אנשי השנה של בת ים | צילום: קובי קואנקס

בת ים, בדומה ללא מעט ערים בישראל, עברה במהלך תשע"ט טלטלה גדולה בדמות מהפך בשלטון המקומי. לאחר מערכת בחירות מאוד אמוציונלית, פינה יוסי בכר את כיסאו לטובת ראש העירייה החדש, צביקה ברוט. בנוסף, עבודות הרכבת הקלה שינו את פני העיר, מכת החולדות שמעולם לא עזבה אותנו רק התעצמה בעקבות החפירות בצירים, ושאלת עתידה של העיר והאיחוד שלה עם תל אביב המשיכה להדהד, כמו גם חשבון הארנונה שמסרב להקל על הכיס של התושבים.

ובתוך המרחב הציבורי המאתגר הזה, היו גם סיפורים טובים, לא ממש קטנים, שנבלעו להם בהמולת היום, ודווקא שם מצאנו את אותם אנשים שיצאו למאבקים, ולא למען עצמם, ומילאו את שנת תשע"ט בבת ים בתקווה שאפשר גם אחרת.

"הכל אפשרי"  מרקוס מורלי  | צילום: קובי קואנקס

מרקוס מורלי

יו"ר מועצת הנוער של בת ים

בקרוב יחגוג מרקוס מורלי, תלמיד ישיבת 'אדרת', יום הולדת 16, כשהוא משמש יו"ר מועצת הנוער והתלמידים של בת ים. החיידק הפוליטי דבק בו לפני כארבע שנים, כשהיה רק תלמיד כיתה ז'. "אני נמצא במועצות הנוער מגיל צעיר כי אני מאמין שעם כוח רצון הכל אפשרי, ובני הנוער זכאים שנייצג אותם", הוא אומר, "אין לי ספק שחלקם לא מכירים אותנו ואפילו לא שמעו עלינו, אבל עדיין, אנחנו משמשים להם קול".

מלבד מועצת הנוער, מורלי משמש מזכ"ל מועצת הנוער המחוזית ונציג במועצת הנוער הארצית. השנה היתה שנה משמעותית מאוד למועצת הנוער בראשותו בבת ים, אשר קיבלה את אות המועצה היוזמת בקרב המועצות ברחבי הארץ. "חשוב לי לציין שלא היתה לנו מנחת מועצה כפי שמגיע לנו, אלא עבדנו בצמוד למנהל מחלקת הנוער בעיר. ועם כל הקושי הזה עדיין יזמנו מעל 30 פרויקטים במהלך השנה האחרונה, שהובילו להצלחת המועצה".

בבית, מספר מורלי, ההורים מעודדים אותו להמשיך לשאוף לטפס בסולם הפוליטי, אבל הוא חייב להתמיד בלימודים, אפילו שהוא בעצמו מודה ש"בין ההתנדבות במועצה וההדרכה בבני עקיבא, לא נשאר לי הרבה זמן פנוי לעצמי".

"שיכירו בנו"  אבירן הנוק | צילום: קובי קואנקס

אבירן הנוק (38) פעיל לשינוי חברתי

ביולי 2019 פרצה מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות מותו של סלומון טקה, שנורה על ידי שוטר. אל המקרה הטראגי הזה התווספו אירועים נוספים, ביניהם מותו של יהודה ביאדגה, בבת ים, שאף הוא נורה בידי שוטר בינואר 2019. אבירן הנוק, שנטל חלק במחאה הגדולה, בולט בין פעילי העדה בבת ים. "התחלתי ללמוד יותר על הרשות המקומית, המינהל הציבורי ואיפה הקהילה שלנו ממוקמת במשולש הזה, והבנתי עד כמה עמוקות הבעיות".

בשנה וחצי האחרונות הקימו חברי הקהילה בעיר קבוצת נציגים שבה חבר הנוק, הפועלת תחת המשרד לעבודה קהילתית של הרווחה בעירייה. "ראינו שכל התוכניות עבור יוצאי אתיופיה אמנם נובעות מכוונות טובות, אבל אין להן קשר לצורך בשטח", הוא מסביר, "והן מסתכלות על הקהילה כמקשה אחת. לכן התחלנו במיפוי הצרכים תוך הסתכלות על הגיוון הקיים ועל הצרכים של הקבוצות שונות".

הנוק אשר מסיים בימים אלו תואר בכלכלה, משאבי אנוש ומשפטים, משמש גם כראש מערך סיוע משפטי בקבוצה של 'מנהיגות צעירה', במסגרתה הוא מלווה משפחות וצעירים ומסייע לעצורים. "חשוב להבין שאנחנו לא רוצים שישלבו אותנו, אלא שיכירו בנו כנוכחים בכל תחומי החיים, שנהיה שותפים מלאים בקבלת ההחלטות ובבניית תוכניות. וזה ייעשה רק אם יאפשרו למנהיגים של הקהילה להשתלב בעמדות מפתח".

"עוצמה נשית"  זיוה שימרוני | צילום: קובי קואנקס 

זיוה שימרוני (53) מתנדבת ופעילה חברתית

היא נשואה ואם לארבעה ומשמשת דוגמה מובהקת לעוצמה של כוח הרצון בקהילה שלנו. שימרוני התעקשה בשנים האחרונות לשלב הורות, קריירה והתנדבות, עד שלפני שלוש שנים עברה ניתוח בשבר עתיק ברגל, אשר הותיר אותה נכה.

מאז היא החליטה שבמקום להתמרמר על מצבה הגופני, היא יכולה למנף את ההזדמנות לעשייה. "פרשתי מעבודתי כמנהלת בבנק לאומי והתחלתי להשקיע את מרצי באופן מלא בפעילות קהילתית, בלי הלחץ שחייתי בו". במשך שנים התנדבה שימרוני בסיירת ההורים, כיהנה במשך 18 שנה כיו"ר ועד ההורים בבית ספר 'גורדון', היתה חברה בוועד ההורים של בת ים ובפורום המתנדבים בעיר, וחברה בפורום הארצי לעירוניות בישראל ועוד.

אך אחד המקומות המרכזיים שעומדים במרכז יומה הוא מועצת הנשים העירונית, שבה היא מקדמת פרויקטים "שמובילים נשים לקדמת הבמה. פרויקטים בהם אנו מאפשרים לנשים לבטא את העוצמות שלהם, כמו אירוע ההוקרה 'אשת חיל' בחודש האישה בבת ים, מתוך מחשבה שהילדים שלנו צריכים לראות מודל מקומי לחיקוי".

בנוסף, שימרוני מקדמת פעילות קהילתית, 'הליכות ג'ין', סיורים רגליים מודרכים. "עבורי ההתנדבות והמעורבות הן אורך חיים, כך חינכתי גם את ילדיי שתמיד מתנדבים איתי עוד מילדות", משתפת שימרוני, שמודה כי כיום היא חיה בקצב אחר אבל הדבר היחיד שהיא ויתרה עליו הן, לטענתה, רק נעלי העקב שלה.

 הלוחשת לחתולים  רעיה דוקטורנקו | צילום: קובי קואנקס

רעיה דוקטורנקו (58) - פעילת בעלי חיים

קשה למצוא חובבי חיות מקומיים שלא מכירים את פעילותה של רעיה דוקטורנקו, 58, שמחזיקה במעמד מיוחד בקרב חתולי הרחוב בעיר. עם עלייתה לארץ מאוקראינה, בשנת 1996, היא זיהתה שיש יותר מדי חתולי רחוב נטושים בבת ים, והחליטה להירתם לעזרתם.

"ראיתי גורים מסכנים, חולים, שאף אחד לא עוזר להם", היא משחזרת, "וגם חתולות בהריון, והאמת קיבלתי פשוט שוק מהכמויות. לכן, החלטתי לגשת למחלקה הווטרינרית בעיר ולשאול מה הם עושים עם הנושא הזה. אמרו לי שהם לא מטפלים בחתולי רחוב ובכלל שקשה להבין אותי כי אני לא דוברת עברית. נעלבתי ממש, והחלטתי שאני לא זקוקה לעזרתם, אך בכל זאת לא יכולתי להמשיך לעמוד מנגד לראות את החתולים ברחובות בחורף".

דוקטורנקו מספרת כי החלה לחפש פתרונות ופנתה לעמותות כאלה ואחרות שהגיעו ללכוד את החתולים, לסרס ולעקר אותם בתשלום אשר שילמה מכיסה למרות היותה עולה חדשה וללא פרנסה יציבה. "לאט־לאט ראיתי איך עובדים לוכדי החתולים והתחלתי ללכוד את החתולים בעצמי, ונסעתי איתם באוטובוס לת"א למרפאה ספציפית שבה ביצעו עיקור וסירוס בחינם".

מאז דוקטורנקו מספרת שעברו הרבה מים בנהר אבל היא ממשיכה להציל את כל החתולים שהיא פוגשת בדרכה, אוספת תרומות ומימון לסירוסים ועיקורים ובין היתר עוזרת לכל בעל חיים שנקלע למצוקה, יונים, כלבים וכו'.

"חשבתי הרבה פעמים להפסיק עם זה כי זה גוזל המון כוחות ממני אבל משהו תמיד מחזיר אותי לעזור להם". מה היא מאחלת לעצמה לקראת השנה החדשה? "בקרוב יש לי פגישה עם ראש העיר בנושא חתולי הרחוב ואני מקווה שבמקום להשקיע כספים בפרויקטים שלא מקדמים את העיר בנושא בעלי חיים לשום מקום, הוא יסכים לקדם מרפאה קטנה וקבועה לעיקורים וסירוסים".

"למען ההורים"  איריס פרדלין  | צילום: קובי קואנקס

איריס פרדלין (39) נציגת הציבור בוועדת החינוך בעירייה

היא נחשבת לחלוצה בתחומה כמסייעת לקהילת ההורים דוברי הרוסית (אבל לא רק) בתחומי מערכת החינוך. "לפני חמש שנים גיליתי את החוקים בחוזרי המנכ"ל של משרד החינוך והתחלתי להפיץ אותם בקרב הורים דוברי רוסית", מספרת פרדלין, 39, נשואה ואם לשלושה, "בהמשך החלו לתייג אותי בכל מיני פוסטים והפכתי לידועה בתחום".

מהר מאוד פרדלין הבינה שתוכל לעזור יותר לקהילה בה היא גרה בבת ים וכך היא החלה לפעול ברמה המקומית יותר, והקימה לפני כשנתיים קבוצה בפייסבוק 'הורים למען הורים ביחד עם פרדלין איריס', שבה ההורים יכולים לשאול אותה ולהתייעץ עימה בנושאי חינוך. "בקבוצה שלי בפייסבוק נמצאים הורים מכל רחבי הארץ כי פשוט אין עוד דובר או דוברת רוסית בארץ חוץ ממני שעוזר להם, אבל  עדיין המיקוד שלי הוא הורי בת ים".

פרדלין, שמספקת את הידע והפעילות שלה בהתנדבות, מרגישה סיפוק אדיר מהעזרה להורים וילדיהם. "כשאמא פונה אלי בבעיה בתחום החינוך כמו אלימות בבית הספר, בעיות עם צוות ההנהלה, אפליה כלפי ילדים, קשיים כלכליים, קשה לתאר את הסיפוק כשאני שומעת שבעקבות הסיוע שלי הילדה או הילד פורחים. זה מחמם לי את הלב. האמת שאי־אפשר לתאר את ההרגשה הטובה הזו ועכשיו כשאני נזכרת במקרים שעזרתי בהם, יש לי ממש צמרמורת".