולכולם מבטיחה שמחר ירגישו טוב והביתה יחזרו במהרה.

המבנה היה מוזר ולא מוכר ואני שאלתי: מה זה המבנה הזה? מי זאת האישה בלבן? הדמויות ענו לי: זה העתיד, המבנה הוא בית חולים גדול לילדים, המלאך בלבן זאת את כרופאה המטפלת בהם. ראיתי אישה נעימה חייכנית, הדואגת לכולם מצחיקה ועושה להם טוב בשעה קשה.

התרגשתי מאוד מהמראות שראיתי ואפילו דמעות של אושר זלגו מעיני. הבנתי שזה העתיד שלי וזה בדיוק מה שאני רוצה להיות.... "גמרנו את הסיור" אמר מישהו. הסתובבנו ובנסיעה קצרה שוב ראיתי את השעון ההוא, תוך מספר שניות כבר הייתי בבית בחדרי חזרה, במיטה.

הבוקר עלה וקמתי עם חיוך גדול ושמחה. המחשבות של החלום לא עוזבות אותי ולכן רצתי אליכם לספר בשמחה, אני שמחה לראות דמעות אושר בעיניכם."

אבי אמר לי ,שפעם היה איש נחמד בשם וולט דיסני, שאני רואה הרבה מסרטיו והוא אמר "שחלומות ניתנים להגשמה אם רק יהיה לנו האומץ לשאוף אליהם בהתמדה". אושר הציף את גופי ויצאתי לבית הספר לדרכי.

לקריאת כל הסיפורים הקצרים בתחרות >>>

הסיפור הקצר של מיה טליאנסקי מ'נחשונים'

הסיפור הקצר של אביב דיין מ'ראשונים'

הסיפור הקצר של מאיה לוי מביה"ס 'נחשונים'

 הסיפור הקצר של ליאור אשכנזי מביה"ס 'דוד אלעזר'

הסיפור הקצר של טוהר לביא מביה"ס 'עקיבא'

הסיפור הקצר של דיאנה נקונצ'ני מביה"ס 'בן-גוריון'

הסיפור הקצר של מאיה לרין מביה"ס 'הנשיא'

הסיפור הקצר של נטע ברוכים מביה"ס 'עקיבא'

הסיפור הקצר של אופק גבריאל מביה"ס 'דוד אלעזר'

"תחרות הסיפור הקצר" הנערכת השנה בבת ים לראשונה, היא פרי שיתוף הפעולה של  אגף החינוך, משרד החינוך, אגף תרבות והספרייה העירונית "התרבוטק". בתחרות השתתפו כיתות ה-ו מכל בתי הספר היסודיים בעיר, כל תלמיד התבקש לעמוד בקריטריונים הבאים: לכתוב בין 250-350 מילה בעברית, ולשלב בסיפור חמש מתוך שבע המילים הבאות: עתיד, ספר, חלום, שטיח, כסף, שמחה ודלת.

הסיפורים הקצרים עברו לסינון ראשוני של רכזות השפה בבתי הספר, ולאחר מכן הועברו לוועדה מקצועית, שכללה אנשי חינוך וספר, שבחרה עשרה סיפורים.

ביום ג', 28.5 בשעה 19:30 יתקיים ערב חגיגי שבו יוקראו הסיפורים הנבחרים בפני קהל. המקריאים יהיו תלמידי מגמת תיאטרון מתיכון שז"ר.