ברקוביץ', השבוע. הרמה בבית"ר גבוהה מאוד | צילום: אבי רוקח

כמה שחקנים אתם מכירים שעזבו את הכדורגל האנגלי ונחתו בליגה הלאומית? אז מתברר שיש אחד כזה - והוא אפילו ישראלי אותנטי למהדרין. תכירו את אמיר ברקוביץ', הקשר בן ה־19 וחצי של בית"ר ת"א־בת ים.

לצורך עלייה

השירות הצבאי הוא זה שקטע לברקוביץ' את הקריירה במולדת הכדורגל. ככה זה כשאתה מחויב לשרת בצה"ל. בקיץ חתם הכישרון הצעיר על חוזה לשנתיים במכבי ת"א, והושאל לקבוצת הבת של המועדון מהליגה הלאומית. זאת לאחר שלוש שנים שבהן שיחק בקבוצת המילואים של בארנסלי (עד גיל 23), שממנה הגיע בהעברה חופשית.

"ברור שהעדפתי להישאר באנגליה, אבל גם הבנתי את המצב", מסביר השבוע ברקוביץ'. "כשהבנתי שאני צריך לחזור ארצה, הרצון היה להישאר ברמה הכי גבוהה שיש פה, וזה כמובן מכבי ת"א. אבל ההשאלה לבית"ר ת"א־בת ים היתה ברורה לי ואפילו שמחתי. סיימתי את הליגה באנגליה במרץ האחרון, כך שמאפריל עד ספטמבר לא שיחקתי. לכן דבר אחד עניין אותי: להגיע למקום שאשחק בו. וכן, בית"ר ת"א־בת ים נהפכה בשנים האחרונות לקבוצה שכל שחקן צעיר חולם להיות בה".

אז מדובר בירידה לצורך עלייה?

"ממש כך. יש שיגידו שאני אחד השחקנים הטובים בארץ לגילי, אבל אני גם נמצא לצד מאמן (ריימונד אטוולד ההולנדי, ר.ו) שמצפה מאיתנו להציג רמה גבוהה בכל אימון ולא מפסיק לדחוף אותנו. זאת קבוצה שבה אתה לומד ומשתפר. ראו את זה גם עלינו. פתחנו לא טוב את העונה ועם הזמן אנחנו רק משתפרים ומתקדמים".

מאמן זר בליגה השנייה, זה לא דבר שרואים בכל יום.

"בתור אחד שהתאמן גם באנגליה, אני יכול להגיד לך בפה מלא שריימונד לא נופל מהמאמנים האנגלים הבכירים, ואפילו טוב יותר מהם. הוא יודע לדחוף את השחקן ובעיקר הדרישות שלו באימון - אפילו של כל מסירה פשוטה - הן לא שגרתיות. הוא מוקף בצוות אימון מדהים ואתה מרגיש שיפור אחרי כל יום שבו אתה מתאמן".

ברקוביץ', מעטים יודעים, החל את דרכו במחלקת הנוער של הפועל רעננה. הוא כבש שערים ב־14 הופעות בינלאומיות במדי נבחרות הנוער והנערים של ישראל. בגיל 16 עבר לקבוצה מדרום יורקשייר, שבמדיה כבש 11 שערים, והוסיף עוד תשעה בישולים ב־50 הופעות.

באנגליה לא שיחק כזר, הודות לדרכון הבריטי שבו הוא מחזיק. אמו, בברלי, נולדה באנגליה, התאהבה באביו דורון והחליטה להגיע לישראל. "האנגלית היא כמו שפת אם, כך שלא ממש חשבו שם שאני ישראלי", הוא צוחק. "רק אם היית בודק את הסיפור שלי, היית מבין שאני מגיע מרעננה. לא רבים באנגליה ידעו שאני ישראלי, אבל אחרי ששמעו על זה - גם הם צחקו קצת, שמישהו מהמדינה הזאת מגיע לבארנסלי. חוויתי משהו גם מהכבוד שקשור בלייצג את המדינה".

כבר בגיל צעיר 'ברקו' התבלט, הצטרף לסוכנות של רונן וגלעד קצב, שהצליחו להנחית אותו בבארנסלי. "כילד תמיד רציתי לשחק בחו"ל. כשכבר עברתי, גרתי שם לבד, אבל אבא הגיע לבקר הרבה", נזכר ברקוביץ'. "הוא מלווה אותי בכדורגל מגיל אפס, או לפחות מהיום הראשון שבו הקפצתי כדור. תמיד הגיע לכל האימונים וגם לאנגליה היה טס כל שבועיים כדי להיות איתי ולראות אותי משחק".

הצבא קצת קטע לך את החלום להצליח באנגליה.

"בהתחלה זה באמת ביאס אותי, אבל כשהגענו להסדר עם הצבא והבנו שחייבים לחזור לארץ - קיבלנו את זה ואמרנו שהכל לטובה. מכאן זכיתי להזדמנות אחרת - לשחק בבוגרים, למשל. בסופו של יום, אין לי זמן לשבת ולבכות על מר גורלי, כי הוא לא כזה מר".

במדי בארנסלי  | צילום: אבי רוקח

ספר על ההבדלים בין החוויה של הכדורגל באנגליה לזאת שבישראל.

"הרמה באנגליה היא ממש גבוהה, והכדורגל שם הרבה יותר פיזי. אין שם שחקן מתחת ל־1.80 מ'. הקצב אדיר. רק מזג האוויר הוא אפור - כזה שלא עושה לך חשק לצאת מהבית. כמעט כל שחקן בארץ חולם לעבור בכדורגל האנגלי. לשמחתי, מה שקורה לי בבית"ר ת"א־בת ים הוא מעבר לציפיות. לא חשבתי שרמת הכדורגל תהיה כל כך גבוהה כאן".

המודל - רונאלדו

לברקוביץ' יש כבר ארבעה שערים בתשעת משחקיו במדים הלבנים־כחולים של בית"ר ת"א־בת ים. השבוע לא הצליח לכבוש ב־0:0 של קבוצתו במשחק החוץ נגד הפועל אשקלון מהתחתית, אבל בת ים מסתמנת כאחת ההפתעות הנעימות של הליגה הלאומית. אחרי פתיחת עונה קצת צולעת, הקבוצה כבר במקום הרביעי עם 27 נקודות, שש פחות מהפועל ראשל"צ השנייה.

לאמיר, מה לעשות, יש שם משפחה מחייב, על אף שאין לו קשר משפחתי לאיל ברקוביץ', למי ששואל. "אין ספק, השם 'ברקוביץ'' הלך לפניי באנגליה", סיפר. "החותם שאיל השאיר שם הוא גדול וימשיך גם עוד הרבה שנים קדימה. שאלו אותי לא פעם אם אני קרוב משפחה שלו, וכמובן שהזכירו לי שאני צריך גם להראות ניצוצות והברקות כמוהו, וכדורגל התקפי".

ועדיין, מודל החיקוי של ברקו, גרסת בית"ר ת"א ־בת ים, הוא לא 'הקוסם' מרגבה אלא שם גדול הרבה יותר - כריסטיאנו רונאלדו. "מגיל אפס הוקסמתי ממנו, וזה נטו מבחינת העבודה הקשה שלו והמקצוענות", הוא מסביר. "אותי לימדו מגיל קטן לשאוף לשמיים, ומקסימום תיפול בין הכוכבים".

אז לא צריך לשאול אותך מי שחקן טוב יותר - רונאלדו או מסי?

"תתפלא, לדעתי מסי טוב יותר. אבל אם אני מאמן קבוצה - אז אני לוקח רק את רונאלדו. הוא מעבר לשחקן, אלא מנהיג ו-ווינר. הכל מהכל".

והחלום הגדול שלך הוא לשחק לצדו?

"החלום הוא בעיקר למצות את הפוטנציאל שלי, ולייצג את נבחרת ישראל הבוגרת באחד הימים".

אמיר הוא השלישי מבין ארבעה אחים. הגדולים, אביב ויוני, שיחקו כדורגל במחלקות הנוער, אבל לא מעבר לכך. "דרכם הגעתי למשחק ורציתי להיות שחקן", משחזר ברקוביץ'. "הם הסיבה לכך שהתחלתי לשחק כדורגל". וזה השתלם לו. היום הוא כישרון מוערך יותר, גם אצל המנהל המקצועי של מחלקת הנוער הצהובה־כחולה, פטריק ואן לוון.

"אמיר הוא קשר שמאלי יצירתי ומוכשר, שצבר ניסיון באנגליה בה שיחק בשלוש השנים האחרונות. הוא צד את עינינו במהלך משחקים של הנבחרות הצעירות של ישראל והרשים אותנו במהלך כמה אימונים שערך במועדון", הסביר ואן לוון. "היינו בטוחים שמשחק בקבוצת בוגרים יועיל להתפתחות שלו ככדורגלן, ואנחנו מאחלים לו הצלחה".

אמיר, אז איך החיים בבית"ר ת"א־בת ים?

"כיף, ובמיוחד כרגע כשיש ניצחונות. אבל מאוד כיף לי גם בזכות רמת הכדורגל והשחקנים הצעירים שאיתי בסגל. עם כל המעטפת וצוות האימון הנפלא, אפשר להגיע העונה גבוה  מאוד. קודם כל לפלייאוף העליון ואחר כך השמיים הם הגבול. בינתיים אנחנו לוקחים כל משחק בפני עצמו, ולא מתכננים רחוק מדי".