שלא כמו ילדים רבים, טפסר משנה ג'קי בנימיני (50) לא חלם להיות כבאי. "למדתי מכונאות רכב וניהלתי מוסך גדול בירושלים כשתחתיי עבדו כ־40 עובדים", הוא נזכר בנוסטלגיה.

"חשבתי שזה התחום שלי, אבל במהלך העבודה הגיעו אלינו הכבאיות של מחוז יהודה ושומרון, למדתי להכיר את לוחמי האש והמכשור ובשלב מסוים הגיע לביקור מפקד המחוז דאז, טפסר בדימוס אמנון אמיר. שוחחנו והוא מאוד התרשם ממני וביקש שאשקול לעבור למערך הכבאות. המחשבה להציל חיי אדם מאוד קסמה לי".

טפסר משנה ג'קי בנימיני. "באנו להציל חיים" | צילום: קובי קואנקס
לדבריו, המשפחה תמכה בשינוי הקריירה, חוץ מאמו. "היא דאגה שהמראות הקשים שאראה יפגעו בי, הבטחתי לה שאני מספיק חזק כדי לעמוד בזה".

אתגר המגדלים
מאז הימים ההם צבר בנימיני, נשוי ואב לשלושה המתגורר בגבעת זאב, ותק של 23 שנה בכיבוי שריפות. לפני מספר שבועות הפך למפקד תחנת הכיבוי בחולון, בת ים ואזור.

לפני בואו לאיזור השפלה שימש בנימיני במגוון תפקידים במחוז יו"ש, בהם מפקד צוות, סגן מפקד תחנת גבעת זאב, דובר המחוז וראש ענף מבצעים מחוזי, בכולם נאלץ להתמודד עם גיזרה מורכבת ורגישה במיוחד. "יו"ש הוא המחוז השני בגודלו בארץ, עם אוכלוסייה מעורבת של שני מיליון פלסטינים ו־600 אלף יהודים", הוא אומר, "יש בו יישובים רבים, התנחלויות ועבודה מאוד מורכבת שכוללת גם מענה בתחום כיבוי והצלה וגם את הסוגיה הביטחונית שמלווה בזריקות אבנים, פיגועי ירי וצירים רגישים".

אז אתה מגיע לאיזור שונה מהבחינה הזו.
"כמובן שיש הבדל גדול בין מחוז יו"ש ולמחוז דן בו נמצאת התחנה שלי היום. ההבדלים הם גם ברמות הסיכון וגם בדרך העבודה. ביו"ש יש המון שטחים פתוחים ומעט ואורבניים, במחוז דן בכלל ובחולון, בת ים ואזור בפרט, יש המון בניינים רבי־קומות, שטחים מאוד צפופים וחניונים תת־קרקעיים שדורשים מיומנות שונה ופעילות אחרת".

לדברי בנימיני הוא סימן עם כניסתו לתפקיד את האתגרים האלה. "אנחנו עובדים בתחנה מאוד מאתגרת, ההתמודדות עם אירועים בבניינים גבוהים ושטחים תת־קרקעיים בשילוב עם בנייה חדשה דורשים מאיתנו מוכנות גבוה והכרה של השטח. המטרה שלי היא להוריד את כמות האירועים באמצעות עבודה מסיבית של מחלקת הגנה מאש שעורכת ביקורות בעסקים ואזורים ציבוריים. פעילות מנע מורידה משמעותית את מספר האירועים".

בימים אלה כבר מתכנן בנימיני תרגיל גדול בבת ים. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא והדוק עם הרשויות המקומיות ובקרוב נערוך תרגיל בבניין אהרוני בבת ים, מדובר בגורד שחקים בן 47 קומות בו נתרגל כיבוי אש, חילוץ וסקירה. כרגע אני עדיין בשלב הגישוש, בודק את היכולות של כל המחלקות, איפה צריך לשמר ואיפה טעון שיפור. כאשר מצילים חיים ורכוש חייבים להיות הטובים ביותר והשאיפה שלי היא לתת מענה לכל תרחיש בצורה הטובה והמקצועית ביותר".

תחנת חולון, בת ים ואזור | צילום: קובי קואנקס

"בתחום הנפש אין גיבורים"
בהתאם להבטחה שנתן לפני למעלה מ־23 שנה לאמו, בנימיני אומר כי הוא רואה חשיבות גדולה בחוסן הנפשי של הצוותים.

"ההון האנושי שלנו הוא מהטובים שיש. מצאתי בתחנה לוחמי אש מסורים, מחויבים ומקצועיים, עובדי מחלקות הגנה, לוגיסטיקה וכוח אדם מאוד מקצועיים, אנשים שבאים לתת את כל כולם בעבודה. אני רואה לנגד עיניי את נושא החוסן הנפשי כעניין משמעותי.

"כל איש במערך הכבאות חייב לדעת שיש לו למי לפנות. זה חשוב עוד יותר כשמדובר בלוחמי אש שלצערי ידועים בנטייתם להדחיק רגשות. אני לא מאמין שאפשר לגרום לזה להיעלם, כל דבר שמדחיקים צף בסוף ולכן עדיף לטפל בזה מראש. רק לאחרונה נעזרנו במחלקת חוסן במקרה השריפה בבלפור בבת ים. היה שם הרוג ועוד באותו היום דאגתי שאיש מקצוע ידבר עם הלוחמים, בתחום הנפש אין גיבורים".

אצלך יש מקרים שצפים לפעמים?
"זה כמו מאזניים, מצד אחד המראות הקשים ומצד שני תחושת התעלות מדהימה שמרגישים אחרי שמצילים אדם מדירה בוערת או מחלצים ילד מרכב שהתרסק. זה כמו רכבת הרים. הדברים האלה מאזנים אחד את השני, גם כשקשה יש סיפוק אדיר שמשאיר אותנו בתחום. שני הבנים שלי לוחמים ובני הצעיר גם בדרך. אני מניח שזה טבוע בנו, המאבק על הצלת חיים שווה את הסיכון".

"לוחמי האש חשו פגועים"
הראיון עם בנימיני נערך כשברקע הסכסוך הקשה בין יו"ר ועד העובדים של מערך הכבאות, אבי אנקורי ובין נציב הכבאות דדי שימחי. בכתבה בתוכנית 'עובדה' חשף הכתב עומרי אסנהיים כיצד המאבק הזה משליך באופן ישיר על פעילות לוחמי האש וכיצד לא פעם עולה ספק בנוגע לטיב עבודתם. "לוחמי האש מאוד נפגעו מהפרסום הזה", מגיב בנימיני, "אני לא חושב שהוא משקף את המציאות כי בשטח הלוחמים עושים עבודה מצוינת. יש להם תחושה של חוסר הערכה וזה לא הוגן, אלה אנשים שרואים בהצלת חיי אדם שליחות ואסור לערב אותם בזה".

בין היתר הוזכר בכתבה המקרה של האחות טובה קררו מחולון שמטופל הצית אותה למוות במרפאה לפני כשנתיים. בתה של קררו, נופר אסולין, טענה כי לכבאית לקח 14 דקות להגיע למקום האירוע, בזמן שבתחקיר שנעשה לאחר מכן התגלה כי אופנוע כיבוי יכול היה לתת מענה בתוך ארבע דקות, אך למרות פיילוט מוצלח של יחידת אופנועי כיבוי במחוז דן, ועד העובדים עצר את היוזמה.

"מבלי להתייחס לפרטי תחקור השריפה, כיוון שאנני מעורה בו, אני חושב שלאופנועים יש יתרון יחסי במקרים מסוימים, אבל הם לא תמיד יכולים לתת מענה מספק", אומר בנימיני.

אימונים ועוד אימונים
למרות הימים הלא שקטים נראה שלבנימיני יש יחסים טובים עם הנציב שמחי, תת־אלוף בצה"ל ובעבר ראש מטה פיקוד העורף. יש שיאמרו שהסיבה לכך היא ההכנה שעבר במחוז יו"ש.

"יש בנינו יחסים מצוינים. כמפקד צריך לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם הנציב ולזכור שאנחנו מערכת היררכית, שיש מפקד ויש פקודים. ביו"ש העבודה עם הצבא היתה חלק בלתי נפרד מהפעילות, היו להם כלים ויתרונות משמעותיים כמו מכלי מים וכמובן ליווי צבאי ותמיד ידעתי לעבוד טוב איתם".

צילום: קובי קואנקס

נטען שלוחמי האש לא מתאמנים מספיק ושהוועד מתערב לכם בפעילות ומינויים. אתה מכיר את זה מקרוב?
"ברור ששביתות זה לא דבר טוב וכשאין אימונים אז זה לא טוב לאף אחד, כי זה מוריד מהכשירות המבצעית לאורך זמן. כבר הייתי במצבים ביו"ש שהוועד מנע אימונים בגלל שביתות וזה מאוד צרם לי. לשמחתי מאז שנכנסתי לתפקיד כאן השביתה הסתיימה, אבל ברור לי שצריך לסגור פערים וזו גם הסיבה שהוצאתי תוכנית אימונים חדשה תחת ההגדרה 'חזרה לכשירות מבצעית'.

"השבוע יחידת החילוץ המיוחדת שלנו סיימה אימוני חזרה לכשירות, כי חשוב לנו שלוחמי האש יהיו בכושר מקסימלי. בשיחות עם הלוחמים הם מביעים שמחה שחזרנו לשגרה, לאימונים ולעשייה כי זה מאוד חשוב. אני מקווה שלא יתחילו שוב, כי כולם מבינים מה המשמעות של אימונים והדרכות שמתבצעים.

"את אנקורי אני לא מכיר ברמה האישית, לא יודע מה זה 'אב הכבאים', כי אבא יש רק בבית של המשפחה", מוסיף בנימיני. "כמובן שהוועד רוצה את טובת העובדים, אבל חייבים להבין שהתפקיד שלו כולל רק את רווחת הלוחמים, שכר ותנאים, אבל כל מה שקשור לנושא המקצועי והמבצעי, נסגר רק אצל המפקדים וכך זה צריך להיות. בסופו של יום, באנו כדי להציל חיים ורכוש ואת זה אנחנו עושים בצורה הטובה ביותר".