הגיע הרגע: יום הגיוס לצה"ל. כולם מתרגשים, מוחים דמעה, מאחלים ברכות חמות להצלחה ונפרדים מהצעירים בדרכם לשינוי הסטטוס מאזרחים לחיילים.

תמיד אני אומרת שלא משנה כמה הכנו אותם לגיוס, חמש דקות לפני הבקו"ם (מיטב היום) לא דומות בשום צורה לחמש הדקות שאחר כך. כל העולם משתנה. לכן חשוב שהצעירים ידעו כיצד להתמודד עם השלב הראשון בגיוס, השלב הקריטי ביותר: הטירונות.

המחשה: shutterstock

הבגדים האישיים שמסמלים משהו באישיות מוחלפים במדים זהים לכולם. זמני יום ולילה מתארגנים מחדש לסדר ברור. הארוחות הן בשעות קבועות, וחסל סדר ארוחת לילה בשתייים לפנות בוקר.

המשמעת מוקפדת ובצידה סנקציות לא פרופורציונליות (למשל, על אי אמירת המילה "המפקד" בתום כל משפט במהלך הטירונות, עלולים לקבל עונש של שעות ביציאה). ההתייחסות של המפקדים לחיילים היא יותר קבוצתית ופחות אישית כדי להגביר את תחושת הלכידות החברתית (כולם בשביל אחד, אחד בשביל כולם), המיטה שונה, המקלחת, האוכל. בקיצור, עולם אחר. ואיך מתרגלים אליו?

מאפייני השירות הצבאי הנוקשים, במיוחד בשלב הטירונות והקורסים, עלולים להביא לתחושת חרדה ודיכאון. היכרות עם דרכים יעילות להתגבר על הקושי הנפשי יוביל לחוויה טובה יותר, שתשפיע באופן חיובי על בטחונו העצמי והדימוי הרגשי של המתגייס.

מניסיוני, חשיבה חיובית, תמיכה רגשית והומור הם הדרכים הטובות ביותר להתמודדות יעילה עם שלב הגיוס לצבא.

חשיבה חיובית: זה לא אני, זה הם

הרעיון הוא לשנות את דפוס החשיבה השלילי והמעכב - לחיובי ויעיל: "המפקד צועק לא עליי אישית אלא על כולם, וזה חלק מההצגה שעושים המפקדים", "המפקד ממלא תפקיד, אני לא צריך לקחת אישית את התיזוזים כאן", או "כל מה שהמפקדים מנסים לעשות זה לחנך אותנו למשמעת צבאית. אני אמנם ממושמע אבל הוא לא יכול להתייחס אלי באופן נפרד מהאחרים".

הדוגמאות הללו משקפות את המידע שהמתגייסים צריכים לאמץ על מנת לתת לעצמם הסברים בעלי כוח ועוצמה, ולא כאלו שמורידים את הביטחון העצמי שלהם.

תמיכה רגשית: לקחת את הבאסה בסבבה

תמיכה רגשית היא כלי חשוב ביותר. מיומנויות חברתיות מפותחות יעזרו למתגייסים ליזום קשרים חברתיים בצוות ובמחלקה כדי לעבור יחד את הבאסה והסבבה הקיימים בטירונות.

בשלב הזה היכולת לתת כתף זה לזה, לתמוך, להישען ולעזור זה לזה יביאו לתחושת שייכות גבוהה, לגיבוש חברתי ולהרגשה שביחד אנחנו יכולים להתגבר על הכל.

באותה מידה גם תמיכה זוגית ומשפחתית הן חשובות: טירון שמקבל שיחות טלפון מעודדות שמדרבנות אותו להצליח, מרגיש שהוא עובר את השלב הקשה כשהוא לא לבד. כולם איתו - מעודדים ותומכים גם מחוץ לצבא.

הומור: ונטילציה בקבוצת הווטסאפ

החיקויים של המפקדים בזמן המקלחת בערב, הצחוקים הייחודיים לצוות, הבדיחות בקבוצת הווטסאפ על המפקדים ועוד, כל אלה יחד הם ערוץ לוונטילציה, לתיעול התחושות הקשות של המתגייסים באשר למה שעובר עליהם.

ההמרה לצחוק ולציניות היא בריאה ומשחררת. ערוץ ההומור נועד לראות את הקושי בצורה אחרת - יותר מצחיקה וצינית ופחות קשה להתמודדות.

אלו הן הדרכים העיקריות להצלחה בהתמודדות בשלב הטירונות.

אני ממליצה לנהל יומן ופתקים בנייד עם תזכורות כיצד להתמודד ובעיקר לזכור ולהזכיר: הטירונות והצבא לא מוכרים היטב בשלב זה, ועדיין, עם הכנה טובה והיערכות נכונה בהחלט אפשר להתגבר על הקושי. 

מאיה שטיין, רס"ן (במיל'), קב"נית (קצינת בריאות נפש), עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית מוסמכת, מטפלת במתבגרים ובהכנתם לגיוס לצה"ל. 052-3388957