"השמנה מורבידית". אלה המילים המפחידות המתארות את מצבו הרפואי של לירן פיקובר בן ה־13 מבת ים.

בפעם האחרונה שנשקל הראה המחוג 137 קילו. בימי אוגוסט החמים, כשכל חבריו מבלים בים או בבריכה ומתכוננים לקראת כיתה ח', יושב לירן מכונס בביתו. הוא מתקשה ללכת, לקשור את שרוכי נעליו, להתלבש או לישון בלילה. "יש לו הפסקות נשימה, לכן הוא לא יכול ממש לשכב", מספרת אמו, קרולינה טרסוב.

לירן רוצה לרדת במשקל. כבר שנתיים שהוא מטופל במרפאת ספורט ותזונה לילדים בבית החולים 'שיבא', אך הנזק שנגרם לרגליו לאחר שנים של סחיבה עודפת, כמעט בלתי הפיך ומחייב אותו לעבור ניתוח אורתופדי. "הוא לא יכול לרדת במשקל בלי להתאמן, לא יכול להתאמן בלי ניתוח ולא יכול לעבור ניתוח בלי לרדת משמעותית במשקל, לכן הוא חייב קודם כל לעבור ניתוח לקיצור קיבה", מסבירה אמו. אלא שגם כאן יש מלכוד: גילו הצעיר של לירן מחייב אישור פסיכיאטרי לניתוח קיצור קיבה. אישור שלטענת הוריו אינו מצליח לקבל מהפסיכיאטר שאליו נשלח מטעם קופת חולים מאוחדת, אליה הוא משתייך.

"כתנאי לאישור הוא ביקש שהילד ירד שני קילו, אבל לילד קשה לרדת לבד, לא בגלל שהוא לא רוצה, אז הוא החליט שהוא לא מוכן לניתוח ולא חתם", מספר אביו, בוריס פיקובר. "בינתיים המצב הבריאותי מידרדר. הקופה לא מממנת ניתוח בלי אישור, ואין לנו 20 אלף שקל לניתוח פרטי". "אם הילד לא יתעורר מחר בבוקר, זה יהיה על המצפון של כולם", כועסת האם.

ילד יפה בסכנת חיים
בתמונות הילדות שבאלבום המשפחתי לירן לא מפסיק לחייך. בסלון ביתו השבוע, כשהוא שרוע על הכורסה, נדמה שהחיוכים נעלמו מחייו.
"עד גיל חמש הוא היה כמו כל הילדים", מספרת אמו ומלטפת את תמונותיו. "אחר כך משהו השתנה. הוא התחיל לעלות במשקל והגענו למצב של היום. מצב שבו הילד היפה שלי נמצא בסכנת חיים בגלל אכילת יתר".

הוא הבן השלישי במשפחה. הוריו גרושים, אמו עובדת לפרנסתה במשק בית, ובדירה מתגוררת גם הסבתא. "אף אחד מאיתנו לא רזה מאוד ויש נטייה משפחתית להשמנה", מסבירה האם.

לירן ואמו. לא מצאו סיבה רפואית להשמנה (צילום: קובי קואנקס)יש סיבה רפואית להשמנה של לירן?
"לא מצאו סיבה רפואית שתסביר את המצב שלו. עשינו את כל הבדיקות. אני לא מכניסה הביתה שתייה מוגזת ואנחנו מנסים לשמור על אורח חיים בריא יותר, אבל יש שני חיילים ולא הוגן עבורם שלא יהיה שום דבר מתוק בבית. אנחנו מנסים לאזן בין כולם, אבל לצערי הבעיה של הילד רק מחמירה, ואם הוא לא אוכל ביום, הוא אוכל בלילה".

לפני שנתיים נכנס לירן לתוכנית תזונה משולבת ספורט. "אני מאוד אוהב כדורסל", הוא מספר, ומסביר שהתחיל להתאמן והרגיש טוב יותר, אך אז התברר שהבעיה חמורה משחשבו.

"בגלל המשקל העודף נוצרה עקמת בברך ובקרסול. במפרקים אין לו כמעט סחוס, מה שגורם לכך שהוא לא יכול להתאמן או אפילו ללכת", ממשיכה האם. המצב החמיר עד כדי כך שלירן לא יכול היה עוד לעלות לכיתת הלימוד שלו הממוקמת בקומה השלישית בבית הספר. "אין מעלית, אין הנגשה לנכים, וגם כאשר הורידו בשבילו את הכיתה למטה, התברר שחלק גדול מהשיעורים מתקיימים בקומה העליונה שבה נמצאים המחשבים והמעבדות, בגלל זה הוא כמעט לא הלך השנה לבית הספר", ממשיכה האם.

"בזמן שכולם היו בשיעור, הייתי יושב בפרוזדור ומחכה להם", מספר לירן בשקט.

גם בסלון ביתו מתקשה לירן ללכת, ואמו מספרת שכל בגדיו נרכשים בהזמנה מיוחדת, "אבל הלוואי שזו הייתה הבעיה שלנו", היא נאנחת, ופורשת את מסמכיו הרפואיים על השולחן: "כולסטרול, שומנים בדם, כבד שומני, סכנה להתקף לב, הפסקות נשימה בזמן השינה וכמובן בעיות הרגליים שמחמירות והופכות את הילד כמעט לנכה. הוא בקושי יכול לצאת מהבית, לא יכול ללכת יותר מכמה צעדים, לא יכול להיפגש עם חברים, כל מה שנשאר לו זה לשבת על הספה, לראות טלוויזיה ולאכול". במרפאת הספורט המליצו שלירן יעבור ניתוח אורתופדי לשיקום מצב רגליו, אבל הדגישו שאת הניתוח לא יוכל לעבור בטרם יפחית לפחות 50 קילו ממשקלו, מה שניתן להשיג רק בניתוח לקיצור קיבה.

"קיבלנו את ההמלצות לניתוח, והופנינו לד"ר בני וגנר, ראש המחלקה הפסיכיאטרית והפרעות אכילה בבית החולים 'שיבא', כדי שיעשה אבחון פסיכיאטרי ויחתום על אישור לניתוח", מספר האב. איש לא ציפה שכאן ייתקע התהליך.

לירן: "נפגשתי איתו פעם אחת. הוא דיבר איתי קצת ואמר שכדי לראות שאני מוכן לניתוח הוא מצפה שארד שניים, שלושה קילו עד הפגישה הבאה איתו".

ומה קרה?
"באמת שניסיתי, אבל לא הצלחתי", הוא לוחש.

בוריס: "היינו כבר בדרך אליו באוטובוס כשפתאום הגיעה שיחת טלפון מהמזכירה שלו. היא שאלה אם לירן ירד במשקל וכשאמרתי שלא, היא הודיעה שהרופא מבטל את הפגישה. הוא עשה את זה בלי לחשוב על זה

שמדובר בילד שקשה לו מאוד לרדת לבד במשקל, ואחת ההמלצות של הרופאים הייתה לאשפז אותו כדי שירד במשקל במסגרת מסודרת בתוך בית החולים, וזה דבר שהרופא אפילו לא שקל".

קרולינה: "אני שואלת מה עכשיו? לחכות שהילד ילך? בבית החולים לא מוכנים לאשפז אותו, הפסיכיאטר לא מאשר ניתוח, ואני לא ישנה בלילה כשאני שומעת את הילד שלי מחרחר. אם היה לנו כסף היינו עושים את הניתוח באופן פרטי ולא מחכים דקה נוספת" 

ילדים שצועקים 'שמן'

לטענת ההורים, חוות דעת מפסיכיאטר אחר איננה רלוונטית. "זה לא יעזור אם נלך לעוד עשרה פסיכיאטרים, המקום שבו הכל נעצר הוא ד"ר וגנר", אומר בוריס, "הוא זה שמחליט, ואם הוא לא מאשר אין מה לעשות. אם אף אחד לא יעזור לנו, המצב אבוד".

לירן, מה אתה עושה בחופש?

לירן: "סתם. אני קם מאוחר, אוכל, רואה טלוויזיה, משחק במחשב, משחק בטלפון. הייתי רוצה ללכת לדוג, זה התחביב שלי, אבל קשה לי ללכת".

איך מתייחסת אליך הסביבה?

"אף אחד לא מקלל אותי, מתייחסים אליי בסדר. לפעמים יש ילדים קטנים שצועקים 'שמן', אבל לא אכפת לי. יש לי חברים, ואם אני לא הולך איתם לים או מוריד חולצה זה רק בגלל שיש שמש ואני לא רוצה להישרף. הייתי רוצה לרדת במשקל, הייתי רוצה ללכת לים כמו כולם, אבל בשביל זה אני צריך לעבור את הניתוח".

אתה יודע שאחרי הניתוח תצטרך לשנות את אורח החיים שלך, לשנות את התזונה ולעסוק בספורט?

"אין לי בעיה. אני רוצה להתאמן, אני אוהב כדורסל, אבל עכשיו זה קשה מדי. רק אחרי הניתוח החיים שלי ישתנו ויהיה טוב יותר".

מה אתה חולם לעשות אחרי שתרד במשקל?

"לשחק עם החברים שלי", הוא לוחש.

"אלה החלומות שלנו. חלומות קטנים", דומעת האם ומחבקת אותו.

רוצה ללכת לים כמו כולם. לירן פיקובר (צילום: קובי קואנקס)תגובות

תגובת עיריית בת ים: "מנהלת ביה"ס החדשה חלי ביטון זימנה את לירן ואמו לפגישה על מנת למצוא פתרון הולם ומכבד, ולהבטיח שלירן יוכל ללמוד ככל הילדים".

תגובת קופת חולים 'מאוחדת': "מדובר בניתוח לא פשוט עם השלכות מורכבות, שהשיקולים וההחלטות בעטיו מתבצעים על ידי ועדה של אנשי מקצוע. הנער נבדק על ידי היועץ הפסיכיאטרי לצוות הבריאטרי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, שקבע כי עליו לחזור אליו לבדיקה חוזרת על ידו, כדי לשוב ולבחון את כשירותו לעבור את הניתוח. בשום נקודת זמן לא ניתנה תשובה שלילית.

"אעדכן כי למטופל אושרה ההתחייבות לטיפול נוסף לבדיקת רופא פסיכיאטר, ולפיכך אינו זקוק להתחייבות נוספת בתחום בריאות הנפש. זאת ועוד, גם ההתחייבויות לבדיקת רופא ילדים ולדיאטנית שאותה ביקשו בתה"ש, הופקו ונשלחו לביה"ח. הם אינם מסורבים כלל ועיקר וטענת ההורים לא ממש ברורה".

תגובת תל השומר: "במרפאה לניתוחים בריאטריים בבני נוער הפועלת במרכז הרפואי 'שיבא' נמצא צוות רב־מקצועי רחב, שמוודא את התאמתם של בני הנוער הסובלים מהשמנת יתר קיצונית לניתוח, הן מהפן הגופני והן מהפן הנפשי־רגשי. עשרות בני נוער עברו בהצלחה ניתוחים מסוג זה במרכזנו, וזאת לאחר הכנה מתאימה על יד חברי הצוות. כמובן שאנו מנועים מלהביא כאן את פרטי המקרה מפאת שמירה על פרטיותו של המטופל, אך אנו יכולים להבטיח שאנו רואים אך ורק את טובתו הרפואית של הנדון, ונמשיך לטפל בו במקצועיות ובמסירות".