ויקה ו־ולדיסלב איליין: אהבה וחיות אחרות 

הם התאהבו ונישאו עוד באוקראינה ועלו ארצה לפני חמש וחצי שנים. הקליק הראשון בין ויקה ו־ולדיסלב איליין מבת ים, התרחש בעבודה. "אני הייתי גרושה עם ילד קטן אבל לפני שמונה שנים התחתנו ומאז אנחנו משפחה אחת", משתפת ויקה.

ויקה ו־ולדיסלב איליין. צילום: פרטי

"ולד הקדיש את חייו לבעלי חיים עוד באוקראינה והוא מטפל עד היום בעיקר בכלבים שנותרו ללא בית. כשפגש את ויקה הוא גילה בה את אותה אהבה וחמלה לבעלי חיים, וזה משהו שלדבריהם יצר את החיבור ביניהם. "כאשר הגענו ארצה באופן טבעי ישר רצינו לאמץ כלב אבל בגלל קשיי העלייה, אנו נאלצים לעבוד הרבה ולא פנויים לתת לכלב את מלוא תשומת הלב, ולכן החלטנו לאמץ חתול".

החתול הראשון שלהם הוא 'שישי', חצי גזעי חצי חתול רחוב. "ומאז התחיל סיפור האהבה שלנו עם החתולים", אומרת ויקה. "בהמשך אימצנו עוד ארבעה חתולים ואנו משמשים גם בית אומנה לחתולים אחרים אשר מחלימים מפגיעות כאלה ואחרות, עד שהם מוצאים בית קבוע".

כך הכירו השניים את העמותה שבה הם מתנדבים, 'בת ים אוהבת חיות'. ולד מתמחה בשחרור חתולים שתקועים בתוך רכבים וכך הציל את חייהם של עשרות גורים בעיר.

את האהבה שלהם לבעלי חיים הם הורישו לדימה, בנם בן ה־13, שנוטל חלק בשיקום חתולים חולים. "אנחנו מקווים שכמו שזה קירב אותנו עוד יותר זה לזה, זה יקרב עוד אנשים אחד לשני ולבעלי חיים", אומר ולד. "גם עם החיים העמוסים שלנו, גם עם הרצון של כל אחד מאיתנו להתקדם, חשוב לנצל את הזמן הפנוי שנותר לנו כדי לעזור לחיות חסרות ישע. בדיוק כמו החיים כזוג, שהסוד להצלחתם היא התמיכה זה בזה למרות כל הקשיים שיש בדרך".                          

סוזי וראובן קורדוב: אהבה בת 65

"הסוד שלנו לזוגיות רבת השנים", מספרת בגאווה סוזי קורדוב, "שאני יותר דומיננטית ונוטה לשלוף מהר, וראובן הוא סוכריה על מקל". 65 שנה הם ביחד (טפו־טפו), ועדיין מחזיקים ידיים. הם גידלו שתי בנות לתפארת ונהנים משבעה נכדים וחמישה נינים.

סוזי וראובן קורדוב. צילום: קובי קואנקס

שניהם עלו מבולגריה לאחר מלחמת העולם השנייה. "בזמן המלחמה", מספרת סוזי, "הגרמנים הגלו את כל היהודים מעיר הבירה סופיה לעירייה ליד הגבול. שם בשבתות וחגים, כל המשפחות היו מתאספות בבית הכנסת. "אחותי התאומה ואני עברנו את הכביש ורכב עם חיילים גרמנים שיכורים פגע בי, וראובן חזה בכל מה שקרה".

אבל המפגש שהוביל את השניים לזוגיות ארוכת שנים התרחש בישראל, במסיבת ריקודים. "הוא ניגש אלי ושאל אם אני האחות שנפגעה או השנייה", משחזרת סוזי, "ואז התחלנו לדבר והפכנו לחברים טובים ואז לזוג".

"כל הבחורים רצו אותה", מוסיף ראובן, "היא היתה כל כך חברותית ותמיד מרכז המסיבה, למזלי אני עליתי בהגרלה וסוזי התאהבה בי, כמו שאני בה".

גם סוזי מפרגנת: "הוא היה אהוב על הבריות, איש נעים ונוח, וכמובן גם חתיך".

כשהחליטו השניים להינשא היא היתה בת 18 והוא בן 22, "זו היתה תקופה מאוד קשה, בארץ שהיתה עוד בחיתוליה. אפילו מקורות הכנסה לא היו לנו כשנישאנו, רק סיימתי תיכון".

תחילה גרו השניים אצל הוריה של סוזי, ולאחר מכן רכשו בית קטן בקרבת הוריה, בשיכון עמידר בבת ים. "כל כולו היה 35 מ"ר ובהמשך הגדלנו ל־53 מ"ר". תוך שנה נולדה בתם הבכורה. בתם השנייה הגיעה לאחר 11 שנים והמון ניסיונות. "אבל למזלי ראובן לא התייאש ואמר לי 'ילד אחד זה כמו עין אחת', אנחנו חייבים שניים".

בשנים האחרונות השתדרגו השניים מדירת השיכון לקומה 12 במגדלי הים התיכון, עם נוף מדהים לים ואינספור פעילויות, "גם כשהחלטנו שאנו הולכים לראות דיור מוגן, היה חשוב לנו להישאר בעיר. את בת ים לא נסכים לעזוב".