י' (21) נולד למשפחה קשת יום בבת ים. "המצב הכלכלי בבית לא היה פשוט", הוא מספר. בגיל צעיר נשלח ללמוד בפנימיית הנוער יוהנה ז'בוטינסקי, וכבר אז החליט שלא ייתן למעגל המצוקה לסגור עליו.

"אני מרגיש שאת מה שאני עושה היום, אני עושה לא בתור בן אדם אחד, אלא כמישהו שעשרים אנשים מאחוריו", הוא אומר. "אני מרגיש צורך להיות דוגמא לחברים שגדלו איתי, לאחותי הקטנה, לאנשים שגדלו במחשבה שהמקום בו נולדת, זה המקום אליו אתה תמיד שייך. בתור ילד היה לי ברור שלא אתן לנקודת הפתיחה הקשה לעצור אותי. המסר שלי הוא שהכל אפשרי".

צילום: דובר צהל-

בתיכון למד פיזיקה ומחשבים. "כל עניין המחשבים לא מאוד דיבר אליי", הוא מודה. "חשבתי איך לעשות אקזיט, לעשות כסף, ניהול עסקים, גם בצבא לא רציתי בהתחלה מחשבים".

י' רצה להיות טייס. "רציתי קרבי, סיירות מובחרות, אבל לצערי לא התקבלתי וחתמתי ויתור אחרי ויתור, כולל על התפקיד שאני עושה היום", הוא מגחך. י' החליט להמשיך ללימודי י"ג-י"ד טכניים. "אחרי שנתיים הגיעו שוב מבחני קבלה לתפקידי תכנות, מחשבים ולוחמת סייבר. הפעם החלטתי לא לוותר". הוא התקבל לקורס התכנות היוקרתי של בסמ״ח (בית הספר למקצועות המחשב) ומשם קצרה הדרך להצבתו כתוכניתן

ביחידה מסווגת באגף התקשוב, במסגרת תפקידו הוא עוסק היום בפרויקטים המסווגים והגדולים ביותר בתעשייה הביטחונית

"בזמן הלימודים בצבא הבנתי שכל מה שחשבתי בעבר שהוא משעמם, רחוק מאוד מלהיות משעמם", הוא אומר. "בניגוד לבית ספר כאן עובדים ביישום בשטח. נכון שלהיות טייס זה יוקרתי, אבל טייס לא יכול לטוס בלי מטוס".

בשבוע הבא יוענק לי' אות מצטיין ראש השנה מטעם קשר״ר באגף תקשוב והגנה בסייבר. "הופתעתי מאוד מההחלטה", הוא מצטנע. "לממונים עליי יש את הסיבות שלהם, וזה כנראה בגלל האופי והיחס שאני מביא לתפקיד. מקצועית לכל החברים ביחידה מגיעה הצטיינות, אבל כנראה הסיבה היא המעגל שהצלחתי לשבור". בקרוב יצא י' לקורס קצינים, יחזור ליחידה להיות ראש צוות. מכאן נאחל לו ולחבריו ליחידה שנה טובה.