"בעלי החליט שהוא מתחיל לרוץ. ככה באמצע החיים. זה באמת היה בסדר מבחינתי כשהוא יצא מדי פעם לסיבוב ריצה. אפילו שמחתי, כי שנינו עלינו לא מעט במשקל ולא יזיק לנו לחזור לעצמנו. בהתחלה באמת פרגנתי. באמת. אבל עכשיו אני מרגישה שאני אשתו השנייה.

"פעם בשבוע הוא בקבוצת ריצה, יש להם קבוצת וואטסאפ עם בדיחות פנימיות, מפגשים בלי בני זוג ואפילו שבת-ג'חנון הפכה ל'אל תחכו לי עם ארוחת הבוקר, מבטיח להגיע עד 9:00' (אחרי ריצת בוקר עם הקבוצה + ישיבה לקפה) ואני מתבאסת". 

המחשה: shutterstock

המונולוג הנ"ל הושמע לפני כשבוע אצלי בקליניקה.

הוא מייצג דילמה שנוצרת כשלאחד מבני הזוג יש תחביב אישי שממלא אותו, ואיננו קשור למשפחה.

לסיפור של אותו זוג התחברתי באופן אישי: גם אני רצה למרחקים, משתתפת במרתונים, טריאתלונים ואירועי ספורט אתגריים, ועדיין, אני רואה בו תחביב בלבד ולא מאפשרת לו להשתלט על החיים.

תחביב יכול להיות ספורטיבי, מוזיקלי, טכנולוגי, כזה שקשור למשחקי מחשב, לגאדג'טים ולעוד המון דברים. היום, בניגוד לשנים עברו, כמעט לכל תחביב יש קבוצות פייסבוק ופורומים של מפגשים, וקל יותר לצבור ידע, ניסיון וחברים מהתחום.

אמנם לא כל תחביב נשאר לאורך שנים, ועדיין, שווה לתת את המקום לתחביבים ולא לנסות לכבות אותם.

מה כן אפשר לעשות כדי למצוא את המינון הנכון? אני אסביר.

לעבוד על המינון

כשאחד מבני הזוג מוצא תחביב, חשוב לראות איך ניתן לאפשר לו את המקום הבטוח ולעודד אותו לעסוק בו. במקביל, צריך לשבת ביחד ולראות איך עושים את זה, כך שלא יבוא על חשבון המשפחה.

אפשר, למשל, לשאול את בן הזוג מהם האימונים והמפגשים הכי חשובים בשבוע. אני מניחה שהתשובה תהיה המפגש באמצע השבוע עם הקבוצה ומפגש השבת. מכאן אפשר להתארגן משפחתית בהתאם. למשל, אם בוקר השבת מוקדש לתחביב, שישי בבוקר יוקדש לזוגיות, לג'חנון המשפחתי או לסידורים. כך יסודר הלו"ז מחדש, כך ששום צד לא ירגיש שרק הוא מקריב.

לראות את חצי הכוס

נכון, זה צובט כשמישהו מרגיש שמשהו שאינו קשור לזוגיות תופס חלק כל כך חשוב בחיים ובמצב הרוח הטוב של בן הזוג, אבל הי, בן זוג עם מצב רוח טוב הוא גם בן זוג ואיש משפחה שמח יתר, מתפקד יותר, מכיל יותר וזוגי יותר. 

לקרוא לדברים בשמם

במקום להתייחס לתחביב החדש כאל משהו שמייצג את משבר הגיל, או קריאת תיגר על החיים הקודמים, עדיף פשוט לקרוא לדבר בשמו: קבוצת ריצה. שיעורי נגינה. חוג נגרות. זה יאפשר לכל אחד לפתח את עצמו בצורה שתעצים את הזוגיות ולא תעמיד אותה במבחן מול ועל חשבון הזוגיות.

לתת חופש

ישנם תחביבים שבהם, בתקופות מסוימות, התחביב תופס נפח גדול מהרגיל: זאת יכולה להיות עונת המרוצים, עונת הטיולים, יריד הטכנולוגיה בחו"ל, המונדיאל וכו'. בתקופה הזאת בן הזוג 'המקופח' צריך לזכור שזאת רק תקופה, "לקחת משמרות" ולתת חופש. ובן הזוג שמקבל את החופש? זה מעולה שיש לך תחביב חדש, רק אל תשכח להודות לבן הזוג המאפשר. גם אם נראה לך שזה ברור מאליו.

"ברור מאליו" הוא השטן שיושב על כתף שמאל. בואו נהיה המלאך בצד ימין שמאפשר הכל. 

נעמה צובל - יועצת זוגית, מלווה במציאת זוגיות ומדריכת הורים. טל. 052-5555339. באתר:

http://www.naamatzobel.com בפייסבוק: http://www.facebook.com/naamacounseling