ברזניאק. "זה לא נתפס" | צילום: אורן אהרוני

פאולינה פסחוב, ציפי אובזילר, אנה סמשנובה, שחר פאר, יוליה גלושקו וביום ראשון האחרון גם שמה של שלי ברזניאק בת ה־19 נחרט על גביע אליפות ישראל בטניס. הטניסאית הבת ימית בת ה־19 הפתיעה את כולם כשזכתה באליפות הארץ, לאחר שרשמה ניצחון מרשים 2:6, 6:7 בגמר ברעננה על ולאדה קאטיץ'.

חלום שהתגשם

שלי זכתה באליפות ישראל לבוגרות בפעם הראשונה בקריירה. קודם לכן נכנסה לתודעה של הטניס בכחול־לבן, כשבגיל 16 הניפה את גביע אליפות הארץ לנוער. ברזניאק מתאמנת במועדון הטניס בבת ים מגיל 12 אצל המאמן מיקי זרגרי. היא הגיעה השנה לחצי הגמר בפיוצ'ר בסאג'ור (סך פרסים 15 אלף דולר) ולגמר הזוגות בעכו (25 אלף דולר).

באליפות ישראל לבוגרות היא הפתיעה כאשר לקחה כמעט ללא קושי את המערכה הראשונה, ולאחר מכן זכתה גם בשנייה, למרות שיריבתה ביצעה קאמבק בשובר השוויון (מ־4:0 ל־4:4), אבל היריבה גם נפצעה בו.

"זה לא נתפס", אמרה האלופה הטרייה, שכבר בחצי הגמר הדיחה את המועמדת הראשית לזכייה - לינה גלושקו, אחותה של יוליה. "זה מרגיש כמו חלום שהתגשם. אני מקווה שאתקדם בדירוג העולמי שלי וגם בתחרויות בארץ. מקווה שבשנה הבאה אגן על התואר שלי", הוסיפה והתפנתה, איך לא, לתמונה המסורתית עם דניאל צוקרמן, אלוף הארץ לבוגרים.

"באתי להילחם על כל משחק, אבל לא באמת ציפיתי שאזכה", הוסיפה השבוע ברזניאק, כשהיא כבר אחרי ה'הייפ'. "אתה יודע מה, זה לא מרגיש כמו, אלא זה באמת חלום שהתגשם. לא האמנתי שזה קורה עד הרגע האחרון שבו הנפתי את הגביע".

זכית באליפות אחרי שעשית דרך מרשימה.

"לא היה שום משחק שהיה לי קל בו. נדרשתי למאמץ בכל המשחקים. בעיקר בחצי הגמר והגמר. באתי נורא לחוצה לגמר. פעם ראשונה שלי במעמד כזה. משום מה זה דווקא השפיע עליי לטובה, ושיחקתי בסדר גמור".

עם דניאל צוקרמן | צילום: אורן אהרוני

איך המשפחה קיבלה את אלופת ישראל הטרייה?

"זה היה כיף גדול, כולם היו בעננים. סבא ואמא שלי היו במשחק ועודדו. אבא לא יכול היה להגיע, אבל צפה בטלוויזיה. הם נורא שמחים וגאים בי. לא רק המשפחה, גם החברים והחברות מפרגנים ותומכים. כל האנשים סביבי שמחים בשבילי".

טניסאי מצליח צריך גב כלכלי יציב.

"נכון מאוד. לי באופן אישי אין הרבה סיוע כלכלי, ולכן אני פחות יכולה לנסוע לתחרויות בחו"ל. זה קריטי, כי רק ככה אפשר להשתפר. מה עושים? מתאמנים בארץ, עושים מה שאפשר עם הכסף שיש. אולי עכשיו אצליח להשיג ספונסר".

מה הם בעצם היתרונות המקצועיים שלך?

"מבחינת סגנון, המשחק שלי הוא די התקפי. כך אני מכניסה את היריבות שלי לסוג של לחץ. אני לוחמת, לא מוותרת עד הנקודה האחרונה. בסופו של דבר הלחימה משתלמת".

ברזניאק גדלה בבת ים ואת האהבה לטניס גילתה כבר בגיל חמש. "טיילתי עם אמא שלי בטיילת, ובדיוק התקיים אז שיעור פתוח של מרכז הטניס של יפו. התלהבתי ממה שראיתי שם, והחלטנו ללכת לשיעור ניסיון". בגיל 12, אחרי שהתאהבה סופית במחבט ובכדור הירוק, עברה כבר להתאמן ליד הבית, אצל המאמן מיקי זרגרי במועדון הטניס בבת ים. "מאז הטניס שלי רק השתפר. מיקי מאמין בי מאוד, ועובד איתי קשה כל יום", אמרה בעבר.

"הרגשתי גאווה על שהגעתי לשם. זה עולם אחר, הכל סובב סביב הטניס, וזה נתן לי פוש", הוסיפה. "היה לי רק טניס בראש. בסופו של דבר התאהבתי בטניס יותר ויותר, והוא נהפך למקצוע בשבילי".

ברזניאק בפעולה | צילום: אורן אהרוני

ומה הם החלומות הגדולים שלך?

"השאיפה היא להתברג בדירוג העולמי ולהגיע לטופ 100. והחלום הבאמת גדול? לשחק בגראנד סלאם. הלוואי שזה יתגשם יום אחד".

מה לגבי מודל לחיקוי? היה לך אחד כזה בצעירותך?

"בהתחלה זאת היתה מריה שראפובה. אבל אחרי סיפור ההשעיה שלה אני לא יודעת אם טוב להגיד את השם שלה. אז בוא נלך על סימונה האלפ הרומנייה. כי היא נלחמת, לא מוותרת. בין השחקניות הטובות בעולם".

סבא מלווה

ההורים של שלי (שמתנשאת לגובה 1.70 מ') - מיכל ואנה - לא מגיעים מעולם הספורט. מי שמלווה אותה מקרוב הוא בעיקר סבה. "סבא שלי בא איתי לכל אימון ומלווה אותי בכל תחרות מאז שהייתי קטנה. כמובן שגם ההורים שלי תומכים בי כל הזמן. זה דבר חשוב, ולמעשה אי־אפשר להצליח בלי תמיכה כזאת והבנה בכל זמן נתון", הסבירה.

ברזניאק, בוגרת תיכון אורט מלטון שבעיר, מקווה שעוד שחקניות טניס מבת ים יצליחו. "כבר בבתי הספר היסודיים צריך לחשוף באופן קבוע את הילדים למגוון ענפי ספורט וכך להדליק להם את ה'ניצוץ הראשוני'. אני בטוחה שגם בטניס זה יעבוד", סיכמה.

גם קאטיץ׳, שהפסידה לברזניאק בגמר, החמיאה לכישרון הצעיר מבת ים: "שלי שיחקה טניס מצוין, לא הפסידה אף כדור וכל הברכות מגיעות לה. היא נלחמה עד הסוף, ואני שמחה בשבילה. הניצחון הגיע לה. כמובן שגם אני נלחמתי וניסיתי לנצח עד הסוף, אבל היא נתנה קרב אדיר והיתה רמה אחת מעל שאר המתחרות".