גם אחרי ארבע התמודדויות לראשות העירייה ועשרות שנות פעילות במועצת העיר, לאלי יריב לא נגמר הכוח. "אנחנו הסיכוי האחרון של העיר למנוע את האיחוד עם תל אביב, הוא אומר השבוע ומבטיח: "נכניס את העיר לתוכנית הבראה אשר תגרום לשינויים בהון האנושי בעירייה. מי שחושב שמה שהיה כך יהיה, טועה. אני מניח שהשנה וחצי הקרובות יהיו קשות ואני מניח שהעובדים ישבתו, אבל זה לא מרתיע או מפחיד אותנו כי זה התפקיד שלשמו נבחרנו על ידי התושבים".

אלי יריב | צילום: קובי קואנקס

דברים שרואים משם

את יריב אין צורך להציג. שמו מוכר כמעט לכל תושב בעיר, הודות ל־30 שנות פעילות בשטח ובמגוון תפקידים במסגרת מועצת העיר, ביניהם כיו"ר ועדת ביקורת בעת כהונתו של שלמה לחיאני, ובמשך 15 שנים כאופוזיציונר לוחם.

יריב התמודד לראשות העירייה בסיבוב הראשון ולאחר בחירתו של צביקה ברוט הוא חבר לקואליציה וכיום מכהן כסגנו וממלא מקומו, וכן מחזיק תיק החינוך.

"מה שעמד לנגד עיניי זה להחליף שלטון של 15 שנה, שלטון שמיצה את עצמו והיה צריך לשנותו וטוב שכך קרה", הוא מסביר את חבירתו לברוט. "אני חושב שברוט מביא עימו סגנון שונה, רוח צעירה ומחשבות חדשניות, ולצד הניסיון שלי ושל שאר החברים במועצת העיר, אני בטוח שנצליח להביא לעיר הזאת שדרוג רציני".

למרות שהוא נחשב לאחד שאוהב להתעמק במסמכים, יריב מודה כי הופתע לגלות עד כמה מצבה של העירייה חמור.

"ידעתי שהמצב הכלכלי של עיריית בת ים לא טוב, אבל בין מה שחשבתי לבין המציאות ישנו פער ענק", הוא טוען. "מעבר לזה שהמצב הכלכלי בעירייה קשה מאוד, גם מצאנו שאין תרבות ארגונית. משנת 2014 אין תוכנית עבודה לשום מחלקה בעירייה. זהו גוף שמגלגל מיליארד שקל בשנה ואין לו תוכנית עבודה והיררכיה של בעלי התפקידים".

מיד עם כניסתו לתפקיד, ברוט הכין את דעת הקהל לתוכנית ההבראה המקיפה שתכלול פיטורים.

"המצב גרם לנו להבין שנצטרך ללכת לתוכנית הבראה וארגון מחדש של עבודת העירייה, וזאת על מנת לייעל את עבודתה: מחד, לתת שירות טוב יותר ומקצועי יותר בעידן המודרני של הרשתות החברתיות ומאידך, זה אומר שנצטרך להודיע לאנשים שעובדים שנים, אנשים עם משפחות, שהם סיימו את דרכם בעירייה. זה אמנם לא פשוט ולא נעים לאף אחד מהצדדים, אבל אם לא נעשה את המחויבויות שלנו, בטווח הארוך התושבים לא יסלחו לנו".

התושבים טוענים כי חלק מהאשמה נופלת על חברי מועצת העיר שנמצאים בה כבר שנים וממשיכים לשבת בה גם כיום.

"ראש העירייה הוא שהקים את הקואליציה ובחר עם מי הוא רוצה לשבת. הגישה שלו היתה לבנות קואליציה רחבה ככל האפשר בגלל האתגרים שהעיר עומדת בפניהם, כמו תוכנית ההבראה, התמודדות עם הממשלה על מעמדה של העיר ועוד. אני יודע שיש כאלה שאוהבים את זה יותר וכאלה שאוהבים את זה פחות, אבל בסופו של דבר הוא נבחר לראשות העירייה, ולכן זוהי זכותו".

צילום: קובי קואנקס

אלימות? בשוליים

בנוסף להיותו מ"מ ראש העירייה וסגנו, מחזיק יריב כאמור גם את תיק החינוך בעיר, אשר עלה לאחרונה לכותרות בעקבות מקרי האלימות נגד עובדי ההוראה, שהתרחשו לאחרונה בעיר. בהקשר הזה מספר יריב כי הוא היה זה שביקש את התיק.

"אני מאוד מאמין שהילד סופג בילדותו, בגן ובבית הספר, את הערכים ואת הדרך שלו לעתיד. ככל שהחינוך יהיה טוב ומשמעותי יותר, כך תהיה לנו חברה טובה יותר. אני אומר את זה כי שלושת הילדים שלי סיימו בית ספר בבת ים והמשיכו ללימודים גבוהים. אני מאמין בחינוך טוב עם אופק, שנותן עתיד".

לדבריו, לפי נתוני הלמ"ס למרות ששיעור הזכאים לתעודת בגרות בבת ים עומד על כ- 90% רק 50% מהם עומדים בסף הכניסה למוסדות אקדמיים. מתוך הזכאים רק 9% מתוך תלמידי בת ים הולכים לאקדמיה כאשר בחולון לשם השוואה זה 22%. עוד נתון זה ש־35% מילדי בת ים לא יודעים לקרוא עברית בכיתה ז' ועם הנתונים האלה אני רוצה להתמודד", הוא אומר.

"אנחנו נקצה לזה משאבים, התוכנית היא להנחיל את השפה העברית לילדים מגן ילדים, לקדם תוכניות עבור צעירים שמסיימים בית ספר תיכון ולדרבן אותם ללכת לאקדמיה ולקדם את התחום הטכנולוגי בבת ים".

ממקרי האלימות הוא מסרב להתרגש. "בכל עיר בארץ קורים מקרים מהסוג הזה לצערי, אבל זה השוליים של השוליים, ולא משקף את כלל ההורים. יחד עם זאת יש לנו אפס סובלנות לאלימות ובמועצת העיר האחרונה הודעתי כי מי שיפגע בעובד הוראה, עיריית בת ים תתבע אותו בתביעת נזיקין אישית. אנו לא נשאיר את אנשי החינוך לבד וניתן להם גיבוי. הציבור צריך לדעת לכבד את עובדי ההוראה ומפה מבחינתי מתחיל החינוך".

לא לאיחוד, כן למרינה

אחת השאלות הבוערות העומדות על הפרק ומטרידות את התושבים, היא שאלת האיחוד עם תל אביב, ולדברי יריב עם עבודה נכונה אפשר יהיה לעצור זאת.

"נכון לעכשיו האיחוד הוא עובדה מוגמרת. שר הפנים אריה דרעי החליט שבשנת 2023 בת ים תתאחד עם תל אביב, והחשב המלווה של העיר מונה כדי שבת ים תגיע מאוזנת כלכלית לאיחוד. לכן תחילה תפקידנו להתמודד מצד אחד עם הגירעונות ומצד שני לייצר הכנסות לעיר, כדי שבבוא העת נוכל לבוא לממשלה ולהגיד שאין שום סיבה לאיחוד הזה ואם צריך אז גם ללכת להליכים משפטיים. אנחנו לא רוצים את החיבור לתל אביב, לא רוצים להיות שכונה בה.

שכונת רמת יוסף בבת ים | צילום: קובי קואנקס

"נוצר לבת ים עוול היסטורי, כיוון שמאז הקמתה בת ים היא עיר קולטת עלייה", הוא מוסיף, "שכונות שלמות נבנו לצורך קליטת עלייה כמו רמת יוסף ורמת הנשיא, והמדינה לא פיצתה במשך השנים את העיר על היותה עיר קולטת. בשביל זה אנחנו בתפקיד, בשביל לקדם דברים – בחינוך, בהבאת מסחר לעיר שפשוט לא קיים פה, בבנייה של שכונה ב'מחיר למשתכן', בטיפול בליקויי תברואה ותשתיות בעיר ועוד דברים רבים שאנו מתכננים, ביניהם הקמת מרינה לבת ים.

מדינת ישראל מכינה תוכנית מתאר של 13 מרינות ברחבי הארץ, ובת ים היא היחידה שלא ניגשה למכרז. עכשיו אנחנו רצים בדקה ה־90, מנסים לשים רגל על מנת להיכנס לתוכנית. המשמעות של מרינה בעיר היא כוח כלכלי אדיר, זה יכניס תיירות לעיר וירים אותה פלאים".

והאמון של הציבור, אתה בטוח שאפשר להשיבו?

"מאז שנבחרתי אני ישן מקסימום ארבע שעות בלילה. אנו קשובים לכל אזרח ואני אומר באחריות מלאה שאנחנו נעשה את העיר הזו הכי טובה שאפשר. כולנו משלמים מחירים בבית עם המשפחה, זה לא פשוט, אבל אנחנו עושים את זה כי אכפת לנו ואנו רוצים לקדם את העיר".