ארבע שנים ששרון קליר מלמדת מנדרינית בבית ספר 'אורט מלטון'. השנה החלה ללמד גם את תלמידי כיתות ה' בבית ספר 'ראשונים'. לבת ים הגיעה אחרי חמש שנים בהונג קונג ולימודי מנדרינית באוניברסיטה.

"החוויה ללמד סינית בישראל היא מעניינת", היא אומרת. "יש תלמידים שמתחברים לשפה ומבינים שסין היא מעצמה שחייבים לדעת את שפתה שכבר הפכה לבינלאומית, ויש תלמידים שפחות. לכן כשמדובר בתלמידים צעירים יותר, אני מדגישה בעיקר תרבות, חגים, מנהגים, ופחות סימניות שמהוות את השפה הכתובה, כדי שלא ירגישו שאני באמת מדברת אליהם בסינית", היא צוחקת.

"מעצמה שחייבים לדעת את שפתה" | צילום: פרטי-

סינית היא שפה קשה לישראלים?

"זו שפה שקשה ללמוד אותה כי היא לא פונטית, אין בה א'-ב', ובכלל אין שום דמיון לעברית. המילים בנויות מסימניות, ולכן יש חשיבות ללימודי קליגרפיה".

את השיעור הראשון היא מתחילה בשירים. "תהליך הלמידה אקטיבי וחוויתי, ושירים זה דבר שמחבר את כולם. אני משתמשת גם באפליקציית חידונים, שבה התלמידים הצעירים יכולים לצבור נקודות, ועל הדרך לומדים מילים בסינית. בעיקר מילים מהעולם שלהם כמו עונות השנה, בגדים, בעלי חיים. הדגש הוא רמת שיחה, וככל שעולים בכיתות, רמת השיחה גבוהה יותר. המטרה שלי היא שמי שמסיים בגרות בסינית, ירגיש נוח ברחובות שנגחאי".

לא רק שפה היא מלמדת אלא גם תרבות. הידעתם למשל שבסין הספרה 4 מסמלת חוסר מזל, ולכן לא תופיע על בתים או מספרי טלפון? "זה פריט מידע שתלמידים מאוד אוהבים לגלות, ואנחנו חוגגים גם חגים סינים, עוד מעט ראש השנה הסיני ונעשה אירוע גדול, ומכירים כמובן גם מאכלים".

לא רק בבית הספר היא "סינית של כבוד" אלא גם בביתה. "הילדים שלי למדו סינית בבית הספר, כל הרהיטים שלי הגיעו מסין ובסגנון סיני, וגם האוכל הסיני שולט במטבח". בשקט היא מודה שגם פיצה, למרות מקורה "הלא סיני", תתקבל בביתה בברכה, ואת השיחה היא מסיימת בברכת שנה טובה. סינית כמובן.