בימים אלה מתנהל מאבק על השליטה הרוחנית בבית כנסת 'מרום ישראל'. מצד אחד ניצב הרב הראשי של בת ים אליהו בר שלום, ומנגד ועד המתפללים, שטוען כי מדובר בניסיון השתלטות חרדי על בית כנסת ה"דתי־לאומית". עוד הם טוענים: "הדיון בבית הדין היה נגוע בקשרים אישיים".

הרב אליהו בר שלום, הרב הראשי של בת-ים |  צילום: קובי קואנקס

'מרום ישראל' הוא אחד מבתי הכנסת הוותיקים והמרכזיים בעיר. באחרונה, על סמך כתב הקדש משנות ה־50, הגיש הרב הראשי תביעה לבית הדין הרבני בבקשה שיעניק לו את הניהול הרוחני של המקום. על פי מתפללי בית הכנסת, ההקדש מעניק זכות כפולה לניהול המקום, לרב העדה הספרדית בתל אביב ולרב של בת ים.

"הבעיה היא שבתל אביב אין רב ראשי של העדה הספרדית ולכן כאשר לא מתקיימים שני התנאים גם יחד, ההקדש אינו בר תוקף ולבית הדין הרבני אין סמכות לדון בסוגיה". למרות טענותיהם, בית הדין הרבני העניק לרב בר שלום את הסמכות הרוחנית על 'מרום ישראל'.

"הרב אמנם מרגיש קשר עמוק לבית הכנסת, ואביו אף היה הרב הראשי שלו, אך בית הכנסת מזוהה עם הקהילה הדתית־לאומית", טוענים המתנגדים למהלך, "וחלק מהמתפללים לא מעוניינים בשינוי הזה".

מתפלל אחר הוסיף: "נשבר לי הלב. אחרי 20 שנה אני מחפש לעצמי מקום אחרבעקבות הסכסוך לא נעים לבוא ולהתפלל שם". בעקבות הפסיקה, טוענים בוועד בית הכנסת, כי בית הדין הרבני היה "נגוע במשוא פנים", שכן ראש ההרכב אשר דן בסוגיה בבית, הרב זבדיה כהן, הוא קרוב משפחה של הרב בר שלום, והוגשה בקשה לביטול ההחלטה.

הרב בר שלום נמצא בימים אלה בחו"ל. גורם המקורב לו מסר בתגובה: "איש אחד בלבד, שבשעתו לא רצה את הרב בר שלום כרב העיר, ממשיך להילחם בו. הוא עובר בין מתפללי בתי הכנסת וזורע פילוג ושנאה. באשר לטענה כי אב בית הדין הרב זבדיה כהן הוא בן משפחה של הרב בר שלום, מדובר בשטות, מהסיבה שהקרבה המשפחתית רחוקה מאוד. הרב ציין כי מבחינתו הוא מוכן לפנות לעוד בתי דין".