49 שנה עברו מאז שנפגשו בוגרי מחזור 1969 ב'גאולים', ואת ערב פגישת המחזור שלהם בחרו להקדיש לזכר חברם לכיתה, זיקו ווהבה, שנפל ב-1990 בפיגוע טרור.

ווהבה, בן 37 במותו ואב לשתי בנות צעירות, הרג ב-25 לנובמבר 1990, כשהיה במילואים ונהג באוטובוס בכביש אילת-עובדה. חייל מצרי שחצה את הגבול לישראל ירה לעבר כלי רכב חולפים. אחרי שהרג שלושה חיילים, הגיע מולו האוטובוס, ווהבה נהרג במקום. באירוע נרצחו תשעה בני אדם. "לזכרו של חברנו, הצעתי לערוך את המפגש בבית יד לבנים בבת ים", מסביר אדיר בן משה, בן המחזור ויו"ר יד לבנים בבת ים, ופנה למשפחת ווהבה, שקיבלו את הבשורה בהתרגשות.

פגישת המחזור לזכרו של זיקו | צילום: אבי מועלפ-

אחותו, לבנה צוקר, נכחה באירוע, אך האם לא יכלה להגיע. בתקופה האחרונה היא שהתה במוסד שיקומי בבת ים, מחוסרת הכרה. "מאז שזיקו נהרג הקדישה אמי את חייה להנצחתו", סיפרה צוקר. לדבריה ברגע שנודע לה על האירוע מיהרה לנסוע למיטת האם. "החזקתי בידה וסיפרתי לה: 'זוכרים את זיקו. החברים שלו לא שוכחים אותו'. אני בטוחה שזה גרם לה אושר. עברו כל כך הרבה שנים, ומה נשאר לנו מאחי הקטן, שהיה ילד כל כך יפה ומקסים, חוץ מהתמונה שלו על הקיר והזיכרונות? ביום בו נהרג, הזמן שלנו עמד, ועבור אמא שלי, לא חזר לצעוד".

צילום: אלבום פרטי | 1926-2017 פורטונה (נני) ווהבה -

למחרת האירוע המרגש, בו נערכה דקה דומיה לזכר אחיה, והועלו זיכרונות מימי ילדותו, חזרה הבת למיטת האם וסיפרה לה. "אני בטוחה שהיא שמעה אותי", היא אומרת. ימים ספורים לאחר מכן נפטרה האם, והשבוע ליוותה אותה משפחתה בדרכה האחרונה. "כנראה שאמא חיכתה לערב ההתייחדות עם זיקו, שבכך כל חבריו יכבדו את זכרו", אומרת הבת בעצב. "זה מצמרר ועצוב, אבל אני שמח שהצלחנו לעשות את החסד האחרון הזה עם חברינו לכיתה ועם אמו", מסכם בן משה.