מאור שלום, בן ה־21 מבת ים, ידע מה הוא רוצה לעשות בחייו כבר כשהיה בן 7. "לשכן שלנו היה שולחן סנוקר ואבא שלי היה הולך לשחק אצלו כל יום שישי", הוא נזכר השבוע. "נדנדתי לו שייקח אותי איתו, ולאט לאט הם התחילו גם לתת לי לנסות ולשחק. אחר כך, מפה ולשם, הייתי גורר את אבא שלי למועדוני סנוקר, ואחרי שנתיים כבר ניצחתי גם אותו", מוסיף שלום בחיוך.

מאז החגיגה הפרטית מול אביו, הכה הילד מבת ים בשלל כדורים על השולחן הירוק ונהפך במרוצת השנים לאחד השחקנים הבולטים בארץ. בשנה שעברה הגיע הרגע הגדול ביותר שלו, כשזכה באליפות ישראל לבוגרים. "היום", מגלה שלום, "אבא שלי ואותו חבר מלווים אותי לכל התחרויות, גם בארץ וגם בחו"ל".

עוד קודם, כשהיה בן 13, טס שלום לאירלנד על מנת לצפות באליפות העולם היוקרתית של הענף. "כילד הייתי רואה את רוני אוסאליבן וכל הגדולים האחרים, וזה גרם לי לרצות להיות שם ולחזות בהם פנים מול פנים", הוא משחזר. "יש ילדים שחולמים על טיול בר מצווה לדיסנילנד, אני רציתי לשחק סנוקר. לא עניין אותי שום דבר אחר. אמרתי להורים שלי שאני רוצה להיות שחקן מקצועני, והגעתי למועדון בבת ים. את כל הילדות שלי ביליתי שם".

המשפחה שלך לא הביעה הסתייגות?

"להיפך. זה לא משהו שעלה בכלל. כששאלו אותי למה נכנסתי לזה, עניתי כשאתה מתאהב במשחק, אתה רוצה לשחק אותו".

ומתי הבנת שאתה גם טוב בזה?

"כשהתחלתי לנצח יריבים שמשחקים 20 ו-30 שנה ואני עוד לא תלמיד בתיכון".

שלום, השבוע | צילום: קובי קואנקס-

"הרמה בארץ עלתה"

שלום הוא מהנציגים הבולטים של הדור צעיר בסנוקר הישראלי. אחרי שנים ארוכות בהן שלט בענף באופן כמעט בלעדי, רועי פרננדס (41), עברה ההגמוניה בשנה האחרונה לשלום ולשחר רוברג (23).

"במשך שנים היה לי מחסום מנטלי במשחקים נגד רוברג ונגד פרננדס", מגלה שלום. "רוברג תמיד סומן כנציג הדור העולה ופרננדס היה אלוף ישראל במשך 15 שנים וגם המאמן שלי. כיום אני יודע שביום נתון הכל יכול לקרות. הרמה בארץ עלתה מאוד וכל אחד יכול לנצח את השני".

שלום מספר שבדרך לצמרת הענף חווה גם כמה רגעים מכוננים. "את האמת, היו לי הרבה צלקות כילד", הוא אומר. "הייתי מגיע לגמרים, כדור אחרון לניצחון והופ מחטיא. מאז למדתי מזה המון, והניסיון משחק תפקיד. היום, אני הרבה יותר חזק מנטלית".

תגיד, אפשר בכלל להיות שחקן סנוקר במשרה מלאה בארץ?

"אפשר, אבל רק אם אתה משלב את זה עם דבר נוסף. לא מומלץ ללכת על כל הקופה, כי מדובר בסיכון כלכלי גדול".

כוכבי המשחק בעולם דווקא מרוויחים סכומי כסף גדולים.

"זה יכול לקרות רק אם אתה בטופ העולמי ומאוד קשה להגיע לשם".

למה?

"סנוקר זה ספורט יחידני. יש לך תחרויות מסוימות ובכל תחרות יש רק עולה אחד מהמוקדמות בכל אזור. זה לא שבאה קבוצה ומחתימה אותך, ואז אתה גם יכול ליהנות מיום טוב של החברים שלך. פה אתה חייב להוכיח את עצמך כל יום מחדש. אתה יכול להיות שחקן הסנוקר הכי טוב בעולם, אבל אם אתה נופל על יום רע ולא מצליח להיכנס טוב לתחרות, אכלת אותה".

לשחק סנוקר, בכלל, זה לא תענוג זול, ועל כך מעיד שלום. "מבחינה כספית זה אחד הענפים היקרים שיש. צריך הרבה תמיכה של ההורים, איגוד הביליארד הישראלי עוזר. אפשר לעשות חשבון לבד כמה זה עולה לי. ארבע שעות במועדון סנוקר זה 100 שקל, בחודש זה שווה למשכורת מינימום. בערך 4,000-5,000 שקל. וזה מבלי לקחת בחשבון מאמן, תחרויות בחו"ל וכמובן ציוד שאתה צריך להחליף לא מעט. מצד שני, זה ספורט מספק. זה מה שגורר אותי אליו כל הזמן. אני לא יכול לעזוב אותו, לא משנה מה המחיר".

לפני חודשיים השתחרר שלום משירות סדיר בצה"ל, ובינתיים הוא לוקח לעצמו את הזמן כדי לחשוב ולהחליט אם להמשיך ולהשקיע בענף הסנוקר את כל מרצו, או שבדומה לרוב המוחלט של השחקנים בארץ, לעבוד במקביל ולקחת את המשחק כתחביב בלבד. "אני צריך לחפש כיוונים נוספים, כי באמת שאין לי מושג מה יהיה", אומר שלום וגם מספק הסבר לחשש שלו: "כשאתה רוצה משהו ומצליח, במיוחד אצלנו בארץ, אנשים לא אוהבים לפרגן".

גם אתה חווית את זה?

"כן. הרבה פעמים שמעתי חבר'ה מסביב אומרים 'הוא משחק סנוקר במקום ללכת וללמוד', וזה מבלי לדעת אם אני לומד או לא. יש כאלה שממלמלים 'איך ההורים שולחים אותו לכאן'. זה אף פעם לא ישתנה וצריך לקחת את החיובי שבדבר. לפעמים זה עושה לי בדיוק את ההיפך, נותן יותר מוטיבציה להשתיק את הדברנים".

מה המטרה הבאה שלך?

"בעוד חודשיים אני טס לאליפות אירופה לבוגרים במלטה, ושם אנסה שוב להגיע לרמות הגבוהות".

ומה החלום הגדול?

"מאוד הייתי רוצה לפתח קריירה כי זו האהבה הגדולה שלי, אבל כמו שאמרתי, אני גם ריאלי ומבין שהסיכוי שזה יקרה בארץ הוא לא גבוה. בינתיים אני משחק ועושה במקביל עוד כמה דברים".

לא עברה אצלך המחשבה לעבור ולהתפתח בחו"ל אולי? לקחת את הסנוקר צעד אחד קדימה?

"זה עלה, אבל עדיין לא החלטתי. יש כאלה שעושים טיול של אחרי צבא כמה שנים, ואמרתי לעצמי שאולי אני אעשה טיול ארוך של סנוקר. לנסות איך זה".

"מנטליות מכריעה"

הוא משתתף בתחרויות בינלאומיות מגיל 16 ואת טבילת האש ערך באליפות אירופה עד גיל 21. ההצלחה של שלום הייתה מדהימה. 73 שחקנים התחילו את האליפות ושלום נעצר רק בשמינית הגמר. בדרך הוא ניצח את דואיין ג'ונס הוולשי, אחד הפייבוריטים לנצח באותה אליפות. "עד היום התחרות הזו ממש זכורה לי, ניצחתי וניצחתי ולא הבנתי איך. ידעתי מה אני שווה, אבל הייתי חסר ניסיון בתחרויות", הוא נזכר.

כיום הוא מעדיף להתאמן לבד ("המאמנים בארץ טובים, אבל אני לא מרגיש שיש מישהו שיכול לשפר אותי"), ומבלה ליד השולחן במועדון "אריסטוקרט" בראשל"צ ארבע עד חמש פעמים בשבוע, בכל פעם בין שלוש לשש שעות. "סדר יום הוא פחות קריטי לשחקן סנוקר", מסביר שלום, "כי אתה יכול להתאמן בבוקר או בערב, בכל שעה. זה יותר חשוב איך אתה מכניס את הסנוקר לסדר היום שלך".

בסופו של יום, מה צריך על מנת להיות שחקן סנוקר טוב?

"מעבר לכישרון, המנטליות היא מה שמכריעה לפעמים זכייה באליפות עולם. יש שחקנים לא פחות טובים, אבל בסוף, להגיע לרגע האמת ולא לעשות במכנסיים, זה מה שמבדיל אותך מאחרים. אתה יכול להיות יותר טוב ממני, אבל אם אני שומר על קור רוח במאני-טיים, זה יעשה את ההבדל".

כמו מארק סלבי, למשל, אלוף העולם הנוכחי של הענף?

"רוני אוסאליבן הוא האלוף הכמעט נצחי, אבל מארק סלבי הוא המודל לחיקוי שלי. מדובר באישיות יוצאת דופן. שחקן שהכריזמה והווינריות נוטפות ממנו. סלבי מהפנט אותך. אתה רואה בן אדם עם אופי שלא נשבר. גם כשיריבים מובילים עליו 0:5, הם עדיין מרגישים לא בטוחים וחוששים להפסיד".

אלוף העולם, סלבי. "מהפנט אותך" | צילום: גטי אימג'ס

20 מיליון לא טועים

סנוקר הוא משחק שחוצה גבולות ויבשות ונחשב אפילו לבורגני. מספרים שהענף הומצא בהודו ע"י קצינים בריטים ששירתו שם ומאז הלך וצבר פופלריות במדינות רבות בעולם.

על שולחן סנוקר נמצאים כדור לבן (המרכזי), 15 כדורים אדומים (כל אחד שווה נקודה אחת) ושישה כדורים צבעוניים: צהוב (2 נקודות), ירוק (3), חום (4), כחול (5), ורוד (6) ושחור (7). 

מרבית הטורנירים הגדולים מועברים בשידור ישיר בערוצי ספורט בולטים. הניצחון של מארק סלבי על ג'ון היגינס בינואר האחרון בגמר אליפות העולם, לשם דוגמא, שבר שיאי צפייה כשלא פחות מ-20 מיליון איש עקבו אחרי המשחק בדריכות שיא.

הסנוקר הפך לפופולרי בשנים האחרונות אפילו בסין, שמתחרה כיום עם האי הבריטי על השליטה בענף.