חמישה נציגי תנועות נוער השכימו קום בחופש הגדול: נופר ללום (22), רכזת תנועת הנוער העירונית 'קצ"ב', עומר בואנוס (19), מרכז הדרכה בשבט הצופים, גלעד הילרוביץ (18), רכז בצופי הים, קרן רפאלינו (17), רכזת הנוער הלאומי ונוגה ברמן (14), חונכת בתנועת 'כנפיים של קרמבו', המשלבת ילדים בעלי צרכים מיוחדים. נמנום הבוקר התחלף כאשר הבינו שעל כתפיהם מוטלת חובת ההוכחה שאכן קיים נוער איכותי בבת ים.

הם נדרשו לסוגיית יחסי חילונים דתיים, איחוד ערים ונשפי סיום, ובעיקר ביקשו לתקן את השם הרע שנוצר לנוער המקומי.

קודם כל תסבירו איך מונעים יריבות בין התנועות?

"יש חלוקה טריטוריאלית שנעשתה בעירייה כדי למנוע בעיה, גבולות גזרה", מסבירה ללום. "יש בתי ספר שמותר לנו לגייס בהם, וכאלה שלא", מוסיפה רפאלינו.

זה לא פוגע באפשרות הבחירה לחניכים?

"אנחנו לא מונעים מאף אחד להגיע לפעילות של כל תנועה", קובעת נציגת התנועה העירונית. השאר שותקים, ורק נציגת הנוער הלאומי מעיזה: "ברור שיש בתים שמעדיפים תנועה אחת או אחרת, לפי דעות פוליטיות למשל, אבל בעיר הוחלט שזה המצב הטוב ביותר".

"בעל יסודי כבר אין חלוקה לאזורים", ממשיכה ללום, והשאר מהנהנים, יודעים היטב שמי שהתחיל בגיל יסודי לרוב לא יחליף תנועה כנער. רק נציג צופי הים מחייך בשקט, יודע שאותו אי אפשר להזיז מהחוף.

בעד האיחוד

בכל מה שקשור לסוגיה הבוערת על איחוד בת ים עם תל אביב, מפתיעים הנציגים כשהם מצהירים שהם מוכנים להחליף את הגאווה הבת ימית, מלבד נציגת תנועת הנוער העירונית כמובן.

בואנוס: "אני לא יודע אם זה רעיון כל כך טוב, אבל כן רואה מצב שבו תנועות הנוער ירוויחו מזה. המשבר הכלכלי שהיה לנו עכשיו למשל, בגלל שהעירייה לא העבירה תמיכה כלכלית. הסיבה הייתה שלעיר אין כסף, בתל אביב זה כנראה לא היה קורה".

הילרוביץ: "אני חושב שזה יהיה מאוד יעיל בשבילנו. אנחנו שלוחה של הצופים וסובלים מאותה בעיה תקציבית, אני מאמין שאם בת ים תכנס למערכת גדולה יותר יהיה לה יותר כסף, ובסופו של דבר הנוער ירוויח".

"אני לא מסכימה בכלל", מתפרצת ללום. "קצ"ב היא תנועה עירונית, ולאחד עם עיר אחרת זה לא פתרון הגיוני. הכי טוב לתת לנו את הכסף שמגיע לנו, בצורה שוויונית. צריך להפסיק את האפליה של בת ים ולא לאבד זהות באיחוד".

ברמן: "אם זה יפתור את הבעיה התקציבית אני בעד. כרגע בגלל שאין כסף, דברים מתבטלים. הייתה צריכה להיות לנו שבת חניכים, שעושים כל שנה עם סניפים מהארץ, ובגלל שלא היה כסף, 58 חניכים נשארו בלי פעילות".

רפאלינו: "יכול להיות שאיחוד יפתור את הבעיה הכלכלית שכנראה כל התנועות סובלות ממנה. אני יכולה לומר שיש שיתוף פעולה עם העירייה. הבעיה בסניף שלנו, חדר קטן בחצר בית ספר, הוא שמתחת לרצפה יש שורשים, ולפעמים הם עולים והופכים את הרצפה לרחבת סקייטבורד. הייתה חניכה שנפלה וכמעט נפצעה. המצב לא אידיאלי, אבל כשדיווחנו לעירייה על הבעיה, הגיעו ותיקנו".

"אפשר לסכם שאם יהיה יותר כסף, נוכל למשוך יותר חניכים והמצב יהיה טוב יותר לכולנו, אם איחוד יעשה את זה, מצוין", חורץ הילרוביץ.

"מבטים לא נעימים"

סוגיה בוערת אחרת היא חיכוך שנוצר בין הציבור החילוני לדתי על רקע אוטובוס השבת.

"אני בעד האוטובוס, אבל זו הדעה האישית שלי", אומרת רפאלינו. "בתקופה האחרונה המצב בין חילונים לדתיים החריף. אני מרגישה את זה כשאני מסתובבת ליד הבית עם מכנסיים קצרים וגופיה. כבר קיבלתי הערות ומבטים לא נעימים מחרדים. זה לא לעניין. אנחנו לא עיר חרדית ואם חם לי בקיץ, אלך עם מכנסיים קצרים".

"אצלנו הדעות חלוקות לגבי האוטובוס", אומר נציג הצופים, ומסביר שבתנועה יש חניכים מבתים שומרי מסורת, מה שהוביל לשינוי יום הפעילות המסורתי משבת לשישי.

גם סוגית שעמום הנוער המוליד ונדליזם, אלכוהול ורביצה בגינות, מעסיקה אותם. "אנחנו גם סובלים מזה", אומר הילרוביץ, ומספר שמתחילת הקיץ הוא מגיע לשבט מוקדם יותר כדי לאסוף בקבוקי וודקה, שברי זכוכיות ושאריות אחרות. "החניכים יודעים שזה לא יתקבל אצלנו בשום צורה, וחבל לי שבגלל אחרים נוצר לנוער שם כזה. זו הסיבה שאנחנו מנסים להביא אלינו דווקא את הילדים 'הרעים'".

איך משכנעים אותם להגיע לפעילות?

ללום: "יוצאים אליהם. מגיעים בלילה לגינות, מדברים, יוצרים אטרקציות שימשכו אותם. עושים פעילות בתיכונים כדי שההגעה לקצ"ב תהיה עניין חברתי. לא תמיד זה מצליח, אבל יש גם הצלחות".

"היינו רוצים שיפסיקו לעשות לנו שם רע", אומרת ברמן בשקט.

אתם מתכוונים לסטיגמה של בת ים?

ללום: "לדעתי כבר אין סטיגמה". "יש עדיין יציאות כמו 'תראו את הבת ימים האלה', כשאנחנו מגיעים למחנות ארציים", מספרת רפאלינו, "אבל זה יותר כבדיחה. אני חושבת שהתדמית השתפרה, וכשרואים אותנו מתייחסים אחרת. הייתי שמחה שגם בעיר היו רואים את הנוער בצורה יותר חיובית".

אי אפשר לסיים בלי התייחסות לטרנד נשפי הסיום שבעיצומו. "אני לא רואה בזה רע", אומר בואנוס. "נכון שהיו בנות שהגזימו ובאו עם שמלות באלפי שקלים, היו לימוזינות, ובנים שקנו חליפות ב-1,200 שקל. לא אני. אבל בסופו של דבר זו רק מסיבה שנועדה לסכם 12 שנים ופרידה מחברים לפני צבא".

"מי שחושב שזה לא קיים בבת ים טועה", מספרות הנציגות הנשיות. "שיזוף בהתזה, טיפולים קוסמטיים, שמלות באלפי שקלים, אני פחות בעניין, כנראה בגלל ערכי התנועה, ז'בוטינסקי, וזה", מחייכת רפאלינו.

"אני בטוח שאף חניך תנועת נוער, לא ישקיע אלפי שקלים בחליפה או שמלה", אומר הילרוביץ, וברמן מוסיפה: "אצלנו יעדיפו לקחת שמלה ממישהי אחרת או לקנות יד שנייה".

 "הגענו למצב שלא משנה באיזה תנועה אתה, העיקר שתהיה בתנועה", מסכמים הנציגים, "עזבו את הגינות ובואו לפעילויות הקיץ".

מעיריית בת ים נמסר: "אנו רואים חשיבות גדולה בקיומן של תנועות הנוער, שמחנכות את הדור הצעיר על ערכי הציונות והתרומה למדינה ולחברה, ופועלים בשיתוף פעולה הדוק עימן. העירייה מעניקה לתנועות הפועלות בעיר סיוע במגוון רחב של דרכים ונמשיך לעשות כל שביכולתנו על מנת לעודד את פעילותן המבורכת. בימים האחרונים פורסם קול קורא למתן תמיכות עירוניות עבור תנועות הנוער ואנו מזמינים את כל התנועות להגיש בקשות ואנו נפעל בכל דרך לסייע.

"באשר לתנועת השומר הצעיר, כפי שנמסר להם מספר פעמים עיריית בת ים שמחה על חזרתם לפעילות ותקצה עבורם מבנה לקיום פעילותם".

"יש עדיין יציאות כמו 'תראו את הבת ימים האלה', כשאנחנו מגיעים למחנות ארציים, אבל זה יותר כבדיחה. התדמית השתפרה, וכשרואים אותנו מתייחסים אחרת"

בואנוס, הילרוביץ, ללום ורפאלינו. "יש הצלחות"

למה לא נותנים לשומר הצעיר להקים קן בבת ים?

לא כל תנועות הנוער הגיעו למפגש. אחת מהן היא 'השומר הצעיר', שנציגיה היו שמחים לבוא, אם העירייה הייתה מאפשרת להם פתיחת קן בעיר. לפני שמונה שנים, בעקבות משבר פנימי, נסגר הקן בבת ים. לדברי איתי זיידנברג, מזכ"ל השומר הצעיר, נחתם הסכם עם העירייה, שעל פיו מותר לה להשתמש במבנה לצרכיה במשך שלוש שנים בלבד. בפועל, כאשר ניסתה התנועה לחזור שלוש שנים מאוחר יותר, נאמר לה שהמבנה תפוס. "לפחות ארבע שנים אנחנו מנסים לפתוח קן בעיר, והעירייה מונעת את זה ולא מחזירה את המבנה שלנו", אומר זיידנברג. בתנועה תכננו שהקן החדש ייפתח כבר בספטמבר. "אנחנו ממש בזמן פציעות. אם לא יהיה שינוי בימים הקרובים, זה כנראה לא יקרה".

לדעתך תהיה היענות לשומר הצעיר?

"בוודאי. אנחנו פותחים כל שנה 3-4 קינים חדשים, וגם כאן היה קן פעיל, שעבר משבר הנהגה שכרגע לא רלוונטי כי האנשים ישתנו. אם תהיה אפשרות נצליח כמו בעבר למשוך חניכים, אבל לא ניכנס לעיר בלי מבנה. אנחנו מבקשים מהעירייה להשיב לנו את הבניין ברחוב ניסנבאום 68 שנבנה בכספי התנועה".