צילום: רויטרס "היא אמרה שהיהודים לא בסדר, שכבשנו לפלסטינים את האדמה, ודיברה על יחס רע של צה"ל לפלסטינים", כך טענו תלמידים מחטיבת הביניים 'דרכא' בבת ים בתלונה להנהלת בית הספר על מורה מקצועית, שנוהגת לנצל לטענתם את השיעורים לדיונים פוליטיים בהם היא מביעה את דעותיה. לטענת התלמידים, בהנהלה לא ייחסו משמעות לתלונתם ולכן הם החליטו להקליט את אחד מהשיעורים.

עוד בשפלה:
תובעת את המורה לנהיגה: העליב אותי

"חזקים מול חלשים"
בהקלטה שהגיעה לידי mynet ו-'ידיעות בת ים' נשמעת המורה בשיעור לתלמידי כיתה ח', כשהיא אומרת דברים שנתפסו על ידי התלמידים כקיצוניים, ועד מהרה גרמו לסערה ולקריאות 'מוות לערבים'. התגובה שלהם עוררה את כעס המורה שהאשימה את התלמידים בבורות.

"הבעיה העיקרית שלכם היא חוסר ידיעה. מעודדים פה במדינה בורות כי זה משמר שלטון דיקטטורי. כמה שאתם יותר טיפשים - יותר טוב לשלטון". במילים אלה נפתחת ההקלטה של מה שהיה אמור להיות שיעור רגיל באחד המקצועות ההומניים.

בתחילה מנסה המורה לתת רקע ומסבירה: "אנחנו כבשנו את השטחים אבל לא סיפחנו אותם אלינו כמו את רמת הגולן. לא סיפחנו כי פחדנו שהם יהיו הרוב אז השארנו אותם שם. אתה כבשת אותם (פונה לאחד התלמידים) ועכשיו בכלל לא אכפת לך מה קורה איתם".

בהמשך נשאלה המורה לגבי פיגועי טרור, והסבירה: "אין להם מקורות פרנסה, הם חיים במחנות פליטים, ואין להם מקורות מחיה. כשאתה גורם להם לחיות במצב כזה הם מאבדים תקווה. כשאתה קם בבוקר ואין לך בשביל מה לחיות ואיך להאכיל את הילדים שלך, אתה הולך לרצוח".

התלמידים התקשו לשמוע את ההסבר של המורה וחלקם הגיבו בקריאות 'מוות לערבים'. על כך הגיבה המורה: "אנחנו לא מאפשרים להם לחיות. אתם יודעים כמה בממוצע אוכל ילד פלסטיני שאפילו אין לו בית ספר?".

ביחס להתנהלות הצבא אמרה: "גם אנחנו הורגים אותם, והרבה יותר. לנו יש צבא, אנחנו לא דוקרים, אנחנו יורים. אתה יודע מה היה פה לפני שקמה מדינת ישראל? האצ"ל והלח"י היו ארגוני טרור, הלכו, פוצצו ועשו פיגועי טרור. היום אנחנו חזקים מול חלשים, לנו יש צבא. אתם אפילו לא יודעים מה קורה שם".
אמירה שהכעיסה במיוחד את התלמידים הייתה ההשוואה בין המציאות לימים שלפני עליית הנאצים לשלטון. "אתה יודעים מה היה היחס ליהודים בגרמניה בשנות ה־30 עד פרוץ המלחמה? ככה בדיוק זה התחיל", אמרה המורה לאחד התלמידים.



סוגיה נוספת שהועלתה הייתה טרור הילדים, ועל כך הסבירה המורה: "נורא קשה לעבור את גיל ההתבגרות ויש הרבה התאבדויות. כשגדלים כפלסטינים אחת הדרכים שלהם לבצע את מה שאחרים עושים בדרך צנועה בבית, זה ללכת לדקור. זו הדרך שלהם לאבד את החיים שלהם וזה לא בהכרח ממניעים אידיאולוגיים".

יצויין כי לאורך השיעור ציינה המורה כמה פעמים שיש קיצונים בשני הצדדים, ונתנה כדוגמא את איתמר בן גביר והמחתרת היהודית. "הנכד של כהנא הוביל את זה. הוא הקים מחתרת יהודית שהמטרה שלה הייתה לפגוע בערבים בלי לראות בעיניים".

לגבי המתנחלים אמרה: "גם הם מחנכים את ילדיהם לשנאת ערבים". המורה סיפרה שהם שורפים עצי זית, פוגעים בפרנסת הפלסטינים, מובילים לרעב, חוסמים את דרכם לרופא, וסיפרה על צה"ל שעצר ילד בן שלוש כי זרק אבנים.

למרות שהמורה ניסתה לענות על שאלות התלמידים, הצעקות החרישו אוזניים. כאשר אחד התלמידים הביע דעות ימניות קיצוניות, שאלה אותו המורה: 'מאיפה הדעות האלה?', והוסיפה שאינו משכיל מספיק. "אתה יודע כמה ילדים נרצחים בשטחים?", היא שאלה את התלמיד, והטילה עליו עבודת חקר שבסופה ירצה לכיתה על תולדות הסכסוך הישראלי-פלסטיני. "להמשיך לשנוא זו לא הדרך", סיכמה המורה, "לטובתכם ולטובת הילדים שלכם וכל מי שמתכנן לחיות במדינה הזו, אני מקווה שזה ישתנה".



תגובות מדאיגות
"זה לא היה דיון אמיתי", טוענת אחת התלמידות, "היא לא באמת רצתה להקשיב ולשמוע את הדעות שלנו. ההרגשה הייתה שהיא באה להטיף כמה אנחנו לא בסדר והדעות שלנו לא נכונות. מאוד הכעיס אותי שהיא אמרה שהמדינה הייתה שייכת קודם לערבים, ושגם אנחנו אשמים שרוצחים אותנו עם סכינים".

"בכל פעם שניסיתי להביע דעה היא אמרה שאני צריך להפסיק לנבוח", מספר תלמיד. "היא אמרה שאנחנו מדברים כמו פראים, והכי הרגיזה אותי ההשוואה שהיא עשתה בין צה"ל לנאצים. אנחנו מגינים על עצמנו ועל המדינה שלנו. חוץ מזה, מה בכלל קשורה הפוליטיקה? היא לא מורה לאזרחות ולא להיסטוריה. יום למחרת היה לנו מבחן ואפילו לא עברנו על החומר".

מ', תלמיד כיתה ט' שגם בכיתתו מלמדת אותה מורה, מספר על דיון דומה. "זה לא קרה פעם אחת, היא תמיד מוצאת דרך לעזוב את נושא השיעור ולדבר על השטחים, על הצבא שלנו שלא בסדר, על הפלסטינים המסכנים. כשאחד התלמידים ניסה להגיד לה שזה מפריע,