צילום: קובי קואנקס "אם יציעו לי תפקיד של רב בעיר אחרת, לא בטוח שאלך. פה יש לי עניין. אני רוצה להמשיך את המפעל של אבא, אני יודע מה הוא רצה ואיפה זה נעצר". כ־30 יום חלפו מאז נפטר הרב יוסף בר שלום, הרב הספרדי הראשי של בת ים ב־40 השנים האחרונות. במהלך הלווייתו של הרב, זכה בנו לתמיכה מהרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף, כממשיך אביו בירושה.

בעשור האחרון הידרדר מצבו הבריאותי של הרב בר שלום ז"ל, ובשנותיו האחרונות מילא בנו, הרב אליהו, את מקומו. באופן לא רשמי הדהדה בעיר יריית הפתיחה במרוץ לתפקיד הנכסף, אבל בפועל נדרש תהליך בחירות חוקי.

בין ירושלים לבת ים
השבוע פגשנו את הרב אליהו בר שלום לראיון ראשון. העיר הייתה עטופה באובך צהוב, החום הכביד, ואפילו המזגן לא הצליח לקרר את הרב, שהגיע מירושלים לבת ים להכנות אחרונות לקראת אזכרת ה־30 לאביו, ולחלוקת חבילות מזון לנזקקים בשמו. "הכרתם את אבא בעיקר על כיסא גלגלים, אבל מי שהכיר אותו בימיו הטובים יודע שאריה היה קטן עליו", הוא אומר.

כבר יש מי שהכריז עליך כמחליפו.
"כולנו מכירים את הפוליטיקה בישראל. כל דבר נכון לרגע שנאמר. אין שום ערובה שכך יהיה בעוד רגע אחד".

אם כך, הכרזת הרב הראשי במהלך הלוויה היא חסרת משמעות?
"הרב אמר את מה שההלכה דורשת, אבל המדינה שלנו היא מדינת חוק, והחוק קובע שצריך לקיים בחירות. אני מניח שלהכרזה יש משמעות כי מי שמתמודד מקבל עליו את ההלכה, ויכול להתמודד רק מי שעבר מבחנים מאוד קשים. כרגע יש בעיר רק שלושה שיכולים להתמודד: הרב משה גבאי, מנהל מחלקת הכשרות, שהיה יד ימינו של אבא ולא מעוניין במשרה; הרב רזיאל אלול, גם הוא בן טיפוחיו של אבא, והשלישי קטן מאוד - וזה אני".

למרות שאתה לא גר בבת ים?
"אני גר בירושלים, אבל רוב הזמן נמצא בבת ים. אבא היה איש אחראי, וכשראה שכוחותיו נחלשים הוא קרא לי ולעוד שני רבנים גדולים בעיר ואמר: 'אתם תהיו בית תורה', מקום שאפשר להתקשר אליו 24 שעות ולבקש עצה או הלכה. תפקיד הרב לא מוגדר בשעות, אני יודע שאם אני שם את הראש ל־20 דקות בצהריים, אקום ואמצא אדם יחף ושתי נשים יושבות בסלון ומבקשות עצה. זה תפקיד רב. הכל בידי הציבור".

מתנגד למלחמות דת
הרב אליהו בר שלום בן ה־56 הוא בוגר ישיבת 'קול התורה' בירושלים ו'בית דוד' בחולון. משם המשיך ללימודי דיינות, וכיום הוא רב קהילה בירושלים, ראש כולל ומחבר ספרים בנושא הלכות עריכת חופה וקידושין, בדגש על סוגיות ובעיות עכשוויות. הוא הבן השלישי במשפחה בת תשעה ילדים.

"יש לי אחות גדולה ואחי, הרב בן ציון, שהוא רב גדול. אבל רב עיר זה עניין של אופי, שלא מתאים לכל אחד. אבא היה דמות סמכותית ובמקביל 'סחבק' שאין כמותו. כך הוא הצליח לעשות שינוי בעיר".

למשל?
"הוא דאג שאוטובוסים לא ייצאו מוקדם מדי בשבת, שהחוף הדתי יהיה בסדר, שלא יעבדו יצאניות ויחפשו לקוחות ברחוב. אין את התופעה הזו בבת ים ואף אחד לא יודע מי דאג לזה. זה היה אבא, היה חשוב לו מאוד גם חוק המנוחה מעבודה בשבת".

בבת ים יש סטטוס־קוו. תרצה לשנות אותו?
"יש הסכמה שבשתיקה על הטיילת ומקרים ספציפיים באזור התעשייה. רבים האנשים שלא מגדירים עצמם כדתיים, אבל לא רוצים לאכול חזיר או לעבוד בשבת. תפקיד הרב לתת את הדת ברמה שכל אחד יכול לקבל, ולהגן על מי שזקוק להגנה".



יש הבדל בין הגנה לבין מלחמה נגד אורח חיים חילוני.
"בבת ים כמעט לא היו מלחמות, אלא אם אנשים עברו על החוק. היה למשל בעל אולם שהתחיל לעבוד בשבת כדי להתכונן למוצ"ש. הוא פגע בתחרות והחוק בישראל מגן על שומרי השבת, אז היו פה מהומות. בשנה שעברה הייתה בעיה עם הופעה שהתחילה בשבת. הייתה אז תקופת בחירות וטענו בעירייה שזו הייתה שגיאה. היה אברך שארגן הפגנה, ואמרנו שזה צעד אחרון בלבד, אז התנצלו והעסק שקע".

מה תאמר לחילוניים שחוששים מכפייה דתית?
"יש כל כך הרבה מה לעשות, שאין זמן לכפייה. להילחם זה דורש ומצריך הרבה יותר אנרגיה. 24 שעות יש אנשים שמבקשים: 'בוא תלמד, תגיד שיעור, תפתור משבר'. זה דורש זמן. אני לא אומר אם צריך או לא צריך מלחמות, אבל יש הרבה דברים לפני כן. אם מישהו רוצה שאבוא לאירוע, גם אם זה אירוע לא דתי, גם שם אני יכול להגיד דבר תורה. אז למה שאלחם על מי שלא רוצה? יש לי מספיק מה לעשות בחיים. גם דתי יכול לומר לי 'אתה לא הרב שלי'. הרב אינו כופה את עצמו על אף אחד. אין לו רצון, זמן או סמכות".

בורר הלכתי
בעשור האחרון ממלא בר שלום תפקיד מרכזי בעולם ההלכתי בעיר. "אבא מינה אותי לראש בית ההוראה, ויש לזה משמעות עצומה. במקום ללכת לבית המשפט, יש לנו דת ויש לנו הלכה, באים לבורר הלכתי. זה יכול להיות סכסוך על 30 שקל או אפילו על בניין".

מה ההבדל בין בורר הלכתי לבית משפט?
"בבית המשפט אדם יושב למטה והשופט למעלה ונותן