המלצות ועדת החקירה של משרד הפנים לבחינת מעמדה המוניציפלי של בת-ים הוגשו השבוע למ"מ מנכ"ל משרד הפנים, וחבריה הצביעו ברוב של 4 מתוך 5 חברים להמליץ על איחוד עד למועד הבחירות ברשויות המקומיות, שנקבע לנובמבר 2018.

הרקע שמאחורי המלצותיה של הוועדה, שמונתה באוגוסט 2014, הוא טיפול בבעיותיה התקציביות של בת-ים ויצירת איזון כלכלי וחלוקת משאבים והכנסות שיוויונית שתסייע לעיר להתמודד עם גרעונותיה. עם זאת, כיצד ישרת מהלך כזה את תושבי שתי הערים?

את חוסר הוודאות והמחלוקת בין תושבי בת-ים באשר להמלצות הוועדה ניתן היה לראות בימים האחרונים ברחובות ואף ברשתות החברתיות. החל מהלצות בדבר הצורך לחבר בין בת-ים לבין קיסריה כמחאה על מחירי הארנונה הגבוהים שתושבי בת-ים נאלצים לשלם, דרך קולות שחוששים מפגיעה באופי הקהילה והצביון העירוני ועד לברכות על השינוי החיובי, נראה שהתושבים חלוקים בדעותיהם. שוחחנו עם כמה מהם, על מנת לשמוע את הדעות העיקריות לכל צד.

"אם היה איזון כלכלי, איש לא היה חושב לאחד בין הערים"

שלום גבאי, פעיל חברתי יליד בת-ים שמתגורר בה מזה 47 שנים, מביע התנגדות להמלצות, שהגיעו לדעתו בשלב מוקדם מדי. "יש לנו בעיה לא פשוטה בעיר ברמה הניהולית, אבל אם היא הייתה מאוזנת כלכלית אף אחד לא היה חושב לאחד אותה עם תל-אביב כמו שאיש לא חושב לאחד בין חולון לבין תל-אביב". הוא מוסיף ומציין כי לטעמו המדינה היא שאחראית על המצב אליו הגיעה בת-ים עקב היעדר פיקוח על תהליכים המתנהלים בה, לצד העובדה כי גם הטיפול בעניינים משמעותיים כמו פסילת הבחירות העירוניות האחרונות, מתעכבים ומשאירים את התושבים בחוסר וודאות.

שלום גבאילטעמו, הפתרון למצב הוא בהתערבות זמנית שתאפשר לנקות את העיר משחיתות ולפדות את ההלוואות שנלקחו. את נושא האיחוד, מסכם גבאי שצריך לשקול רק אם אחרי שיגיע מועמד חדש שינסה להוביל אותה לכיוון חיובי, עדיין לא יוצג שום שיפור במצבה של בת-ים.

"התחדשות עירונית תחת פיקוח של עיריית תל-אביב"

הילל קזר, תושב בת-ים לשעבר שצפוי לשוב ולהתגורר בה עם משפחתו, מציע שלא להסתכל על הסיפור כעל הסתייעות בתל-אביב העשירה כדי לעזור לעיר ענייה ולא מוצלחת. לדבריו יש לבחון גם את אחוז הזכאים הגבוה לבגרות של תלמידי בת-ים לצד הצניחה באחוזי הפשיעה, מה שמעיד על עיר מתפקדת וצומחת שיכולה לעמוד בפני עצמה. נוכח פוטנציאל הקידום שלה, קזר מצטרף אל התושבים שמתנגדים לאיחוד מלא של העיר עם תל אביב. הפתרון המיטבי לטעמו הוא ניהול עיריית בת-ים תחת פיקוח של עיריית תל-אביב או גורם מתווך אחר, ובהתאם לכך קבלת מיסי ארנונה על חלק מהמשרדים המוקמים בתל אביב במטרה להיבנות לכיסוי גרעון.

הילל קזר"תושבי בת-ים משלמים ארנונה במקומות שהם מבלים בהם, והכסף לא חוזר אליהם"

אבי אריה, מייסד התנועה לאיחוד המטרופולין ומנהל עמוד הפייסבוק "אומרים כן לאיחוד בת-ים עם ת"א", מתגורר בבת-ים אולם עובד כמו רבים מתושביה בעיר תל-אביב הסמוכה לה. פעילות התנועה שכוללת תושבים מבת-ים ומתל-אביב שמעוניים באיחוד, החלה לדבריו כבר לפני שלוש שנים. זאת, כאשר נתקל בפרסום של עיריית בת-ים שנגע בנושא והחל לחשוב שקיים היגיון באיחוד הערים שקו הגבול ביניהן הוא היסטורי בלבד. "כיום מדובר ברצף עירוני אחד, והאיחוד הוא סוג של חמצן שבת-ים זקוקה לו גם מבחינה תקציבית וגם מבחינת מחירי הארנונה. 60% מתושבי בת-ים נמצאים בתל-אביב במהלך היום ללימודים, עבודה וקניות, הם משלמים ארנונה במקומות שהם מבלים בהם והכסף לא חוזר אליהם כשהם חוזרים הביתה. המחשבה שלנו בתנועה הייתה שאין מאחורי זה שום היגיון".

אבי אריהאריה מוסיף שאיחוד הערים ותכנון מטרופולין כגוש עירוני אחד ולא כ"ממלכות" שבהן כל עירייה עושה כטוב בעיניה, יאפשר לטפל בבעיות כמו החניון של בית החולים וולפסון, שמשרת רבים מתושבי בת-ים אולם נמצא בשטח תל-אביב ולכן הם אינם זוכים להנחה בו, או כמו פרויקט התל-אופן שעוצר באופן מלאכותי בכניסה לבת-ים. "בעיר המשותפת בת-ים הולכת להיות בעלת 30%, ולא יוכל להיות נציג שיצליח להתעלם מכמות כזו של אנשים. אני מקווה שהשינוי הזה יגרום להשתתפות של צעירים ושחקנים חדשים שיוכלו לייצג את הרובע".

גם היזמים ומומחים שאמורים לקחת חלק בתוכנית ההתחדשות העירונית של בת ים מגיבים:

אדריכל ברק צפור, מבעלי "גרשון צפור ברק צפור" המקדם התחדשות עירונית בבת-ים: "ההודעות הסותרות לתקשורת בעד ונגד איחוד תל אביב עם בת ים מעידות על היעדר אסטרטגיה ברורה של מקבלי ההחלטות. האם מגמת הפיתוח הנוכחית של בת ים, כולל בנייה לגובה ובד בבד אזורי תעסוקה משמעותיים, תימשך בשיא הקצב אם העיר תאוחד עם תל אביב? האם האיחוד לא יפגע, חלילה, במגמה חיובית זו? על כך, לטעמי, יקום או ייפול האיחוד".

היזם חיים מאירוביץ’, בעלי "מאירוביץ’-גלנור" ומומחה להתחדשות עירונית: "מדיניות עיריית תל אביב מנוגדת בתכלית הניגוד לתהליכים החיוביים הקורים היום בבת-ים בתחום ההתחדשות העירונית ולכן האיחוד רק יעצור אותם ומוטב לבטל גזירה זו עוד לפני שיצאה בכלל לאוויר העולם".

שיר הספרי, מומחית למיתוג ערים: "בת ים, אין זה סוד, סבלה כל השנים ממיתוג נמוך, בוודאי ביחס לתל אביב. באופן פרדוקסאלי אינני סבורה שהאיחוד ימתג אותה גבוה יותר. נהפוך הוא. הוא יהפוך אותה ל’גרורה’ של תל אביב ויעצור את התהליכים החיוביים הקורים בה היום וצריך רק לחזק את המותג".

תושבים נוספים עמם שוחחנו הביעו דעות לכאן ולכאן, חלקן נגעו בשאלת ייצוג רובע בת-ים לאחר איחוד ואחרות חשש מפני פגיעה בשירותים שיקבלו תושבי העיר. כיוון שעדיין חסר מידע לגבי סוג שיתוף הפעולה הכלכלי ורמת האיחוד העתידיים, לצד הופעה של יוזמות חלופיות כגון בנייה נרחבת והסכמי גג שיאפשרו לעיר עצמאות, נראה שמדובר בסוגיה שלתושבים יהיה עוד לא מעט זמן להתחבט בה.