"קבעתי עם אורי שנקים יחד את הסוכה. במקום אורי, הגיעו מקצין העיר". חגי נתני, חברו של אורי בן טוב מילדות, מתגעגע: "קשה לעכל שככה זה נגמר", הוא אומר. ערב לפני שנהרג, הספיק אורי להתקשר למשפחתו וחבריו, "רצף השיחות הזה לא רגיל. כאילו שהרגיש שמשהו עומד לקרות והתקשר להיפרד", מספרת אמו, פנינה בן טוב.

אורי היה השני בין שתי בנות. "ילד הסנדוויץ' שלנו", אומרת אמו בכאב. הוא למד בבית הספר 'הראל' בבת ים, והיה חניך ומדריך בסניף רמת הנשיא של בני עקיבא. הוא התגייס לצה"ל בנובמבר 1993. עבר מסלול בחיל השריון, ושירת ביחידת "חרוב". בערב סוכות 1996 נהרג מירי בהתפרעויות פלשתינים, לאחר ניסיון החילוץ של חבריו ליחידה בפעילות מבצעית במהלך האינתיפדה השנייה. נפלו עמו בקרב סרן ניר ברזסקי, סרן בני ביטון, סגן מיכאל דדוש, סמ"ר איתמר סודאי וסמ"ר ארז שרעבי.

"הוא היה ילד עדין מאוד מבחוץ. לא מישהו שנראה כמו גיבור", מספרת אמו ומתארת נער רציני, תלמיד טוב ופעיל חברתית, שהתנדב בקביעות בגן הבוטני ואהב מאוד בעלי חיים. "בגלל שהיה בן יחיד ניסינו לשכנע שיבחר בתפקיד פחות מסוכן בצבא, אבל, המוטו שלו היה: 'אם אני מתגייס, אני עושה הכי טוב שאני יכול'. הוא אף פעם לא סיפר לנו כמה התפקיד שלו היה מסוכן. הוא לא רצה להדאיג אותנו".

אורי בן טוב ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה-

21 שנה עברו, כמספר שנות חייו של אורי, אבל הזמן לא ריפא את הכאב. "ביום בו החיים נעצרו, הלכתי לעבודה כרגיל. הייתה לי תחושה מאוד לא טובה. בערב הקודם הוא התקשר לשאול איך עבר הצום, ואמר שהוא חייב להזדרז כי קוראים להם לתדריך. הייתה לי תחושה איומה, שרק החריפה בבוקר", מספרת האם. בשעה 11:00 בוקר, ראתה בטלוויזיה את ההתרחשויות בחברון. "התקשרתי לבעלי מאוד מודאגת, והוא אמר שאין לנו מה לעשות חוץ להתפלל. התפללתי. התפללתי חזק. לא ידעתי שהבן שלי כבר לא איתנו".

כאשר שבה לבית אחר הצהריים המתינו לה חיילי קצין העיר. את הבשורה הקשה קיבלה לבדה.

"לא ישבנו שבעה כי היה חג. הלכנו לבקר בשבעה של חיילים אחרים, והרבה פעמים שאלו אותנו: איך ממשיכים הלאה? איך ממשיכים לחיות? אין לי תשובה. אנחנו אנשים דתיים, ונהוג לומר: 'ברוך גוזר ומקיים'.

שמרנו על קשר עם חבריו, שממשיכים לבקר. שמרנו על קשר עם החברה שהייתה לו. אהבנו אותה כמו בת, ואפילו הלכנו לחתונה שלה. אנחנו ממשיכים להזכיר את אורי במפגשים משפחתיים. מדברים עליו עם הנכדים, מספרים על הדוד האהוב שלהם. אורי חלק מהחיים שלנו והוא תמיד יהיה".

היום, תיערך אזכרה לזכר אורי. אחריה יתאספו חברי הילדות והמשפחה, ויזכרו. "הוא היה גיבור, הוא היה חבר, ואנחנו כאן בשביל לדאוג שלא יישכח", מסכם נתני.