בן 63 מבת ים טוען בתביעה שהגיש נגד משרד הבריאות ובית חולים 'וולפסון' בחולון, כי הליך נוסף שבוצע לו במהלך צנתור גרם לקטיעת אצבעות בשתי רגליו. הוא דורש פיצוי של 510 אלף שקל, אך הנתבעים דוחים את טענותיו על הסף בנימוק כי אין קשר בין המקרים.

התובע עבר את הצנתור לפני יותר משלוש שנים. על פי התביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בהרצליה על ידי עו"ד אביחי דר, התובע הוכנס לניתוח ונאמר לו מראש כי מדובר בצנתור של עורק הלב בלבד. "במהלך הצנתור נטלו המצנתרים חירות לעצמם והחליטו, על דעת עצמם ו'על הדרך', מבלי שקדם לכך כל דיון מעמיק ומבלי שנאמרה כל מילה לתובע (שהיה ער ובהכרה מלאה לאורך כל הפרוצדורה), לחדור לעורק הכליה של התובע ולבצע צנתור (הרחבה של עורק הכליה באמצעות בלון) גם שם", נטען בתביעה.




התובע מציין כי להשקפתו לא היה צורך בביצוע הפעולה הנוספת מכיוון שתפקודו הכלייתי היה תקין לחלוטין. "ההליך שבו נקטו הרופאים עת החליטו כלאחר יד לצנתר גם את עורק הכליה גרם לכך כי הכליה של התובע נחשפה לכמות אדירה (350 מ"ל) של חומר רעיל לרקמתה, ובסופו של דבר לאי ספיקה כלייתית בלתי הפיכה", נטען בתביעה.

התובע מציין עוד כי באוגוסט 2010, בעקבות הסיבוכים שלכאורה נגרמו במהלך צנתור הלב, נקטעו אצבעות רגליו כתוצאה מ"תסחיפי כולסטרול לכליות ולכלי הדם של כפות הרגליים", לטענתו. הוא צירף לתביעה חוות דעת שלפיה "בגין הפגיעה בכליות והפגיעה בכפות הרגליים, עומדת נכות התובע על 75 אחוז לצמיתות".

בית חולים 'וולפסון' ומשרד הבריאות הגישו לבית המשפט כתב הגנה על ידי משרד עורכי דין 'וויסגלס - אלמגור'. הם דחו את טענות התובע, כמו גם את בקשתו לתשלום פיצויים בסך 510 אלף שקל. על פי כתב ההגנה, לפני חתימתו של התובע על טופס ההסכמה לצנתור, "הוסבר לו על משמעותו, הטיפולים האפשריים במהלך הצנתור ועל הסיבוכים העלולים להתרחש. סיבוך של תסחיף כולסטרול אינו נובע מפעולה פולשנית בעורקי הכליות, אלא עלול לקרות בכל צנתור".

בכתב ההגנה טוענים הנתבעים כי "נזקי התובע במלואם, המוכחשים שלעצמם, מקורם במחלות, בעיות או מצב בריאותי מהם סבל התובע, בלי קשר לאירוע ולתוצאותיו. שיעורי הנכות הנטענים הינם מוגזמים, מופרזים וחסרי אחיזה במציאות, ואין בינם ובין האירועים דבר וחצי דבר".