עוברי אורח בגינת קק"ל פוגשים מדי בוקר את דרי הרחוב השכונתיים ישנים על הספסל בפארק. על אף האמפתיה למצבם, תושבים דורשים מהעירייה והמשטרה לטפל במה שהפך מבחינתם למפגע.

דר רחוב ישן על ספסל בגן קק"ל |  צילום: פרטי

"למרות שפנינו פעמים רבות לעירייה דבר לא קורה", טוענים כמה מן התושבים. "בחלק מהפעמים אמרו לנו שיבדקו את הנושא, בפעמים אחרות אמרו לנו לפנות למשטרה ולהגיש תלונה כדי שיגבירו את הסיורים במקום". 

הבעיה לטענת התושבים היא כי למשטרה אין ממש מה לעשות. "כאשר אחד ההומלסים קרס ממנת יתר דיברנו עם השוטרים והסברנו שזו תופעה ולא מקרה חד־פעמי, אבל גם להם לא היה מה לעשות בנושא".

ואכן, על פי החוק כוחות האכיפה יכולים להתערב רק במקרים בהם דר הרחוב מפר את הסדר בצורה משמעותית, ומי שאמור לטפל בדרי הרחוב הם אנשי מחלקת הרווחה.

לדברי התושבים נוכחות דרי הרחוב פוגעת באיכות חייהם בעיקר בימים קרים, "הם נכנסים לתוך חדרי המדרגות שלנו והופכים אותם לחדר שינה. אנחנו מבינים שהמצב שלהם קשה אבל עם כל החמלה, כאשר הם מעשנים ומשתינים בחדר המדרגות זה כבר הופך לבלתי נסבל".

אגייב. שיקום תעסוקתי וחברתי | צילום: קובי קואנקס

"אדם שגר ברחוב זה שווה ערך לפוסט טראומה כי בדרך כלל מה שהוביל לרחוב הוא אירוע טראומתי שהאדם חווה בחייו", אומר דוד אגייב המטפל בדרי רחוב בעיר, ומסביר: "זה יכול להיות דבר הגיוני שקורא לאנשים נורמטיביים במהלך החיים, ולהם פשוט היה קשה להתמודד עם זה מוות של קרוב משפחה, התפרצות של מחלה נפשית, סמים, אלכוהול וכו'. לגור ברחוב זה לא הבחירה שלהם אלא סיטואציה שהחיים הביאו אותם אליה".

עוד הוא מוסיף: "אני מציע לא לבנות אנטי נגדם, אלא לנסות אולי להביא אוכל או שתייה. לא לדבר איתו יותר מדי ורק אחרי שהוא התרגל אלינו, אפשר לשאול אותו אם רוצה עזרה אולי מהרשויות בדרך כזו או אחרת"

מעיריית בת ים נמסר:

"באגף הרווחה של עיריית בת ים פועל מערך נרחב לטיפול בדרי הרחוב. העובדים הסוציאליים, המתמחים בתחום זה, עובדים לאיתור דרי הרחוב, סיוע במיצוי זכויותיהם, שיכונם בדיור ייעודי, הפניה לטיפולים רפואיים וטיפולי גמילה ועוד. 

הטיפול בדרי הרחוב הינו מורכב, שכן רבים מהם מסרבים לקבלו ולא ניתן לחייבם לצאת מן הרחוב. הגינה בקק"ל מוכרת ומטופלת על ידי משטרת ישראל, הפיקוח העירוני ושירותי הרווחה, נמשיך לתגבר את סיורי הפיקוח וגורמי האכיפה השונים על מנת למגר את התופעה".