חרד"לניק, ברסלבי, והסדרניק רוצים לקנות דירה. באיזו סוכה קהילתית הם ישבו? זו לא בדיחה אלא הקונפליקט האמיתי של משפחות במגזר הדתי־לאומי, שהקהילה הקרובה היא אחד הגורמים החשובים להם בבחירת מקום המגורים. איך הם ידעו איזו קהילה מתאימה להם? מי הם השכנים? מה נוסח התפילה הנהוג בבית הכנסת הסמוך?

את הבעיה הזו אמורה לפתור פלטפורמה חדשה בשם 'הקהילה שלי' שפיתחו שני יזמים: ענבל פלאח־יעקב (40) מבת ים, ואלעד טל (42) בת ימי לשעבר וכיום תושב צפריה.

השניים יזמו בעבר ליין של מסיבות היכרויות לרווקי ורווקות המגזר והקימו בר תל אביבי דתי ראשון. כעת המטרה החדשה שלהם היא לעזור לזוגות דתיים למצוא בית בקהילה שהכי מתאימה לאורח החיים שלהם.

מוקי או סטטיק?

הפלטפורמה 'הקהילה שלי' מתבססת על מאגר נתונים של רוכשי דירות שנוצר בשיתוף פעולה עם חברות קבלניות, והוא כולל כרגע פרויקטים חדשים ותמ"א ברחבי הארץ. בקרוב יורחב המאגר ויכלול גם שכונות ותיקות.

"המטרה היא שהפלטפורמה תהפוך לרשת חברתית של קהילות", מסביר טל. "יהיו המלצות של תושבים, ואם אדם חושב לעבור לגור במקום חדש הוא תמיד יוכל לאתר במאגר מישהו שהיה איתו בבני עקיבא, במכינה, בצבא, ויעזור לו להתמקם".

בפלטפורמה מוצגות כמה שאלות, בעיקר קלילות, שלאחר מענה עליהן תאתר את 'הקהילה האידיאלית' עבורכם. דוגמה לשאלות - הזמר המועדף עליך: יונתן רזאל, סטטיק ובן אל, חנן בן ארי או מוקי? האם אתה מבלה את חגי תשרי בבית, בבית מלון, בטיולים באתרי מורשת או בקמפינג? איזה עלון תיקח הביתה בסיום התפילה? מה סגנון הלבוש שלך? האם אתה מכיר את כל חברי הקהילה שלך ועוד. אחרי שקלול התשובות, מה שנותר כעת זה רק לקחת משכנתא ולהזמין חברת הובלות.

פלאח־יעקב היא אם לתאומים וטל אב לארבעה, החמישי בדרך. זה לא הפרויקט המשותף הראשון שלהם, אבל הפעם מדובר ברעיון שזמין לכל אחד. "הפיתוח לקח זמן, ועכשיו הגיע היישום", הם אומרים, ומציגים בגאווה את הפלטפורמה החדשה, חיה ובועטת במכשירי הטלפון הניידים.

טל ופלאח־יעקב. "הדגש הוא על חזרה לקהילה" | צילום: קובי קואנקס-

מאיפה הגיע הרעיון?

פלאח־יעקב: "בציבור הדתי־לאומי, שבנוי מהמון זרמים, יש חשיבות גדולה לקהילה, ובעיקר נושא החינוך: בית ספר דתי, תנועת נוער אחר הצהריים, ובשבתות ובחגים בית הכנסת. זה לא רק מקום תפילה אלא מקום שיש בו חוגים, שיעורים, קבוצת כדורסל. מקום שמאחד את הקהילה. אופי איזור המגורים מאוד חשוב, ואם מצאת את הקהילה שמתאימה לך אתה מאושר. כולנו עושים את החיפוש הזה לפני שקונים דירה".

איך אתם בחרתם את מקום המגורים שלכם?

פלאח־יעקב: "לי היה קל. נשארתי במקום שבו גדלתי".

טל: "אצלי זה היה מסובך יותר. רצינו מקום קרוב לעבודה אבל שהקהילה תתאים לנו. עשינו המון עבודת שטח, ביקשנו המלצות, היינו בביקורים במקום ושוחחנו עם אנשים שגרים שם. האפליקציה חוסכת את עבודת הרגליים כי יש בה גם המלצות של חברים, של אנשים שמתגוררים במקום, פירוט מדויק איפה בית הכנסת הקרוב, תנועות הנוער, מקוואות וכל פרט חשוב אחר".

כמו בקיבוץ

השניים מדגישים שבפלטפורמה אין מיון עדתי. "הציבור כל כך מגוון, שזה לא משחק תפקיד. אין עניין בלחפש סביבה אשכנזית או ספרדית. הרעיון היחיד הוא שכל אחד רוצה לגור בסביבה שמתאימה לו, עם אנשים שדומים לו ומדברים באותה שפה. כמו שרואה חשבון ירצה לגור ליד רואי חשבון למשל".

אתם לא חוששים שייווצרו קהילות סגורות, עם אנשים שלא רוצים מישהו שונה בסביבה?

"בכלל לא", אומר טל. "הגישה היא שאף אחד לא רוצה להיות לבד, ובחברה הדתית־לאומית זה אפילו חשוב יותר כי לקהילה יש מקום מאוד מרכזי בחיים. הרעיון הוא לעזור למי שמחפש מגורים למצוא את המקום שבו הוא ירגיש הכי טוב, קהילה שבה הוא ירגיש בבית".

פלאח־יעקב: "זו מגמה הפוכה ממה שקורה בעולם, לאינדיבידואליזם, שכל אחד חי למען עצמו. כאן הדגש הוא על חזרה לקהילה, כמו הקיבוץ של פעם".

חילוני יתקשה להבדיל, אבל 'הכיפות הסרוגות' מורכבות ממגוון זרמים, ולכל אחד קהילה קצת אחרת. "יש דתי לייט שהולך עם כיפה סרוגה 'אסימון', שאשתו לא הולכת עם כיסוי ראש, שלא מפריע לו לגור בסביבה מעורבת דתית־חילונית ושיעדיף תנועת בני עקיבא מעורבת לילדיו", מסבירה פלאח־יעקב. "מנגד יש ברסלבים וחרד"לניקים שיחפשו מסגרות לימוד אחרות, הסדרניקים תורניים עם כיפה גדולה שישלחו את ילדיהם לתנועות עזרא או אריאל, ויש דתל"שים שיצאו בשאלה אבל שולחים את ילדיהם לבית ספר ממלכתי־דתי, וזה רק על קצה המזלג".

ואת כל זה תדעו עליי משאלון קצר?

טל: "המומחים שבנו את השאלון מסבירים שאלה הנושאים שמפלחים ומאפיינים את הציבור בצורה הטובה ביותר".

מה עם חילונים, להם אין קהילה?

"דווקא יש", הם מפתיעים. "יש הרבה אנשים בציבור הכללי שמחפשים קהילתיות, עבורם אנחנו מוסיפים קטגוריה. יש למה לחכות".

הפלטפורמה החדשה. בקרוב גם לחילונים | צילום: קובי קואנקס-

בר דתי־לאומי

למרות ששניהם גדלו בבת ים, השניים הכירו רק באוניברסיטה. "היינו באותה קבוצה והתחברנו", הם מספרים. מהר מאוד הבינו שהם משדרים על אותו גל, ולפני הרבה שנים יזמו את הפרויקט המשותף הראשון שלהם – ליין מסיבות לציבור הדתי־לאומי. "הרעיון היה לייצר סביבה שמעודדת היכרויות", מספר טל.

"אחת הבעיות במגזר הדתי־לאומי, ומי שראה את התוכנית 'סרוגים' יבין, זה עולם הדייטים", מוסיפה פלאח־יעקב. "אנחנו לא בעניין השידוכים כמו במגזר החרדי, אבל יש לנו פחות אפשרויות למצוא בן זוג מתאים לעומת הציבור הכללי. בת לומדת בתיכון או באולפנה עם בנות, אחר כך עושה שירות לאומי עם בנות, ואחרי זה לימודים בחברה מעורבת, שבה קשה לאתר מי מתאים לאורח החיים שלך.

"הצלחנו והמשכנו לפרויקט הבא, ובלב תל אביב הקמנו בר ראשון דתי־לאומי, שפעל רק בחמישי ובמוצ"ש, קראנו לו 'כלבא שבוע', והוא היה כל כך מוצלח, שהעתיקו מאיתנו גם בפתח תקווה", נזכרת פלאח־יעקב.

בשלב הבא השניים חברו לאדם נוסף (שבהמשך הפך לגיסו של טל) ויחד הם הקימו אתר היכרויות כשר, 'שליש גן עדן'. האתר פופולרי עד היום, "ומחתן אלף זוגות בשנה", מתגאה טל. עכשיו הם מקווים לעזור לאותם זוגות שהתחתנו למצוא דירה במקום שהכי יתאים להם.