שכונת הקרוואנים התחילה כאתר זמני באיזור החולות שבדרום בת ים, אליו נשלחו כמה עשרות משפחות. 28 שנה אחרי כן, הקאנטרי, הרכבת הקלה והקרבה לים קורצים ללא מעט קבלנים שרואים בשטח שעליו יושבת השכונה הזמנית שהפכה לקבועה, פיסת נדל"ן נחשקת

שכונת הקראוונים. ברקע המגדלים | צילום: קובי קואנקס

בחודש אוגוסט האחרון היה נדמה כי הסאגה בין תושבי השכונה לבין הרשויות עומדת להסתיים וכי צפוי להיחתם הסכם פינוי בין התושבים לבין מינהל מקרקעי ישראל. על פי ההסכם אמורות לקבל 31 המשפחות המתגוררות במקום פיצוי כספי  בתמורה להסכמתן להתפנות. על השטח עתיד להיבנות פרויקט של 800 דירות.

הפינוי הוקפא

כעת מתברר שהמשא והמתן בין הדיירים למינהל מקרקעי ישראל על טיב ההסכם עדיין מתנהל. "ההסכם מול מינהל מקרקעי ישראל הוא בכפוף להסכמת העירייה על ביטול חובות ארנונה", אומר מישל ששון אחד התושבים, "כל עוד לא מוותרים על תשלום החובות של תושבי השכונה, ההסכם לא יכול להיחתם".

חובות הארנונה שעליהם מדבר ששון, מוגדרים 'חובות עזובים', שהעירייה  לא הצליחה לגבות. העירייה פנתה למשרד הפנים שיתיר לה למחוק את החוב כדי לקדם את ההסכם שקידומו הוא גם האינטרס שלה. "תושבי השכונה סובלים מאיכות חיים ירודה, ישנם ליקויים בתשתיות ובאופן כללי אף אחד לא הגיע לגור שם מבחירה, אלא ממקום של חוסר", אומרים גורמים עירוניים.

תושבי שכונת הקראוונים מחכים לפתרון | צילום: קובי קואנקס

אלא שבמשרד הפנים לא מוכנים לוותר על החוב ודורשים כי העירייה תשלם אותו. לעיריית בת ים, הנמצאת בגירעון, אין אפשרות לשלם את החוב והיא מבקשת שמשרד האוצר ייקח אותו על עצמו.

"על מה בדיוק רוצים מאיתנו ארנונה של 28 שנים?", מתרעם אבי לוי מוועד התושבים, "על כך שלא היה לנו חשמל 10 שנים, שאין פה שירותי תברואה? הזניחו אותנו בכוונה כדי שנשבר".

"שומעים הבטחות"

תושבי השכונה היו בטוחים כי בישיבת מועצת העיר האחרונה יעלה הנושא לדיון, אך להפתעתם החשב המלווה לא אישר להביא את הסעיף לסדר היום, וחלקם מיואשים.

"גדלתי פה מגיל שנה וזה המציאות היחידה שאני מכירה", מספרת אחת הדיירות. "לצערי התרגלתי להזנחה שלנו ולתנאים הלקויים שפה. בכל שנה באים, מציעים לנו כל מיני הצעות להתפנות, אבל בסופו של דבר כלום לא קורה. לכן גם הפעם אני לא מופתעת שהנושא לא מתקדם, לא מצד העירייה ולא מצד המדינה". 

לדבריה היא חוששת שההסכם לא ייצא לפועל, "זה לא משהו שנראה לי שיקרה בשנים הקרובות, זה תמיד עולה לפני הבחירות ומיד אחריהן הכל מתבטל".

תושבת אחרת, המתגוררת עם הוריה, מתקוממת: "לא ייתכן שמבחינת הרשויות, לנו הילדים לא מגיע כלום. פעם נוקבים בסכום ומבטיחים פיצוי לילדים ופעם קוראים לנו פולשים. איך אנחנו פולשים, אם ההורים שלנו הביאו אותנו לפה כילדים?". 

אתר הקראוונים. "הזניחו אותנו בכוונה כדי שנשבר" | צילום: קובי קואנקס

"כל ההסכמים הללו עושים עוול עם תושבי השכונה", מוסיף לוי, "שיכנו אותנו פה והבטיחו שזה ימשך חמש שנים והנה גידלנו פה את הילדים שלנו והיום מגדלים את הנכדים, כבר שלושה דורות של משפחות נמצאים פה, אבל פיצויים לא מוכנים לתת לנו כמו בני אדם

"זה פשוט חוסר צדק מה שנעשה פה", מוסיף לוי בכעס. "שנים אנחנו חולמים שידברו איתנו, שיגיע שמאי שיעריך את הקרקע ונקבל פיצוי ראוי. מה שעושים זה מחטף, מאיימים עלינו שיגיעו עם טרקטורים אם לא נתפנה, אבל לאן נלך, לרחוב? זה סיפור גדול בשביל שימחקו אותנו".

מקווים לפתרון

בשבוע שעבר, נפגשו נציג שכונת הקרוואנים ששון, ראש העירייה צביקה ברוט וסגניו, ששון אליהו, אלי דריקס ואלי יריב עם שר האוצר כחלון וצוותו, אשר ביקרו בעיר לרגל הבחירות הארציות. לטענת הנוכחים, סוכם כי שר האוצר יפעל מול משרד הפנים כדי להסדיר את הסוגיה של החובות העזובים, וזאת כדי לקדם במהירות את תוכנית הפינוי והבנייה.

מעיריית בת ים נמסר: "מדובר במחלוקת בין משרד האוצר והפנים, ואנו מקווים כי היא תיפתר בקרוב. הנהלת העיר עושה כל שביכולתה על מנת לאפשר מציאת פתרון קבע לתושבי הקרוואנים, אחרי עשרות שנים שבהן הדבר לא נעשה. אנו מאמינים כי נצליח לתווך בין הצדדים בקרוב ולהביא בשורה חשובה בנושא גם לתושבי המקום וגם לתושבי העיר".  

ממשרד האוצר נמסר: "הפגישה התקיימה על אף לוח הזמנים הצפוף בקמפיין הבחירות בשל חשיבות הנושא לשר כחלון. לצערנו, הטיפול נעצר בגלל המגבלות בתקופת בחירות ומיד לאחר מכן יתאפשר לטפל במה שנותר פתוח".