הבוקר של שרה כהן, 82, מתחיל מוקדם מאוד. כבר בשעה חמש היא ממהרת לאוטובוס, בדרך למטבח של 'הרב נכויות', מוסד בבת ים המספק תעסוקה לבעלי מוגבלויות. כהן מתנדבת שם בשלוש השנים האחרונות.

"חבל לשבת בבתי קפה או לבהות בטלוויזיה". כהן, צילום: קובי קואנקס

"אני חייבת להיות שם בחמש וחצי כי אני מכינה סלטים וקוצצת ירקות עבור השף, כדי שארוחת הבוקר תהיה מוכנה בזמן".

לא קשה לך לקום לפני הזריחה בשביל התנדבות?

"קשה לחלוב שור. לעזור לאנשים זה ממש לא קשה, גם שיורד בחוץ מבול אני מתייצבת. אני יודעת שצריכים אותי וזה שווה הכל. אני יוצאת מהבית בשקט, משתדלת לא להעיר את בעלי, גם לו יש את הסידורים שלו.

"הוא מאוד תומך ומפרגן, תמיד אומר לי שכל מה שעושה אותי מאושרת מקובל עליו. הוא כבר לא כל כך בריא, אבל אני מטפלת גם בו וגם בילדים של 'הרב נכויות', אלו 200 ילדים שזקוקים לי".

בשבוע החולף העניקה עיריית בת ים תעודות הערכה לאלפי המתנדבים בעיר. זו הזדמנות מצוינת לשמוע את סיפורם של חלק מהם, שמעניקים מעצמם בכל גיל כדי לשפר את פני החברה. לקרוא ולהצדיע להם.

"קשה לאנשים לתת"

שרה כהן אומרת שתמיד עסקה בהתנדבות, לכל אורך חייה. היא עלתה מדרום אמריקה בגיל 21, נישאה והביאה לעולם שני ילדים שהפכו אותה לסבתא גאה לשני נכדים.

כל חייה היתה עקרת בית אך מעולם לא באמת נשארה בביתה. "אני תמיד מתנדבת, בעבר התנדבתי עם חולים סופניים בבית חולים 'וולפסון' ובארגון ציוד בעזר מציון".

ההתנדבות במטבח של 'הרב נכויות' הפגישה אותה עם קבוצה אחרת בחברה הישראלית. "לפני שהגעתי לכאן לא הכרתי באופן אישי בעלי מוגבלויות. אני לא אוהבת את כל הכינויים שמדביקים להם, עבורי הם אנשים טובים שרק צריכים קצת עזרה.

"אני תושבת בת ים כבר 60 שנה, את חלקם זיהיתי מהרחוב אבל זאת פעם ראשונה שנחשפתי לכאלו מוגבלויות. זה משמח אותי לפנק אותם, הם ממש אוהבים את האוכל של השף, הוא מבשל מכל הלב וגם הסלטים שלי טעימים להם".

כהן מציינת בצער כי הפעילות לא מתאימה לכל אחד. "לצערי באו לכאן הרבה מתנדבים שלא החזיקו מעמד, קשה לאנשים לתת מעצמם בלי לקבל בחזרה. למי שיוצא לפנסיה אני ממליצה לחפש מקום שהוא מתחבר אליו.

"חבל על הזמן שלכם לשבת בבתי קפה, לרכל עם השכנים או לבהות בטלוויזיה. זה לא חיים. אצלי בבית הטלוויזיה לא נדלקת לפני הערב, אני ובעלי תמיד עסוקים וזה מאוד חשוב".

מה סוד הזוגיות שלכם?

"אני אשכנזיה והוא ספרדי, זה שילוב מושלם, הוא אדם רגוע ותרבותי ואני קצת קשקשנית אבל אנחנו מאושרים מאוד יחד, תמיד ממלאים את החיים שלנו בעשייה ובשיחה ותמיד דואגים אחד לשני, הוא אומר שאני אישה קטנה עם לב ענק ואני מנסה לתת מהלב הזה לאחרים.

"כשאני עסוקה כאן אני שוכחת שזאת בכלל התנדבות, מבחינתי זאת ממש מחויבות, אדם צריך לעזור לאחרים, זאת חובה של כולנו".

בין גמרא לדמעות

אברהם בן זקן, 58, מבלה את ימיו כעובד בנק מן השורה, אך בניגוד לשאר העובדים, שיחת טלפון אחת יכולה לשנות את כל תוכניות העבודה שלו ולהזניק אותו לרחוב.

בן זקן מתנדב כבר 20 שנה בארגון זק"א ובין היתר הקים את יחידות המתנדבים בבת ים, חולון ויפו. השיחה עימו נקטעת מספר פעמים כשברקע אירוע קשה בתחנת רכבת.

"אני צריך לשלוח לפחות 20 מתנדבים על מנת לשמור על כבוד המת במצב כזה. המתנדבים שלנו תמיד בכוננות, אין לדעת מתי נזדקק להם".

לאחר 20 שנה בתחום, בן זקן כבר ראה הכל ומדבר בגלוי על החיים הלא פשוטים כמתנדב בתחום שבו השכול מהווה נדבך מרכזי. "יש בהתנדבות הזאת המון מראות קשים: איבוד צלם אנוש, תינוקות קטנים ומשפחות שאיבדו הכל, זה מאוד קשה.

"את הכוח אני מקבל מהרב שלי, הוא פרפקציוניסט וזאת הסיבה כנראה שבחרתי בהתנדבות הכי קשה. לא כל אחד בנוי לזה. יש לי שלושה ילדים ושבעה נכדים, אני לא בטוח שהייתי רוצה לראות אותם במקום הזה".

איך מצליחים להתמודד?

"כשחוזרים הביתה המראות תמיד חוזרים אליך. אני מרגיע את הנפש בלימוד גמרא, רק היא מצליחה לייבש לי את הדמעות".

"המראות תמיד חוזרים אליך". בן זקן, צילום: קובי קואנקס

ספר על ההתנהלות בשטח.

"אני קודם כל עסוק בנפטר, מקפיד ביראת קודש על עבודתי. הרבה פעמים יש גם התנדבות נוספת שנגרמת באופן טבעי מהחיכוך עם המשפחות שמגיעות למקום, לכן הקמנו בשיתוף חברה קדישא גם את 'חברים לעת צרה' שמסייעת לאבלים, תומכת ועוזרת לארגן שבעה. בנוסף אני מטפל גם בהרוגים שאינם יהודים, מבחינתי זה לא משנה, אני מעניק להם את אותו יחס וכבוד כי זה מגיע לכולם".

גם למחבלים?

"בחיי כבר יצא לי לטפל בלפחות תשעה מחבלים, בין היתר מהפיגוע בדולפינריום ובאלנבי. באותו רגע אתה מתייחס אליהם כמו שאתה מתייחס לכולם, בעיקר בגלל שאתה עדיין לא בטוח מי זה מי וכי אני מרגיש שאני צריך לבצע את המוטל עליי ללא סייג.

"כשאני מדבר על פיגועים התמונות ישר רצות לי בראש, זה משהו שלעולם לא עוזב אותך. ההתנדבות הזאת מאוד קשה, לכן אני מעריץ כל מתנדב ומתנדב במחוז תל אביב, הם עושים עבודת קודש מתוך שליחות אמיתית. לפעמים נראה לי שלמרות הכל, אני מכור למצווה הזאת ולא רוצה להפסיק לקיים אותה".

"אתם הישראלי היפה"

במילים חמות אלה בירך ראש העירייה צביקה ברוט את 2,000 המתנדבים שזכו ביום חמישי האחרון באות הוקרה מיוחד על פעילותם למען האחר.

בטקס שנערך בהיכל התרבות קיבלו המתנדבים את תעודות ההוקרה כתודה על פעילותם ותרומתם, באמצעות נציגי כ־70 עמותות שותפות בעיר. ראש העירייה ברוט וכן חברי מועצה נוספים כיבדו את המתנדבים והעניקו להם את התעודות.

במהלך הערב הוענק מגן הוקרה מיוחד ליו"ר הסתדרות הגמלאים בעיר, ברוך חרמוני (בתמונה), לאחר 30 שנות עשייה בהתנדבות. השנה נוספו עמותות חדשות שחברו למחלקה לקהילה ומניעה ופועלות בשיתוף פורה יחד איתה בעיר.

בין העמותות הפועלות שהעניקו את תעודות ההוקרה למתנדביהם היו עמותת 'שכן טוב', הפועלת למען ניצולי שואה וילדים בסיכון, 'הקרן לידידות', המסייעת במזון ומימון תרופות וסיוע תרופות וסיוע פרטני לקשישים מעל גיל 80, 'אגודת חרדים בת ים' אשר עוסקת בחלוקת סלי מזון, שמלות כלה וסעד נפשי וכן עמותת 'קהילת תפילת הים', עמותה רפורמית העורכת קבלות שבת במרחב הציבורי ופעילויות לתיקון עולם.

ראש העירייה, צביקה ברוט, בירך את המתנדבים ואמר באירוע: "בת ים ידועה במודעות הגבוהה של תושביה להתנדבות בקהילה ובאלפי מתנדבים הפועלים למען האחר. אתם הישראלי היפה, אתם הפנים היפות של החברה שלנו. אנו נמשיך לסייע ולתמוך במערך ההתנדבות העירוני, ולפעול להרחבתו".