כבר תקופה ארוכה שעיריית בת ים נאבקת בערכאות המשפטיות על חלוקה הוגנת, לשיטתה, של הכנסות בין ערי גוש דן. בין השאר, היא מבקשת משר הפנים לסייע לה להגדיל את הכנסותיה באמצעות חלוקת שטחים חדשה בינה לבין ראשון לציון, חולון ותל אביב. אך עד שהמאבק המשפטי יוכרע וימצא פתרון לסוגיה, בעירייה החלו לחפש דרכים אחרות לכסות את הגירעון העירוני ולייצר הכנסות נוספות ממקורות עירוניים, באמצעות פיתוח ובנייה של אזורי מגורים ומסחר.

אחד המקומות המרכזיים שעוברים את תהליך הפיתוח המואץ ביותר הוא איזור העסקים, שעד לפני מספר שנים נקרא איזור התעשייה, שגבולותיו הם הרחובות יוספטל מצפון, הקוממיות מדרום, ממזרח – ניסנבאום, וממערב – האורגים. בעבר הוא אכלס עסקי תעשייה מסורתיים, כמו מוסכים ובעלי מלאכה קטנים, אך כיום הוא משנה את פניו ועובר תהליך של בנייה מחדש ויצירת עירוב שימושים. את מקומם של המבנים הישנים והנמוכים הולכים ותופסים מגדלים, המאכלסים ועתידים לאכלס משרדי הייטק, משרדי עורכי דין, בתי השקעות ועוד.

אזור התעשיה כיום

רק השבוע הונחה אבן הפינה להקמת בית משפט בעיר, בנוכחות נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ושרת המשפטים איילת שקד. היכל המשפט החדש ייבנה ברחוב אהוד קינמון, במתחם ששימש עד לאחרונה את מחסני המשק של עיריית בת ים, והוא יחליף למעשה את מתחם בית המשפט שמצוי כיום ברחוב שוקן בתל אביב, בו פועלים בית הדין האזורי לדיני עבודה ובית המשפט המחוזי לנוער. צפי פתיחת ההיכל הוא בתחילת 2019. לצדו של היכל המשפט יוקם בניין משרדים בן 35 קומות, שישמש בחלקו כמשרדי העירייה החדשים, ומטרתו לאכלס עסקים חדשים, ביניהם משרדי עורכי דין רבים שיעתיקו את מושבם לבת ים בעקבות המעבר של בית המשפט לעיר.

"המטרה בהקמת היכל המשפט הייתה להקים מבנה שיצור סביבו איזור עסקים ולא איזור תעשייה", מסביר מנכ"ל עיריית בת ים, ארז פודמסקי. "ההחלטה התקבלה והשינוי הזה נעשה על הנייר כבר לפני 20 שנה.

בת ים רוצה להפוך את איזור התעשייה לאיזור עסקים והקמת בית משפט תסייע רבות להאיץ את השינוי שהמקום הזה עובר, כמובן שזה נעשה במקביל לפרויקטים נוספים באיזור. בית משפט מביא איתו המון תעסוקה, כמו משרדי עו"ד וחברות שליחים. אלה אנשים שבבוקר ישבו בבתי הקפה, בצהריים יקפצו למסעדה ובערב ינוחו בברים. אנחנו מביאים בתי משפט מאוד גדולים - בבית הדין לעבודה מתנהלים אלפי תיקים ולצערנו גם לבית הדין לתעבורה לא חסרה עבודה.

הפעילות הזאת תשפיע מאוד על האיזור, תהפוך אותו למרכז כמו הבורסה ברמת גן ותגדיל את הערך שלו. הרי בתל אביב כל המשרדים הכי יוקרתיים נמצאים מעבר לבית המשפט, כולם רוצים להיות קרובים אליו".

האם שיפור תדמית העיר גם עמד לעיניכם כשבחרתם במוסד חוק?
"זה לא קשור. לדעתי, תדמית העיר מצוינת ואין מה לשפר בה. אם בעבר היה דימוי שלילי לבת ים זה היה של עיר לא מצליחה, ולשמחתי כבר עשור זה לא המצב כי אנחנו מצליחים בכל פרמטר חשוב, כמו חינוך, דיור, תיירות וכדומה".

האם יישאר מקום לעובדי התעשיות המסורתיות שבמשך שנים החזיקו את המקום?
"70 אחוז מבעלי המקצוע כבר עזבו את המקום במשך השנים וכך למעשה האיזור התרוקן, אז אנחנו נכנסים לחללים ריקים. כמובן שבתוכניות החדשות יש מקום גם לבתי מלאכה, כי אנחנו רוצים לייצר איזור עם הכל מהכל. בעלי בתי המלאכה יצטרכו להתאים את עצמם לסגנון החדש שנוצר, הם יעבדו יותר קטן ויותר נקי כפי שמקובל באירופה. זה תהליך שמתקיים בכל העולם וגם אצלנו זה יקרה. הרי נגר במרכז העיר לא יכול לעבוד כמו נגר שעובד בלב המדבר. אנחנו חלילה לא רוצים שהם יעזבו אלא פועלים על מנת לשפר את האיזור גם עבורם".

יוצאים לבלות
איזור העסקים החדש עתיד להפוך מאיזור שהיה חי ושוקק ביום אך נטוש בלילה, לאיזור מעורב שימושים, המשלב תעסוקה, מסחר ומגורים אך גם לתרבות, ספורט ופנאי. באיזור העסקים המתחדש, שהינו חלק ממתחם פארק הים, מתוכננים להיבנות מיליון ו־800 אלף מ"ר תעסוקה ומסחר, חצי מיליון כבר אושרו וכ־5,000 יחידות דיור, ש־700 מתוכן נבנות כבר בימים אלה. כ־40 מיליון שקל הושקעו בתשתיות תת קרקעיות ועיליות, בפיתוח המרחב הציבורי, ברחובות עצמם ובמתחמי הפרויקטים החדשים. לצד התוכניות העתידיות, יש כבר שינויים שקורים הלכה למעשה בשטח. כך למשל, כ־6,500 מ"ר תעסוקה ומסחר נבנו לאחרונה וכ־25,000 מ"ר נבנים כיום לשימושי משרדים, מסחר וחנויות, כ־10,000 מ"ר של מבנים קיימים שופצו והוסבו לשטחי מסחר וחנויות.

גם בשיפוץ מבנים והסבתם למתחמי תרבות בוצעה השקעה, ומבנים ישנים ונטושים הוסבו למרכזי תרבות, דוגמת 'תיאטרון נוצר' ומרכז הכוריאוגרפיה 'כלים', שיושבים כיום בתוך האנגר ישן; טרמינל העיצוב ששוכן בתוך מבנה שהיה נטוש; וכן חממת היצירה והיזמות בבורסקאי 8, ששוכנת בתוך מבנה ענק ששימש עד לפני מספר שנים כמפעל וכיום מאכלס אמנים.

כיצד תשפיע מסת העבודות הגדולה על הציבור?

"אנחנו רואים את איזור העסקים כאיזור עם פוטנציאל, לא רק לעסקים אלא גם למסחר ומגורים, ואנחנו לוקחים את זה בחשבון", מסביר מהנדס העיר, שוקי פתאל. "המטרה שלנו היא להפוך את המקום לשוקק ביום וגם בלילה ולא לבודד אותו משאר העיר, ולכן העבודות יבוצעו בכמה שפחות טרדה והפרעה. המתחמים עצמם ייבנו רק בשטחם ולא יפריעו לפעילות במקום. אין כוונה לסגור כבישים, להיפך, אנחנו מתכננים כביש נוסף שיחבר בין רחוב אהוד קינמון לרחוב ניסנבאום, וזאת על מנת להגדיל את הנגישות של האיזור. כמובן שבכל בכל פרויקט יש ציוד כבד ומשאיות, גם בפרויקט של בתי המשפט וגם בפרויקטים נוספים באיזור, אבל כפי שעשינו עד עכשיו, השינויים יהיו מזעריים ולא יפגעו בנגישות למתחמים. אלה עבודות דינמיות שלוקחות שנים רבות ולא תמיד ניתן לבצע אותן במקביל ולכן אנחנו מאוד מתאמצים להמשיך את שגרת המקום".

כמה עובדים נוספים אתם צופים שיצטרפו למרכז העסקים וכיצד אתם נערכים לקלוט אותם?

"בשלב זה קשה לנו להעריך, אבל מבחינת היערכות אז כמובן שלכל פרויקט יש חניון תת קרקעי משלו. בעניין הזה חשוב לציין שהתקנים היום מעודדים תחבורה ציבורית ופחות חניונים ציבוריים ופרטיים. לכן אחד היתרונות של האיזור זה שהוא יושב על קו הרכבת הקלה ובמרחק של קילומטר אחד בלבד לציר צפון־דרום של רכבת ישראל. יש תחבורה ציבורית שמקשרת בין תחנת הרכבת קוממיות לאיזור העסקים. גם העירייה מפעילה שאטלים ובעתיד אנחנו מתכננים נתיב תחבורה ציבורית באיזור".

מעיריית בת ים נמסר, כי רוב העובדים במתחם יוכלו להגיע אליו ללא רכב, כיוון שיש כ־200,000 מועסקים במרחק הליכה של 15 דקות ממנו, 400,000 מועסקים במרחק נסיעה באופניים של 15 דקות ולמעלה מ־600,000 מועסקים במרחק נסיעה של 15 דקות בתחבורה ציבורית, ללא שימוש בשתי תחנות הרכבת המזינות את המתחם. על כן מתחם העסקים המתחדש יהווה בשורה לאיכות החיים והסביבה בישראל בכלל, ו־1.5 מיליון תושבים מהאיזור שכבר לא יצטרכו לעמוד כל בוקר בפקקי הענק בכניסה לתל אביב".