הסופרים הצעירים. חולמים וכותבים | צילום המחשה: shutterstock

מ ר א ו ת    ה ע ת י ד

סופרת: נטע ברוכים, תלמידת כיתה ו'2 מביה"ס הממ"ד 'עקיבא'

הסיפור מתרחש לפני שנים רבות.  בקצה החורשה עמד בית ישן ורעוע שנמצא בין כרמים ושדות ירוקים. לבית לא היו חלונות, רק דלת גדולה בצבע ירוק עם המון מראות.

בכניסה לבית היה שטיח קטן עם המון צבעים מרהיבים וזוהרים, כאשר דורכים עליו שלוש פעמים בכניסה לבית, ניתן לראות את העתיד במראות הללו.

אף אחד לא ידע על דבר קיומו של הבית, שעומד בקצה החורשה. אף איש לא נכנס ולא ביקר, אלא שפעם אחת וגורלית דנה, רון וגל נכנסו אליו, סקרנותם גברה ונכנסו פנימה.

מאחר וכל אחד מהם דרך פעם אחת על השטיח, הם ראו במראות את עתידם, ולא הבינו את פשר המראה שנגלה לפניהם.

דנה הייתה מאד פחדנית ורגישה, רון היה מאד אמיץ ונחוש, אך גם מאד שובב, גל היה מאד חכם ופיקח, אך עם "פתיל קצר", מתעצבן בקלות.

כאשר נכנסו לבית וראו את עתידם, הם מאד התפעלו ועמדו פעורי פה.

דנה תהיה וטרינרית בגלל הרגישות והחיבור שלה לבעלי חיים והיא תצליח מאד. היא שמחה, אבל התאכזבה כאשר ראתה שבהמשך תפסיד בגלל פחדיה כאשר החיות ימותו.

רון ראה שהוא יהיה הרפתקן וייסע לטיולים, אולם  הוא לא ייהנה בטיולים בגלל השובבות וחוסר האחריות שלו, והתאכזב מאד.

גל ראה שהוא יהיה מדען, בזכות זה שהוא כל כך חכם. אבל ראה שלא יצליח להרבה זמן, מאחר והוא מתעצבן בקלות בגלל ביקורות של מדענים אחרים.

לשלושתם יחד, דנה, רון וגל, הייתה שמחה בלב כי ראו את עתידם, אבל היו מעט נבוכים ועצובים כי עתידם לא יהיה מבטיח.

בן רגע, עלתה בראשם מחשבה, והחליטו כי הם חייבים להתאמץ כדי להוציא את התכונות הרעות , בשביל לשפר את עתידם, ולהיות יותר טובים ומוצלחים.

הם קבעו שכל אחד ישקיע ויעבוד על עצמו בבית, וייפגשו לאחר חודש ימים במטרה לשפר את עתידם.

דנה עבדה והעלימה את הפחד בזכות זה שראתה דברים מפחידים, התגברה ועודדה את עצמה לחשוב חיובי.

רון עבד על עצמו בכך שחשב טרם פעל ולמד לקבל ביקורת מאחרים. כאשר היה נוגה נזכר באותן מנגינות רגועות ששמע.

גל עזר לעצמו בכך שביקש מרונית, אחותו, לומר דברים "המוציאים אותו מדעתו". הוא התאפק ובכך זה הקל עליו.

כעבור חודש, שלושתם הצליחו להשתפר ולתקן את עצמם, וכאשר נפגשו שוב בבית ודרכו שלוש פעמים על השטיח, שמחו מאד לראות את עתידם בשנית.

דנה ראתה שאכן התגברה על חששותיה מפני החיות החולות ועל כך הייתה שמחה.

רון ראה שיפיק הנאה וסיפוק בכל הטיולים ואפילו תהיה לו סדרה מצליחה בטלוויזיה על מסעותיו בעולם ושמח מאד.

גל ראה שיהיה מדען מצליח ויביא פתרונות וחדשנות לעולם וילמד לקבל ביקורות של מדענים אחרים.

הם ממש שמחו וצהלו מעתיד מזהיר ולאור העובדה שירוויחו כסף רב ותהילה. הם יצאו מהבית עם סיפוק אדיר ותקווה מלאת ציפיות לגבי עתידם ולא חזרו לשם יותר לעולם.

"קומי דנה חמודה שלי, קומי" אמר לי אבא. ופתאום אני קולטת שכל זה היה רק חלום...

"תחרות הסיפור הקצר" הנערכת השנה בבת ים לראשונה, היא פרי שיתוף הפעולה של  אגף החינוך, משרד החינוך, אגף תרבות והספרייה העירונית "התרבוטק". בתחרות השתתפו כיתות ה-ו מכל בתי הספר היסודיים בעיר, כל תלמיד התבקש לעמוד בקריטריונים הבאים: לכתוב בין 250-350 מילה בעברית, ולשלב בסיפור חמש מתוך שבע המילים הבאות: עתיד, ספר, חלום, שטיח, כסף, שמחה ודלת.

הסיפורים הקצרים עברו לסינון ראשוני של רכזות השפה בבתי הספר, ולאחר מכן הועברו לוועדה מקצועית, שכללה אנשי חינוך וספר, שבחרה עשרה סיפורים.

ביום ג', 28.5 בשעה 19:30 יתקיים ערב חגיגי שבו יוקראו הסיפורים הנבחרים בפני קהל. המקריאים יהיו תלמידי מגמת תיאטרון מתיכון שז"ר.