מדי בוקר מגיע יריב נחמן בלולו לחוף בבת ים, עולה על הגלשן ורק פאותיו השחורות מעידות שמדובר באדם חרדי. לפני כשבועיים איבד בלולו בין הגלים את הפרוטזה שהחליפה את רגלו שנקטעה, אבל גם עשרות אנשים שהתגייסו לסייע לו בחיפושים לא הצליחו למצוא את המכשיר היקר. "למזלי, יש מלאך ששומר עליי ועוזר לי במימון פרוטזה חדשה", הוא אומר השבוע.

תאונה בדרום אפריקה

בלולו נולד לפני 42 שנה בבת ים. אביו היה עמי בלולו, יו"ר מועדון הכדורגל של מכבי עירוני בת ים. "גדלתי בבית של כדורגל וים בשבת", נזכר נחמן יריב. בגיל שמונה עלה לראשונה  על גלשן ומאז נדבק בחיידק. "הרגשתי שמצאתי את הייעוד, הייתי על הגלשן יותר מבבית הספר", הוא צוחק.

בלולו מספר שהיום הגלגל הסתובב, ולעתים הוא מגלה את בנו גולש בין הגלים באמצע היום. "אני שואל אותו: 'מה אתה עושה פה? למה אתה לא בבית ספר?' ואפילו לא מצפה לתשובה. גם המורה שלי ידעה להסתכל בבוקר דרך החלון ואם היא ראתה שיש גלים, היא כבר ידעה לא לחכות לי בכיתה".

כנער הפך לאלוף גלישה מקומי והתברג מקצועית בענף. "השתתפתי בתחרויות בינלאומיות, הייתי בנבחרת הארצית ובתחרות האחרונה שבה השתתפתי, אשקלון 2006, זכיתי במקום הראשון".

בגיל 18 התגייס בלולו לצבא והיה מיועד ליחידה קרבית, אך במהלך השירות הסתבך בקטטה, נשלח לכמה חודשים לכלא וביקש להשתחרר. אז גם החל לחזור בתשובה.

"בגיל 20 חזרתי בתשובה מלאה, בגיל 23 התחתנתי ובגיל 26 התגרשתי עם שלושה ילדים", הוא מסכם את הביוגרפיה שלו באותן שנים. הדבר היחיד שהוא לא ויתר עליו היו הגלים.

המחשה: shutterstock-

מבחינת צניעות, לא בעייתי להיות גולש גלים חרדי?

"לכל דבר יש פתרון. יש חופים נפרדים וחופים לא מוכרזים שבהם אין מתרחצים, ואני גולש בעיקר בהם. היום אני גולש בשעה מוקדמת מאוד בבוקר כאשר בחוף עוד אין אנשים. אפשר לשלב גלישה עם אורח חיים חרדי, ועבורי זה מקום גם להתבודדות".

לאחר גירושיו החליט בלולו לרדוף אחרי החלום ולחפש את 'הצינור המושלם' בעולם הגדול. הוא התגורר שנה בדרום אפריקה ("הגלים שם מדהימים") עד שעבר שם תאונה קשה: בינואר 2003, במהלך גלישת בוקר שגרתית, התנגש בלולו בעוצמה במזח חדש שהוקם בחוף.

"זו הייתה פציעה לא פשוטה", הוא נזכר. "שברתי צלע, היו דימומים פנימיים ובסופו של דבר איבדתי כליה. הייתה תקופת החלמה ארוכה, אבל כמובן שגם אחריה חזרתי לים. כשאתה נופל מאופניים אתה חייב לחזור לרכוב, אותו דבר עם גלים".

ניצל מהצונאמי

התחנה הבאה שלו הייתה סרי לנקה, שם הפגיש אותו הגורל עם צונאמי. "זה היה ב־26.12.05. התעוררתי מוקדם כדי להניח תפילין, החברים שלי עוד ישנו ואני עמדתי מול החלון. הסתכלתי על הים ופתאום ראיתי שהוא מתחיל לעלות. ראיתי גל עצום מתקרב, אחד המראות המפחידים בחיי". בלולו מספר שהוא מיהר להעיר את החברים שלו. "ברחנו החוצה, חיפשנו מקום גבוה ועלינו על הגדרות. משם ראינו איך הים עולה ומציף הכל. ברחנו לג'ונגלים שהיו גבוהים יותר מהחוף. אנשים ברחו בלי שום דבר עליהם, בלי כסף, בלי דרכונים.

בלולו בטיול בג'ונגל, אחרי פגיעת הצונאמי-

"רצנו עד כפר קטן בג'ונגל ושם אירחה אותנו משפחה במחסן קטן וצפוף שבו חיינו שישה ימים, הם דאגו לנו ללחם ומים". באותם ימים ניתק הקשר עם משפחתו של בלולו בארץ. "רוב האי היה מנותק מהעולם החיצון ועל אמא שלי עברו ימים קשים, הם היו בטוחים שאנחנו מתים. אבי הצליח להוציא משלחת חיפוש ופתאום הגיע לאמצע הג'ונגל ג'יפ עם טלפון לווייני, ואבא שלי היה על הקו".

כעבור כמה ימים הים ירד ובלולו וחבריו יכלו לחזור לבית המלון שבו שהו בעת הצונאמי. "למזלנו הציוד שלנו עוד היה בחדר, רטוב לגמרי, אבל לפחות מצאנו את הדרכונים". מהג'ונגל פילסה החבורה את דרכה לעיר הבירה והצליחה, "ממש בנס", לאתר משלחת ישראלית שהעלתה אותם על מטוס לארץ.

הנפילה לבור

בלולו חזר לגלים בבת ים, התחתן בשנית, נהיה אב בפעם הרביעית והחל לעבוד בעירייה. השלווה הופרה במאי 2016 כאשר בלולו יצא בשבת להתבודדות בשטח פתוח בין בת ים לראשון לציון ונפל לבור פתוח.

"צנחתי פנימה ונפלתי על רגל שמאל שהתרסקה לגמרי, הייתי כולי דם ועם כאבי תופת. צעקתי ואף אחד לא שמע. ידעתי שאם אני נשאר שם, אדמם למוות. במאמצים קשים משכתי את עצמי למעלה, כשאני גורר את הרגל. למזלי, עברו שני מטיילים שהזעיקו אמבולנס".

חמישה ניתוחים עבר בלולו בניסיון להציל את רגלו. "בכל התקופה חייתי על מורפיום בכמויות מטורפות. זה הגיע לרמה כזו שהבן שלי קרא לימים ההם: 'התקופה המסוממת של אבא'. אני מודה בכל יום לאשתי מלי שעברה את זה איתי.

"למרות החומרים הנרקוטיים חייתי עם כאבי תופת", מספר בלולו. "אני לא זוכר את הרגע שבו הרופא אמר שאין ברירה וחייבים לכרות את הרגל, כי עבורי זה לא היה רגע דרמטי. לא יכולתי לחיות יותר עם הכאב וניתוח הכריתה היה הפשוט ביותר שעברתי. אחריו התחלתי בשיקום ובדרך חדשה".

בלולו. "גם אם הגעתם למצב שלי אפשר לחיות טוב ולהגשים חלומות שקודם לא העזתם לחלום" -

איך מתמודדים עם התחושה שהחיים השתנו לחלוטין?

"לא אשקר ואומר שזה היה פשוט, היה עצב. היו מחשבות שמעכשיו לא אוכל לגלוש כמו בעבר, אבל מפה הרמתי את עצמי למעלה, הצבתי מטרות חדשות. ברגע שהבנתי שעם פרוטזה מתאימה אני יכול לגלוש, לרוץ ואפילו לטפס על הרים, הפכתי להיות המשתקם המצטיין בבית לוינשטיין".

בלולו אומר שהוא הציב לעצמו עוד אתגר, ולא פשוט בכלל. "שמתי לעצמי מטרה: לרוץ מרתון, דבר שקודם, עם שתי רגליים, לא עשיתי". חצי שנה עברה ובלולו בדרך להגשמת היעד. "אני גולש כל יום, רץ כל בוקר שני ק"מ, מטפס על קירות טיפוס - וגם המרתון יגיע".

"המלאך השומר"

לפני כשבועיים נתקל בלולו במכשול נוסף, כאשר במהלך גלישה בים איבד את הפרוטזה היקרה שלו. "בטעות נלחץ הכפתור שמשחרר אותה מהרגל", הוא מסביר, ומספר שמיד לאחר מכן הוא צלל לקרקעית הים והחל בחיפושים, אך ללא הועיל. צוות צוללנים של זק"א וגולשים מבית הספר לגלישה בבת ים הגיעו לעזרה, אך הפרוטזה לא נמצאה.

"כשאין ברירה אני יכול לגלוש על הברכיים, אבל אני חייב פרוטזה מקצועית שעולה 30 אלף שקל כדי לחזור לחיים רגילים ולגלוש", אומר בלולו. לאחר המקרה הוא פנה לעזרת הציבור ברשתות החברתיות. "מאז הפרסום עברתי תקופה מרגשת מאוד. קיבלתי הרבה אהבה ותמיכה, מאנשים קרובים וזרים. תודה מיוחדת מגיעה ליוסי פוזיילוב שהתקין לי עוד באותו יום פרוטזה זמנית, כדי שאוכל להמשיך לתפקד".

בזכות הפרסום נמצא "המלאך השומר", כהגדרת בלולו, שתרם את מלוא הסכום לפרוטזה חדשה. "בקרוב אחזור לגלים", אומר בלולו ומסיים במסר: "אל תוותרו לעולם. גם אם הגעתם למצב שלי תזכרו שאפשר לחיות טוב גם ככה ולהגשים חלומות שקודם לא העזתם לחלום".