"אם לא הייתי עובר את התוכנית הזו, יכול מאוד להיות שהייתי מוצא את עצמי בבית הכלא. בהתחלה זלזלתי וחשבתי שרק רוצים לבלבל לנו את המוח, כמו שבדרך כלל עושים לחבר'ה כמונו, שמנסים לחנך אותנו. אבל פה זה היה משהו אחר. דיברו איתנו בגובה העיניים והתייחסו אלינו בכבוד. זה נתן לנו הרגשה טובה". כך אומר נער בן 16 מבת ים, שיחד עם עוד כ־40 בני נוער מחולון, אזור ובת ים, סיים בחודש שעבר הכשרה מיוחדת בת שנה, במסגרת פרויקט נ.מ.ש - נוער מוביל שינוי.

איך משקמים נוער בסיכון? נותנים לו לבשל
הצטרפו ל"ידיעות השפלה" בפייסבוק

מדובר בפרויקט של משרד החינוך, בשיתוף פעולה עם משטרת מרחב איילון והיחידות לקידום נוער בערים שנמצאות בתחום המרחב. מטרת הפרויקט היא לקחת את הנערים המשתתפים בו, בני 18-15, לאחר שנפלטו ממסגרות החינוך השונות והידרדרו לעולם הפשע והעבריינות, ולהפוך אותם לאזרחים התורמים לחברה.

חלק גדול מהנערים, תושבי בת ים, שהשתתפו בפרויקט, מוכרים לרשויות החוק ומטופלים על ידי אגף הרווחה העירוני. לרובם, התהליך הממושך שעברו היה ההזדמנות האחרונה לחזור למסלול חיים תקין.

"עוברים שינוי אדיר"
מי שעומדת בראש הפרויקט היא איריס טמסוט, האחראית על יחידות קידום הנוער במחוז תל אביב מטעם משרד החינוך. טמסוט, בעלת תואר שני בחינוך, היא גם זו שיזמה את תוכנית השיקום יוצאת הדופן, שהפיילוט הראשון שלה התבצע לפני כשלוש שנים, בהצלחה גדולה, בבת ים. את הרעיון היא הגתה לאחר שהבחינה בעלייה חדה במספר בני הנוער שנפלטו ממערכות חינוך מיוחדות ולא מצאו את מקומם בחברה.

"הכל החל מצורך רגשי שלי ליצור תוכנית ייחודית לבני הנוער האלה", מספרת טמסוט. "ראיתי אותם ברחובות, אספתי אותם בעצמי ממקום למקום וניסיתי לסייע להם. לפני כשלוש שנים, לאחר תקופה מסוימת, ראו בבת ים שהטיפול בחבר'ה מצליח, לכן קיבלתי פנייה מיחידת קידום הנוער העירונית והתחלנו בתהליך".
טמסוט ואנשי משרד החינוך החלו בבניית תוכנית ייחודית, הבנויה על הקשר בין לקויות למידה - שלדבריה זו הסיבה המרכזית לכך שהנערים נפלטו ממערכת החינוך - לבין עבריינות נוער. "לא כל אלה שמגיעים אלינו הם בעלי עבר פלילי", מדגישה טמסוט. "אבל חלק גדול מהם עסקו בפעילות עבריינית והיו מועדים לעסוק בפעילות כזו בעתיד. מדובר בנערים שנמצאים בטיפול יחידות קידום הנוער ואגף הרווחה העירוני".

בני הנוער המשתתפים בתוכנית עוברים הכשרה בת 12 חודשים, שמטרתה להחזיר אותם לחברה כאזרחים שומרי חוק. מי שמסכים להשתתף בפרויקט מחויב להשתתף באחוז מסוים מהפגישות ולהקפיד על כללי משמעת ברורים, דבר זר למדי עבור אותם נערים שלא רגילים לכך. "זה לא קל לנערים האלה, שמרגישים שהם דחויים על ידי החברה, כי הם פועלים בניגוד לנורמות. יש להם בעיה קשה של שפה התנהגותית, אבל בסופו של התהליך הם עוברים שינוי אדיר, שאפשר לראות אותו בעיניים שלהם. טקס הסיום בחודש שעבר, בנוכחות 200 בני נוער, שהגיעו לטקס עם הוריהם וקציני המבחן שלהם, היה הוכחה להצלחת הפרויקט. זה הישג גדול מאוד, גם מבחינת נוכחות ההורים, כי רבים מהנערים האלה מגיעים ממשפחות שבתחילת התהליך היו מאוד לא מחוברות".

אנטי שוטרים
הישג חשוב נוסף, לדברי טמסוט, טמון בעובדה שכל בני הנוער שהחלו את התהליך, לפני שנה בדיוק, הגיעו גם לסיומו. "תמיד אומרים שבאוכלוסיות האלה יש אחוז גבוה של נשירה", היא אומרת. "אבל מסתבר שברגע שמעמידים להם רף גבוה, בצירוף תנאים נוקשים כמו חובת נוכחות והתחייבות שלהם שלא ייפתחו להם תיקים פליליים בתקופת ההכשרה, הם מנתבים את האנרגיות שלהם לכיוון טוב. הם פשוט נלחמים כאן על משהו, דבר שמעולם לא עשו. צריך להבין, כמעט כל בוגרי התוכנית הגיעו משום מקום, לא היו בשום מסגרת, אלא במוסדות לקידום נוער. יש כאלה שהיו נגד הצבא ועכשיו עומדים בפני גיוס. יש בעלי תיקים פליליים שהחליטו להתגייס למשטרה. זה הישג גדול".

אחד מהנערים, בן 17, שסיים לאחרונה את התהליך, מספר על השינוי הגדול שחל בו בעקבות ההשתתפות בפרויקט. "גדלתי בסביבה של חבר'ה עם עבר פלילי וגם נעצרתי בעבר. הכרתי את השוטרים בעיקר מהצד השני ובהתחלה היה לי קשה מאוד להתקרב למי שקראתי לו 'מניאק', אבל לאט לאט הכל השתנה. ההתחלה הייתה כל כך קשה עד שבכלל לא רציתי להיות חלק מזה, אבל איריס שכנעה אותי לתת צ'אנס.



"אחרי שהתגברתי על הקשיים הצלחתי לשנות לגמרי את הגישה. למדנו איך פותרים בעיות, ולא איך בורחים מהן. ההסתכלות שלי על החיים השתנתה, כמו על איפה אני רוצה לראות את עצמי בעוד כמה שנים ועם מי אני מסתובב. הנה, עוד מעט אני מתגייס לצבא. בשבילי זה סוג של הצלה".

נער בן 16 תושב בת ים, שהשתתף גם הוא בפרויקט, מדבר על החששות שליוו אותו מיד לאחר המפגש הראשון עם טמסוט ושאר בני הנוער. "הגעתי