חינוך

נועם סאסי - מנהל בית הספר 'המר דרכא'

צילום: פרטי

סאסי הוא תושב יפו, נשוי ואב לחמישה, מנהל ממ"ד 'המר-דרכא' בנים בשש השנים האחרונות. תחת כנפיו חווה בית הספר בשנה האחרונה זינוק משמעותי בהישגים. הוא הוכתר כבית הספר בעל אחוז הזכאים לבגרות, הגבוה בעיר, "בשנה הבאה נגיע למאה אחוז", זכה שלוש פעמים ברציפות כבית ספר מצטיין של משרד החינוך וקיבל פרס חינוך מחמ"ד.

תחת ניהולו נפתחו בבית הספר מסלולי שוחרות, עתודה, נוצר מסלול צבאי בשיתוף חיל האוויר ומסלול חדש בשיתוף חיל המודיעין. סאסי עשה לנו את השנה בשורת פרויקטים ייחודיים שהופכים את חווית בית הספר למהנה יותר. "בית הספר שלנו, בשיתוף פעולה מצוין עם רשת דרכא ובעזרת הצוות המצוין שלנו, מקדם טכנולוגיה וחדשנות", מדגיש סאסי ומפרט: "יש לנו שיעורים בתלת מימד, חדר בריחה, מסלול רובוטיקה ואווירונאוטיקה, ומסלול שבו התלמידים לומדים לבנות, להפעיל ולתכנת רחפנים, אבל זה לא העיקר", הוא אומר.

את הזרקור הוא מכוון למרחב שנוצר בבית הספר. "מערכת מכילה שנותנת מקום לכל התלמידים מכל סוגי הבתים. מרחב ישראלי אמיתי, והדבר שהכי חשוב לי הוא חינוך אישי. הצוות ואני מחויבים לכל אחד מהתלמידים ברמה האישית כי הצלחה שלהם היא הצלחה שלנו". סאסי לא שוכח להודות למנהלת החטיבה, יפה הלוי, ובעיקר לאשתו, ענת, "כי בלי התמיכה שלה שמאפשרת

לי לפעול למען קהילת בית הספר, דבר לא היה קורה".

ברכה לשנה החדשה:

"סלוגן בית הספר הוא אמרה של הרב קוק: 'עלה למעלה עלה כי כוח עז לך'. זו גם הברכה שלי לתלמידיי לשנה החדשה, שכל אחד מהם יעלה, יצליח ויממש את החלום שלו".

 

תרומה לקהילה

אלירן אביטל - מתנדב במד"א ומפיק מבצעי התרמה וסיוע

צילום: רפאל בן דור

בן 33, תושב העיר, רווק ואב לילד. צלם אירועים במקצועו ומתנדב בשמונה השנים האחרונות ביחידת הכוננים של מד"א כחובש על אופנוע. את מבצע הסיוע החל במבצע צוק איתן. "קיבלתי פנייה מחיילים בשטח שאמרו שאין להם ארוחה חמה ראויה. מיד התחלתי להזיז חוטים, לפנות לחברים וחברות שאני מכיר במסגרת עסקית, והתחלתי לגייס תרומות. אנשים פתחו את הלב, ומשאית ראשונה עמוסה במוצרים יצאה לחיילים בשטח. בתקופת המבצע הורדתי עשרים משאיות מלאות חטיפים, מוצרי מזון, הלבשה תחתונה, מגבות, משחות שיניים וכל מה שחיילים צריכים והיה חסר להם, לשטח. ככה הכל התחיל. הניצוץ נדלק".

מאז הפך אביטל ל- 'מפיק מבצעי התרמה וסיוע'. "במסגרת העבודה אני פוגש המון חברות עסקיות ועמותות שרוצות ויכולות לתרום למען הקהילה. אני יוזם, מתווך ומוציא לשטח. אם זה חיילים בגזרת חברון, ילדים מאושפזים, חולים בבתי חולים, משפחות נזקקות, כל ימי שצריך עזרה. כל כמה שבועות אני עושה סיבוב בבתי חולים לראות אם יש צרכים מיוחדים שצריך לאסוף. לילדים במחלקה האונקולוגית למשל, אנחנו אוספים דברים שמותאמים במיוחד עבורם". אביטל אינו חלק מעמותה, וכל מעשיו הם יוזמה פרטית למען החברה.

הפרויקט האחרון, מסורת שנתית שיוצאת לדרך בסיוע מוטי עמר ואבי נחמן, היה איסוף סלי מזון לנזקקים בחג. "כל הפעילות נעשית מפה לאוזן. בלי פרסום ועמותות שעומדות מאחורינו, וההיענות של הציבור מדהימה. בשנה שעברה אספנו אלפיים סלי מזון, והשנה שברנו שיא".

ברכה לשנה החדשה:

"שתהיה לנו שנה טובה, שנזכה להרחיב את הפעילות למען הקהילה ולעזור לכמה שיותר אנשים".

 

צעירים

רינת גבאי - מנהלת מרכז צעירים 'כיוונים להצלחה'

צילום: פרטי

בת 33, תושבת העיר, שצמחה בתנועת הנוער העירונית קצ"ב, ועוסקת שנים רבות בפעילות לקידום צעירים ובני נוער. המטרה מול עיניה היא ליצור בבת ים קהילת צעירים. "בת ים סובלת מהגירה שלילית של צעירים", היא מסבירה. "המטרה שלנו היא להשאיר את הדור הצעיר בעיר, ולהחזיר אליה את אלה שעזבו".

לרוב נהוג להתייחס לאוכלוסיית הצעירים כבני 18 עד 35, אך גבאי מבשרת שהחל מראש השנה תורחב הקבוצה לגיל 40, וזה כבר עשה לנו את השנה. מרכז הצעירים בניצוח גבאי מסייע לחיילים משוחררים, סטודנטים וגם לצעירים בתחילת דרכם המקצועית. "זו תקופה מלאה במעברים. כחיילים משוחררים שצריכים לראשונה בחייהם לקבל החלטות חשובות בעצמם: לימודים, עסק, עבודה או חתונה. אם זה סטודנטים שעבורם הקמנו לראשונה את המחרשה, מקום נעים ללמוד בו למבחנים, והפך לבית שני להרבה סטודנטים, ואם זה צעירים שמחפשים עבודה וזקוקים לסיוע מקצועי או קורסים".

גבאי מאמינה שחלק חשוב בפעילות חייב להיות חוויתי. "עשינו סקר של 500 צעירים, ושאלנו מה חסר להם בעיר. אחת התשובות העיקריות הייתה יותר מקומות בילוי ופנאי, ואת זה סימנתי כאחת המטרות". לצורך כך ייסדה את מסיבות הסלסה של שישי, שמתקיימות ברחבת המרכז ברחוב רהב. "בין שתיים לארבע אנחנו נכנסים לרקוד בפנים", היא צוחקת ומספרת שהמסיבות הפכו מוקד משיכה, ונוצרה קבוצת מחוללים קבועה.

ברכה לשנה החדשה:

"אני מאחלת לבת ים קהילה צעירה חזקה שתישאר בעיר. שכל מי שעזב אותנו, יחזור, ושנצליח ביחד להצעיר את העיר שלנו ולגדל כאן את דור ההמשך".

 

יזמים צעירים

ניצן פלג ודניאל קוגלר – בעלי קניון האופנה הווירטואלי פשאנגה

צילום: דודי בוזגלו

הם בני 25 מבת ים, חברים טובים שהכירו בצבא, והצליחו, זמן קצר לאחר השחרור, לגייס למעלה ממיליון שקלים למיזם אופנה אינטרנטי ייחודי. השנה הם הצליחו להגשים את החלום ועשו לנו את השנה. אתר 'פשאנגה' שהחל כפלטפורמה ווירטואלית לחנויות מעצבים קטנות מכל הארץ, בדגש על הפריפריה, הפך לאתר מצליח הכולל בלוגריות אופנה וסטיילינג, אלפי כניסות מדי יום, וסל קניות ממוצע מכובד.

"עוד כשהיינו אפסנאים היה לנו ברור שכשאנחנו משתחררים, לא נוסעים לשום טיול ומתחילים להגשים חלום לעסק אינטרנטי שעוד לא שמעו עליו", הם אומרים. עם השחרור עבדו בעבודות כפיים, שהבטיחו להם מענק עבודה, ואת הכסף השקיעו במה שהיה לא יותר מרעיון. "קניון אופנה שיאפשר קניית בגדים, נעלים ואביזרים בלי לצאת מהבית", מסביר פלג.

הם השקיעו בעסק את כל כספי המענק, והצליחו לגייס כספים ממשקיעים כשעוד לא היה להם דבר להציג. "מכרנו לאנשים רעיון, לא היה אפילו אתר", צוחק פלג. "תוך כמה חודשים גייסנו חצי מיליון שקל, ואחרי שהקמנו אתר, גייסנו עוד חצי מיליון בפלטפורמת גיוס המונים מוגבלת בזמן. משמח לראות שאנשים נתנו אמון בשני חבר'ה צעירים שבאו עם רעיון טוב". כיום הקניון הווירטואלי חי ובועט. "יש לנו יותר מחמישים חנויות מכל הארץ, כולל קריית שמונה והדרום. לקוחות נכנסים, ואנחנו ממשיכים לחדש ולהוסיף מוצרים". פלג רומז השבוע על עסקה עתידית לרכישת החברה ע"י מעצמת אופנה ישראלית, מה שעשוי להפוך בקרוב את שני האפסנאים הצעירים לשעבר, לאנשים עמידים מאוד.

ברכה לשנה החדשה:

"אנחנו מאחלים לכל חולם להגשים את החלום שלו, ולהבין שצריך להפוך כל חלום למטרה. חלומות חולמים, מטרות מגשימים. תהיה לכולנו שנת הגשמת מטרות".

 

רווחה

אסתי אליאס -  מנהלת מחלקת נכויות בעיריית בת ים

 צילום: פרטי

תושבת כפר האורנים, נשואה ואם לשלושה. עובדת סוציאלית בעלת תואר שני ומנהלת מחלקת הנכויות במחלקת הרווחה בעירייה שלוש שנים. אליאס עשתה לנו את השנה כשהצליחה לשים על המפה את האנשים שהכי קל להתעלם מהם: בעלי הנכויות (פיזיות ואחרות). במחשבה יצירתית יצרה פרויקטים מפתיעים כמו סדנאות בתנאי נופש להורי ילדים בעלי נכויות ויום מודעות עירוני לבעלי צרכים מיוחדים. "הסדנא הייתה רעיון שנולד בגלל הדגש שאנחנו שמים על משפחות הילדים הנכים. הילדים עצמם מקבלים שירותים וטיפולים מכל מיני גופים, כמו העירייה ומשרד החינוך, אבל מי מטפל בהורים? לכן הוצאנו קבוצת הורים לשלושה ימים בבית מלון בהרצלייה. שם הם גם מילאו מצברים, כי מותר להם והם צריכים את זה בלי ייסורי מצפון, וגם קיבלו כלים והדרכות להתמודדות", היא מסבירה. כך נולד גם יום המודעות העירוני. "המטרה שלנו היא שלא יהיה ילד אחד בעיר שיסיים את מערכת החינוך בלי להיות בקשר עם ילד מיוחד. לא רק להסתכל מרחוק, אלא לדבר ולהכיר. כך נולד שבוע המודעות, שבו יש הופעות של התיאטרון הקהילתי לנכים שהקמנו, ועוד פעילויות שנועדו לעורר מודעות. כל זה בנוסף לעבודה צמודה שאנחנו עושים עם הנכים עצמם כמו מרכזי תעסוקה, מרכזי יום ופנאי ועוד".

ברכה לשנה החדשה:

"אני מאחלת לנו שכמו הגרעינים ברימון כך נזכה למעשים טובים למען הקהילה. אני מאחלת לנו שנה סובלנית שבה נסתכל אחד לשני בעיניים ונראה גם את השונים כשווים לנו".

 

בריאות

יהודה מזרחי – יו"ר סניף איחוד הצלה חולון-בת ים

צילום: פרטיבן 33, נשוי ואב לארבע בנות. לפרנסתו מנהל פרויקטים בחברה קבלנית ושבע שנים מתנדב בארגון 'איחוד הצלה'. "אני אדם דתי אבל זמין 24/7 שבתות וחגים לכל אירוע חירום רפואי, ובמשפחה כבר התרגלו שגם באמצע שולחן החג אני יכול פתאום לקום ולרוץ", הוא אומר. מזרחי מספר שמתנדבי הארגון, שפועלים במקביל למד"א (הערה חשובה לא להשמיט), מגיעים לכשישים אירועים בחודש ולמעלה מ-700 בשנה.

"בדיוק לפני שבוע קרה לי אירוע מרגש כשניגש אליי גבר ברחוב והזכיר לי אירוע שהוזעקתי אליו לפני שש

הבן אדם, אז בן ארבעים, חטף אירוע לב והיה במצב מאוד קשה. נתנו לו עשר מכות חשמל, וההחייאה הייתה מאוד ארוכה. הוא שרד והועבר לבית החולים, אבל לא ידעתי מה קרה לו. באמצע הרחוב הוא פתאום זיהה אותי, בא להודות לי, לספר לי שחזר לחיים רגילים, אלה אירועים שמחזקים אותך".

מזרחי עשה לנו את השנה לא רק בזכות אירועי הצלת חיים אלא גם כששבר שיא אישי בהבאת חיים לעולם. "הגעתי לעשרים לידות בבתים או ברכבים", הוא מספר, ומוסיף: "כל לידה היא אירוע מרגש, אבל בכל פעם אני מופתע מחדש מהעוצמות".

ברכה לשנה החדשה:

"אני מאחל לעם ישראל בריאות, ובשביל זה הייתי רוצה לראות בכל רחוב בבת ים כונן מתנדב של איחוד הצלה. מישהו שיהיה שם תמיד כדי לתת יד בעת צרה".