המחברות כבר עטופות, הכריך ארוז, וחולצת התלבושת האחידה ממתינה ליד הילקוט. אבל רבים מתלמידי בת ים לא יגיעו השנה לבית הספר רק כדי למצוא את עצמם כלואים במשולש הנצחי: מורה, לוח וגיר.

בשנים האחרונות, עם ההתפתחות הטכנולוגית והעלאת סף הגירוי של התלמידים המשועממים, מוצאים את עצמם המורים והמנהלים בקרב על תשומת לבם של הילדים. במסגרת זו, יצאו לדרך תוכניות לימודיות שפותחו בבתי הספר ומטרתן להכניס לתוכנית הלימודים עניין ואתגר.

רגע לפני ששנת הלימודים מתחילה ושני רגעים לפני חופשת החגים, קפצנו לבתי הספר כדי לראות איך לומדים מחוץ לקופסה.

סינית אני מדברת אליך

אם תשמעו חלילה את תלמידי בית ספר 'ראשונים' צועקים את המילים: "ז'יו מינג!" (הצילו), כדאי שתזדרזו לסייע. החל מהשנה, בנוסף לשפות הערבית והצרפתית שכבר נלמדות בבית הספר, ילמדו התלמידים גם מנדרינית.

"אנחנו בית ספר לשפה ותרבויות", מסבירה המנהלת עינת ולדמן. "לכן, כחלק מרוח בית הספר, לומדים התלמידים אנגלית ברמה מוגברת מכיתה ב', ומכיתה ד' צרפתית וערבית. החל מהשנה הוספנו בכיתה ה' לימודי סינית".

ולדמן מספר כי היה קשה למצוא מורים לשפה המסובכת. "תלמד אותם מורה שהתגוררה שנים רבות בסין ומכירה היטב את השפה והתרבות, כמו שאת השפה הערבית לימדו אצלנו מורות ערביות שיכלו לתת לתלמידים גם טעימה מהתרבות והטעמים".

לימודי השפה כוללים היבט שנדמה היה שפס מהעולם: מכתבים ובולים. "לתלמידים שלנו יש חברים לעט מכל העולם, והם מתכתבים בגלויות, מכתבים ואפילו משוחחים פנים אל פנים דרך המחשב. זו גם דרך טובה להכיר תרבויות שונות, ואצלנו מכיתה א' הילדים לומדים על תרבויות. תרבות אינדיאנית, אוסטרלית, אמריקאית וגם ערבית. הכל בצורה חווייתית ומבוססת פרויקטים. התלמידים מכירים לבוש, מאכלים, שירים וכמובן לומדים את השפה".

לומדים סינית ומתכתבים עם חברים בעולם | צילום: קובי קואנקס-

בריחה אל העבר

נפרדנו ב"זאיז'יאן" (להתראות) מילדי 'ראשונים' ונכנסנו הישר אל תוך חדר הבריחה בתיכון 'המר־דרכא'. לא כל תלמיד אוהב שיעורי היסטוריה, ורבים משתעממים משינון תאריכים ואירועים אבל כשהשיעור היבש נלמד במסגרת חדר בריחה, אפילו נושא כמו '50 שנה לשחרור ירושלים' יכול להפוך לתעלומת מתח. "הרעיון היה להכניס את שיעורי ההיסטוריה לעולם שקרוב יותר לעולם התלמידים", מסביר המנהל נעם שאשי.

למי שעוד לא יצא לו לבלות באחד ממאות חדרי הבריחה הפועלים בארץ ונחשבים לטרנד לוהט, חדר בריחה הוא מתחם סגור שהמשתתפים בו מקבלים סיפור מסגרת, ועליהם לענות על חידות בתוך פרק זמן קצוב כדי להצליח להימלט מן העולם המדומה.

"לפני שבנינו את החדר שלחנו את כל הצוות החינוכי להתנסות בחדר בריחה אמיתי", מגלה שאשי בחיוך. "הם חזרו משם עם תובנות ובנו יחידת לימוד בהיסטוריה, שתהפוך את הלמידה לחווייתית ומהנה לתלמידים, הישגי התלמידים בהיסטוריה מאז בניית החדר לא צנחו, אלא בדיוק להיפך".

עם החדר בא התיאבון, ומורי התנ"ך וההיסטוריה נשלחו גם למוזיאון מגדל דוד בירושלים, וחזרו משם עם תוכנית לימוד תלת ממדית שמאפשרת לתלמידים בכיתות להרגיש כאילו הם מבקרים בין חומות הבירה. "בשיעורים האלה צריך משקפי תלת מימד וזו חוויית לימוד אחרת לגמרי", מסכם המנהל.

 לימוד היסטוריה דרך 'חדר בריחה' -

מתלוננים ונהנים

נושא, נשוא ומושא, עלולים להישמע כמו עניין משעמעם באוזניו של תלמיד תיכון הלומד לבגרות בלשון. גם מורה לדקדוק בתיכון 'אורט רמת יוסף' הבינה את העניין והחליטה להכניס חיים במקצוע. הרי כולנו אוהבים להתלונן, אז למה לא ללמוד להתלונן בעברית תקינה ובטיעונים הגיוניים? כך נולד הפרויקט 'אני, מה יוצא לי מזה', שבו לומדים התלמידים לכתוב מכתבי תלונה לעירייה כתרגול לכתיבה טיעונית.

התלמידים מאתרים בעיר ליקויים שמפריעים להם, וכותבים מכתבי תלונה לאגפים שונים בעירייה - בעברית צחה ותקינה. בין השאר העלו התלמידים טיעונים כמו מחסור במקומות בילוי לצעירים, בעיית חתולים משוטטים ברחובות, הצעות למגמות נוספות בבית הספר כמו למשל מגמת יזמות ועוד.

הבונוס הוא שהמכתבים לא נותרים על הנייר. בשלב השני של הפרויקט נפגשים התלמידים עם נציגי האגפים בעירייה, דנים בבעיות שהועלו במכתב, ואפילו מגיעים להסכמות שאמורות להביא לשינוי. "באמצעות הפרויקט לומדים התלמידים כתיבה טיעונית בדרך יישומית ומעשית", מסבירים בבית הספר. "וזו תשמש אותם גם בהמשך מכיוון שאותה הם בוודאי יזכרו".

התלמידים עורכים בכיתה משפטים מבוימים -

לא צחוק

ממכתבי תלונה הגענו לבית המשפט, למיזם שמוכיח שלא צריך לחכות לסיום התיכון כדי ללמוד משפטים. במסגרת פרויקט הפועל כחלק מתוכנית 'כיתות 2021', פותח בבת ים, בשיתוף משטרת מרחב איילון, המודל 'חוק ומשפט' והוא כבר הועתק לערים נוספות.

במסגרת התוכנית התלמידים עורכים בכיתה משפטים מבוימים בנושאים מחיי היום-יום שלהם: חרם על תלמיד באמצעות הווטסאפ, אלימות במגרש הכדורסל השכונתי ועוד. התלמידים כותבים ומבצעים את תפקידי העדים, עורכי הדין והשופטים שמכריעים האם הנאשמים מורשעים או שהם זכאים.

התוכנית מתוגברת במפגשים לאורך השנה עם השוטרים הקהילתיים וחוקרי הנוער של המרחב, שיעבירו הרצאות בנושאים כמו הקשר עם המשטרה, מה ההבדל בין הלשנה ובין דיווח, כיצד המשטרה יכולה לסייע במקרים של תחושת סכנה או איום, עבירות באמצעות מחשב וטלפון סלולרי ועוד.