בוחר בחיים: בחודש אוגוסט הקרוב יציין אילן יהודה ארבע שנים לאירוע הטראגי שטלטל את חייו, במהלכו איבד את היקר לו מכל, את כל מה שחשב עד אז כי הוא הדבר היחיד ששווה לחיות עבורו, את בנו הקטן.

בואו להצטרף לעמוד הפייסבוק של "ידיעות השפלה"

מי שהייתה אשתו באותה תקופה, אולגה בוריסוב, הגיעה באישון לילה לחוף תאיו בבת ים, ובאקט של טירוף רגעי, כך מעריכים מי שחקרו את נסיבות המקרה, נכנסה אל הים הסוער כשהיא אוחזת בידיה את בנם היחיד, אלון בן הארבע, והשליכה אותו אל הגלים. כאשר נמשה אלון מהמים היה מצבו אנוש. בתום ניסיונות החייאה ממושכים קבע רופא את מותו.



בחודש ספטמבר 2009 גזר בית המשפט שמונה שנות מאסר בפועל על בוריסוב. עד לעצם היום זה הגן יהודה באצילות נפש על אשתו. הוא טען כי ביצעה את המעשה מכיוון שסבלה מבעיות נפשיות שלא טופלו כראוי על ידי רשויות הבריאות, שמר איתה על קשר קבוע, כולל ביקורים סדירים בבית הסוהר, ונשבע כי ימתין לשחרורה, כדי להמשיך את חייהם המשותפים. אולם לאחרונה חל שינוי בחייו של יהודה.

לפני מספר חודשים, לאחר שבוריסוב ריצתה כבר קרוב למחצית מהעונש שנגזר עליה, החליט יהודה לשנות כיוון בחייו ולצאת לחיים חדשים. הוא התגרש מבוריסוב והחל לנסות, עד כמה שהדבר אפשרי, לחזור לשגרת חיים נורמלית. זמן קצר לאחר גירושיו הוא הכיר צעירה, החיה כיום לצידו. בנוסף, לפני כחודשיים החל יהודה לעבוד בחברת תרופות, וזאת לאחר שמאז מות בנו לא עבד באופן מסודר.

אמו רחל, בת ה־78, שלא התראיינה לכלי התקשורת או התייחסה לאירוע הקשה עד כה, מחזקת את ידיו של בנה, כפי שעשתה מאז המקרה הטראגי. "מצב הרוח שלו יותר טוב בתקופה האחרונה", היא אומרת. "אני לא מתערבת לו יותר מדי בחיים ולא מדברת הרבה על מה שקרה, כי זה קשה לי, אבל הוא בסדר עכשיו. הוא מצא עבודה מסודרת ויוצא כל יום מהבית לעבוד. אני שמחה בשבילו".

עד לפני מספר חודשים שמרה רחל על קשר עם מי ששמה קץ לחיי נכדה הקטן, אך לדבריה, בתקופה האחרונה היא כמעט ואינה משוחחת עם כלתה לשעבר. "אולגה התקשרה אליי בעבר ודיברה איתי, שאלה לשלומי", מספרת רחל. "היא אמרה שעדיין לא החליטה מה לעשות כשתשתחרר, אם לחזור לכאן או לעזוב לרוסיה, כך שאי אפשר לדעת מה יהיה איתה".

לפני כחודש עתרה בוריסוב לבית המשפט העליון בבקשה לאפשר לה לעלות לקברו של אלון בבית העלמין בקיבוץ גבעת ברנר, דבר שנמנע ממנה עד היום. במקביל, היא העבירה פנייה בנושא לראש הממשלה, בנימין נתניהו. יהודה תמך באשתו לשעבר גם במהלך זה, הצטרף לבקשתה וביקש: "תנו לה לעלות לקבר של הבן שלנו. למנוע זאת ממנה זו פשוט התעללות".

"אינני יודעת כיצד להתייחס לבקשה שלה", מספרת רחל. "אני סולחת לה ומסכימה עם ההרגשה שלה, אבל אין לי הרבה מה לומר בעניין. מדובר באישה חולה, שבכל פעם אומרת משהו אחר. אני סומכת על מה שאילן יעשה. הכי כואב לי על הבן שלי. הוא נשמה ולמרות מה שקרה הוא דואג לה מאוד, אבל עכשיו הוא ממשיך בחיים, למרות כל הקושי, ואני חושבת שהוא מרוצה".

"אילן עדיין אוהב את אולגה ומזכיר זאת בכל הזדמנות", מספר אחד מבני משפחתו. "מצד שני הוא גם הבין שעליו להמשיך בחיים. למרות כל מה שהוא חש כלפיה, אין לדעת מה יקרה כשתשתחרר, אם תישאר בכלל בישראל ובאיזה מצב תהיה".

למרות הנסיבות הקשות בהן מת בנו, ממשיך יהודה להתגורר בדירה הצנועה בשכונת נחלת יהודה בראשון לציון, שבה חי עם אשתו ועם בנם אלון. "המקום מלא בזיכרונות ובריחות של אולגה ואלון וכל מה שעברו יחד, כל הימים היפים, והיו הרבה כאלה", מספר קרוב משפחה. "אילן לא רצה לעזוב את הדירה כי הוא גדל שם, וגם כי אמא שלו, החשובה לו מאוד, חיה באותו בניין ממש, דלת מול דלת. לכן הוא קיבל החלטה להישאר. זה מעיד המון על האיש שספג מכה אנושה כזו, שהייתה ממוטטת לגמרי כל אדם אחר".

שולה אברהם בת 63, המתגוררת בבניין שבו גר יהודה, מספרת גם היא על שינוי חיובי המתחולל לדבריה בחייו. "פעם הוא היה יוצא מהבית לעיתים רחוקות, אבל עכשיו רואים אותו הרבה יותר", היא אומרת. "כל בוקר הוא יוצא מהבית לעבודה, זקוף ויציב, חוזר אחר הצהריים ונשאר קצת בחוץ.

"למרות שהיינו שמחים לדבר איתו יותר, אנחנו לא מרשים לעצמנו להתערב בחיים שלו. 'שלום שלום' וזהו. משתדלים לתת לו את השקט, כי בהתנהגות שלו הוא משדר עדיין מעט ריחוק. אני מקווה בשבילו שיסתדר, אבל מה שקורה מאחורי הדלת שלו - רק הוא יודע. אני מתפללת בשבילו שיהיה לו רק טוב. הלוואי שאחרי השנים האלה שהוא פשוט תקע את עצמו, יבוא לו משהו טוב. את המכות שלו בחיים הוא כבר קיבל".

אילן יהודה סירב להתראיין לכתבה.