צילום: ארגון זק"א האם ניתן היה להציל את חייו של יאנגר גדיף בן העשר, שטבע לפני יותר מחודש בחוף בת ים? עדויות מלמדות שביום הטביעה התבקשו המצילים שלא לשבת בתחנת ההצלה, אלא על חומת הבטון בחוף, מקום ממנו לא יכלו לראות את הטביעה בזמן אמת, זמן הגעתם התארך והסוף הטרגי ידוע.

חודש אחרי: גופת בן העשר שטבע לא נמצאה
כבר הורדתם את האפליקציה של mynet?

גדיף נפל במהלך משחק עם חבריו מאחורי שובר הגלים בחוף ירושלים, טבע ונעלם. החיפושים אחריו נמשכו ימים ארוכים, והשבוע שוב הגיעה לחוף יחידת הצוללנים של זק"א בפיקודו של חיים אוטמזגין, אך הילד לא נמצא. עדים שנכחו במקום מדווחים שהראשונים שהגיעו היו מצילים מחוף הסלע, אך הם הגיעו מאוחר מדי מכדי לעזור.



"זה היה יכול להיגמר אחרת", קובע גורם המקורב למצילים. "הם היו אמורים לשבת בתחנת ההצלה בחוף הסלע א' (חלקו הדרומי של החוף א.ר.ג), אבל בגלל הסערה שהרסה את הסוכה כמה ימים קודם לכן, אי אפשר היה לשבת בה.

"המצילים ביקשו ממנהל החוף אישור לשבת בתחנת ההצלה סלע ב' (צפון חוף הסלע, המשקיף על חוף ירושלים והסי־פלאס שבו טבע הילד א.ר.ג), אבל הוא אמר לא. ההוראה שקיבלו הייתה לשבת על חומת הבטון בחוף הסלע. בלי קשר לטביעה, זה לא תנאים בחורף קפוא, כשיש רוחות חזקות וגשם".

גורם נוסף מסביר שהילד אמנם טבע בקטע חוף לא מוכרז, אך מתחנת ההצלה בחוף ירושלים, שבו ביקשו המצילים לשבת, ניתן היה לראות היטב את קטע החוף המסוכן שבו טבע הילד. "המצילים בשום אופן לא יכלו לראות את הטביעה מאיפה שהם ישבו", הוא קובע. "אם הם היו יושבים בתחנה יכול להיות שעכשיו לא היו מחפשים את הגופה. לא אשתמש במילים קשות כמו מחדל, אבל אם היה כזה הוא לא של המצילים שרצו לשבת בתחנת ההצלה ונאסר עליהם".

מעיריית בת ים נמסר בתגובה: "עיריית בת ים מפעילה בשנים האחרונות בחלק מחודשי החורף סוכת הצלה בחוף הסלע.

"במקרה של יאנגר גדיף, הנערים הוזהרו יום קודם לכן וביום הטביעה, שלא להיכנס לים, ולמרות זאת הם נכנסו למים בקטע חוף ירושלים, שאינו מוכרז וכאמור אין בו מציל.

"כשהמצילים הבחינו בנערים בתוך המים, הם הגיעו במהירות לחלצם והזעיקו את כוחות השיטור הימי וצוללנים מקצועיים, שחיפשו במשך ימים ארוכים אחר הילד שנעלם בים הסוער והמסוכן, ולצערנו טרם נמצא".