כשבית החולים לבריאות הנפש 'אברבנאל' בבת ים עלה בעבר לכותרות, זה קרה בדרך כלל בהקשר שלילי. וככל שעברו השנים, הסטיגמה הבעייתית שדבקה במקום התעצמה. בשנים האחרונות, אחרי שינוי במשבצת המנהל, מקווים במרכז בריאות הנפש הוותיק לתקן במשהו את הדימוי שנוצר. לפחות ברמה הפיזית, המקום נמצא בעיצומה של מתיחת פנים, במטרה להפוך אותו לאחד המתקדמים בארץ.

פרופסור מלמד, השבוע במרכז בריאות  הנפש | צילום: אבי מועלם

תקופה של שינוי?
במרץ 2015 נכנס פרופ' יובל מלמד לתפקידו כמנהל המרכז. קודמו, ד"ר יהודה ברוך, נאלץ לעזוב את תפקידו בעקבות פרשה מביכה בגינה הוא נאשם בשבוע שעבר בקיום יחסי מין אסורים לכאורה עם מטופלת. מלמד, מעבר לפרשה היחסית מתוקשרת הזאת, נאלץ להתמודד עם ירושה הרבה יותר משמעותית, שחולשת על כל אגף ואגף במתחם שברחוב קק"ל בבת ים.

"התחלתי את דרכי המקצועית בבית החולים לפני יותר מ־20 שנה כמתמחה", הוא מספר. "עשיתי בבית החולים התמחות, לאחר מכן הייתי מנהל מחלקה, ואז עברתי לבית החולים לב השרון, שם כיהנתי כסגן מנהל במשך עשר שנים, ועכשיו חזרתי כמנהל".

בית החולים הוקם עוד בימי המנדט הבריטי אך החל לפעול כבית חולים לבריאות הנפש רק לקראת קום המדינה. מאז ועד היום היה לבית החולים המפורסם בארץ בתחום בריאות הנפש, לטוב ולפעמים לרע. כעת, כאמור, מטרתו הגדולה של פרופ' מלמד היא לשקם את בית החולים.

עד כמה דברים השתנו בשלוש השנים האחרונות?
"חזרתי לכאן עם עיניים אחרות. כשאתה בא כמנהל, אתה בא ממקום אחר. עברו על בית החולים תהפוכות, ברפורמה המבנית הוא צומצם בגודל, מ־700 מיטות יש לו היום 300 מיטות".

כשבכל מקום שואפים להגדיל, למה לצמצם?
"לא בבריאות הנפש. יש תהליך בכל העולם של צמצום המיטות הפסיכיאטריות. יש תהליך של חזרה לקהילה, חלק מהאנשים שאושפזו בבתי החולים, אם הם לא במצב אקוטי, למה שלא יגורו בקהילה בהוסטל? הנושא תפס תאוצה וכיום יש את חוק השיקום שהוא חוק מאוד מתקדם, שתחתיו יש המון הוסטלים בקהילה. גם התרופות המתקדמות הביאו לצמצום שהיית מטופלים בבתי החולים".

יש תמיד תחושה שתחום בריאות הנפש הוא 'האח החורג' של הבריאות הכללית. יש אפשרות לשנות את זה?
"אנחנו בתקופה של שינוי. יש תקשורת חזקה והמתמודדים משמיעים את קולם, ויש כוונה מהצד שלנו לשמוע ולהקשיב. זו תקופה אחרת. שמונה מתוך עשרה בתי החולים הם ממשלתיים, לרפורמה בבריאות הנפש היו שלושה מרכיבים - מבני, שצמצם מיטות ואנשים יצאו לקהילה, ביטוחי - האחריות למעשה עברה לקופות החולים, הן מקבלות על כך תקציבים והן מתנהלות מולנו כמו בתי החולים הממשלתיים עם טופס 17.

והשלב השלישי, מה שצריך עוד להיות ונמצא בתחום משרד הבריאות, הוא לבנות ולשפץ. המון כספים בנושא מופנים לבתי החולים ואלינו".

וזה יצליח, היחס לתחום ישתנה?
"יש דרישה להוציא את הפסיכיאטריה מהחצר האחורית של הרפואה. כמו שבן אדם צריך טיפול למחלת לב, שיקבל טיפול לנפש. אם היה לו משבר אחד זה לא אומר שהמשבר יחזור. צריך להתייחס לנושא כמו למחלה ממושכת, כמו סוכרת, היא לא חולפת אבל אתה צריך ללמוד לחיות איתה ולהיות מאוזן.

"יכולות להיות החמרות ואתה תצטרך אשפוז וזה קורה גם במחלות נפש. זה לא משהו מיסטי. זו מחלה או הפרעה, ומי שמגיע לאשפוז אלה המקרים הקשים, רוב האנשים נמצאים בקהילה. היינו רוצים בשיתוף פעולה עם גופים כמו עמותת 'אנוש' - להקים בית מאזן. צריך כמה שיותר מרפאות בקהילה ואנחנו בעד כי זה בטוח מונע אשפוזים, שלרוב נמשכים עד חודש".

מה קורה בחודש הזה?
"כאשר אדם צריך אשפוז הוא במצב פסיכוטי סוער, או שהוא לא שולט בהתנהגות או שהוא שומע קולות. ופה אנחנו צריכים את המחלקה כדי שיראו אותו ויתנו טיפול תרופתי נוגד פסיכוזה. יש מקרים שההתקף לא יחזור אף פעם. יש כאלה שההתקפים יבואו וילכו, ויש גם מקרים בהם המצב מידרדר".

ישנם אנשים שמאושפזים תמיד?
"יש 80 מיטות של חולים ממושכים, של אשפוז מעל שנה. חלק מהם יכולים להשתקם ולצאת להוסטל ויש שחרורים מהמחלקות האלה. ויש אנשים שהם במצב כל כך קשה שהם מאושפזים במשך הרבה שנים, בתקווה שהסימפטומים יירדו. מספר המיטות הממושכות הולך ומצטמצם".

הקליניקה המשפטית
בית החולים משרת כמעט את כל גוש דן, את תל אביב, בת ים חולון ויפו. לתושבי בת ים ישנה מרפאת קהילה בתוך בית החולים, ומרפאת הנוער משרתת רק את תושבי חולון ובת ים. אחד השינויים המהותיים בבית החולים בשנה האחרונה הוא, כאמור, בינוי ושיפוץ. "אנחנו בשלב של הריסת מחלקות ישנות. פינוי המיטות גרם לכך שיש מבנים לא מאוישים. המבנים נהרסים ובמקומם ייבנו מבנים חדשים", מסביר פרופ' מלמד.

אברבנאל. "התשתיות נמצאות על סדר היום" | צילום: קובי קואנקס

ואכן, מסיור בבית החולים ניתן לראות שמחלקות רבות נמצאות בשלבי שיפוץ או בנייה. "אנחנו בונים שלושה קומפלקסים גדולים, כולם במתחם נוער: מחלקת נוער, מחלקת נערים אוטיסטים והוסטל של נערים אוטיסטים", מסביר פרופ' מלמד.

"יש מחלקת נוער ויש מחלקת נוער לנערים אוטיסטים, שתיהן נמצאות בבניין ישן משופץ, ועכשיו יהיה גם הוסטל לנערים אוטיסטים כי יש בזה צורך מאוד גדול. אלה לא מאושפזים, אלא אנשים שגרים באיזו שהיא צורה מוגנת. בבית החולים יש בית ספר של החינוך המיוחד, עם מנהלת. נערים שבאים בבוקר והולכים אחר הצהריים. מי שלא הולך לבית הספר, בית הספר מגיע אליו למחלקה".

אם היתה רפורמה ועכשיו תחום בריאות הנפש הוא בידי קופת החולים, מה קורה נניח כשבן אדם חווה התקף פסיכוטי? הוא צריך טופס 17 כדי להתקבל במיון שלכם?
"יש חדר מיון שעובד 24 שעות ביממה. לפני שהרפורמה נכנסה לפועל היה חשש להכניס את נושא הטופס 17 כי ברגע שאתה יוצר טפסי 17 ואתה יוצר בירוקרטיה, מה עושים כשהבן אדם במשבר בשתיים בלילה והמשפחה רוצה לבוא? היא לא צריכה להתחיל לחפש אישור. אפשר לפנות לחדר מיון, ולא צריך טופס 17 בדיעבד".

בבית חולים 'אברבנאל' ישנם אשפוזים של מבוגרים, מחלקת נשים אחת ושלוש מחלקות גברים, "יש יותר גברים מאשר נשים בבתי החולים הפסיכיאטריים, זה מעניין", אומר פרופ' מלמד ומסביר כי בקהילה מספר הגברים והנשים הוא שווה פחות או יותר, אך כשמדובר על התקפים סוערים, אלימים ופסיכוטיים שמובילים לאשפוז, הנתונים מראים כי מספר הגברים עולה על הנשים.

"מחלקה אחת שלנו מתמקדת בתחלואה כפולה - שימוש בסמים ומחלת נפש, דבר שנהיה נפוץ, אחד מסבך את השני, וקשה להתמודד עם זה. השימוש בסמים יכול לגרום למצבים נפשיים ולפעמים בגלל המצב הנפשי יש שימוש בסמים אז צריך מחלקה שיש לה ידע".

מה לגבי עצירים? ישנה ביקורת על כך שרבים מהאנשים שנעצרים על פשעים מבקשים חוות דעת פסיכיאטרית כדי לקהל בעונשם ובתנאי מאסרם.
"יש לנו יחידה משפטית שזה התפקיד שלה, אם יש באיזה שהוא הליך משפטי מישהו שטוען שישנו אדם שאינו כשיר לעמוד לדין, אנחנו מבצעים בדיקות ראשוניות ואם אין צורך להמשיך איתו אנחנו נותנים את חוות דעתנו ובזה מסתיימים הדברים".

פרופ' מלמד מסביר שישנה ביקורת על עירוב שתי האוכלוסיות - עצירים שמגיעים לבדיקות בבתי החולים הפסיכיאטריים ואוכלוסיית המטופלים בבית החולים, "מי שבמסלול המשפטי יהיה בהפרדה ומשהו נוסף שאנחנו יזמנו הוא חידוש שעוזר לנו: יש מומחה רופא שיוצא כל יום לבית המשפט בתל אביב, שבו יש המון אנשים שמבקשים להיבדק. אם שופט מבקש שתהיה הסתכלות אבל רוצה בדיקה ראשונית, המומחה מגיע לבית המשפט, בקומה מתחת לבית המשפט יש סוג של בית מעצר ובו מתבצעת הבדיקה.

"לא מדובר בעניין של מה בכך, זהו שירות ייחודי של בית החולים 'אברבנאל' והשירות אף זכה למחמאה מטעם מבקר המדינה. למעשה בשירות זה חוסכים בבית החולים כספים רבים למדינה בהעברת עצירים וקבלתם לבדיקה ראשונית בתוך בית החולים עצמו".

להוריד את מפלס החרדה

נכנסת לנהל את בבית החולים בתקופה מאוד רגישה, לאחר שהפרשה על המנהל הקודם צברה כותרות. איך משפרים דימוי של מקום?

"תראי, אני מעדיף להביט קדימה. התשתיות לא טובות ומיושנות, וזה נמצא על סדר היום. הטיפול בבעיה של עישון אצל חולי נפש הוא מאוד קשה, אנחנו לא מסכימים לעשן בחדרים אבל אנחנו חייבים ליצור להם פינת עישון. 80 אחוז מהמטופלים במחלקות מעשנים, השקענו המון תשתיות בעניין של בטיחות אש, וקשה לשפץ כי בית החולים עמוס.

"הושקעו כספים רבים בשיפוצים, המחלקות מחודשות ונראות כמו מיטב בתי החולים בארץ. במישור השני יש את הנושא של השירותיות, אנחנו רוצים שהמקום יהיה עוד יותר שירותי. במסגרת פרויקט 'גופר' אנחנו הופכים מחלקות שנבנו בעבר בסגנון מוסדי לביתיות יותר".

פרופ' מלמד מדבר גם על שימוש בטכנולוגיה, "נכון להיום בכל מחלקה יש שני מחשבים ועשינו אותם בצורה מוגנת, המאושפז יכול להתחבר לאינטרנט כל הזמן, הוא יכול לקבל את המידע אצלנו והוא יכול גם לכתוב תלונה לפניות הציבור ואנחנו בודקים את הפניות בתוך יום, כך שאם הוא במחלקה הסגורה הוא יכול להתלונן.

"אם מדברים איתך ועם המשפחה תוך יום, זה מוריד כעסים. אנשים באים לפה עם המון חששות, עם פחד, עם המשבר אולי הכי קשה שהיה להם אי פעם. צריך לפוגג את זה וללוות אותם".

כבית חולים לבריאות הנפש אתם בטח חווים גם אלימות כלפי הצוות הרפואי כמו שקורה בבתי חולים אחרים, מה אתם עושים כדי להתמודד איתה?
"אנחנו רוצים לראות את עצמנו כחלק מהרפואה, אם יש פגיעה בצוות אנחנו מודיעים להסתדרות הרפואית. אין לזה מקום, ויש אפס סובלנות לאלימות. האלימות קיימת, יכול להיות שקיימת יותר כי המחלה יכולה לגרום לאדם להיות סוער וכל המשפחה באה ויש המון חששות. זה דבר שאנחנו מוכרחים לשלוט בו והוא על סדר יומנו".