תלמיד אחד כבר קיבל הצעת עבודה בחברת הייטק, תלמיד אחר החל ליצור מוזיקה והשלישי שיפר באופן משמעותי את ציוניו ובונה את עתידו המקצועי לשנים הבאות.

במסגרת התוכנית הייחודית 'The big picture' שמתקיימת בבית ספר 'ברנקו וייס' בבת ים, בעלי תפקידים מתחומים שונים חונכים באופן אישי תלמידים שמקבלים הזדמנות שנייה להשתלב במערכת החינוך. "זה פתח לי את הראש לכיוונים שמעולם לא חלמתי עליהם", מספר תלמיד שהחל לעבוד בחברת הייטק מצליחה.

בין החברות שמשתתפות בתוכנית והספיקו לחנוך תלמידים, נמצאות להקת בת שבע, חברת אל־על, בית החולים הווטרינרי והמכון הוולקני בבית דגן, עסקים מקומיים וחברות סטארט־אפ ואפילו מסעדת כתית של השף מאיר אדוני, שהשתתפה במיזם עד לסגירתה לאחרונה.

"מה לי ולמחול?"
בית ספר 'ברנקו וייס' בבת ים נחשב לתיכון המעניק הזדמנות שנייה לתלמידים שלא השתלבו בבתי הספר השש־שנתיים, וזקוקים למסגרת שונה שתעניק להם הזדמנות נוספת. על פי התוצאות, התלמידים יודעים להעריך זאת טוב מאוד, ועבור חלק מהם מדובר בהזדמנות שעשויה לשנות את עתידם.

"כשהציעו לי בפעם הראשונה לעבוד עם מנטור מלהקת בת שבע זה בכלל לא נשמע לי. מה לי ולמחול?", מספר תלמיד כיתה י"ב, אביב אטיאס בן ה־17, "אבל כשפגשתי את מנהל מחלקת המוזיקה של הלהקה, דודי בל, מיד נוצר בינינו חיבור.

הסתדרנו ממש טוב ועבדנו עם תוכנות מוזיקה הכי מתקדמות שיש. הוא לימד אותי כיצד ליצור מוזיקה. יצא לי לראות אותו עובד עם הלהקה במרכז סוזן דלל ולהבין את התפקיד של סאונדמן בשטח.

(מימין) אביב, איתן, מקס וניב. מקצוע לחיים ואפשרויות בחירה"היום יש לי את הכלים ליצור מוזיקה משלי, תחום שלאחרונה הבנתי כמה אני מחובר אליו", מספר אטיאס. "פתאום הבנתי כמה זה יעיל ללמוד את הדברים האלה, זה פתח לי את הראש לכיוונים שלא הכרתי. הוא לימד אותי להיות לא מקובע ונתן לי המון השראה לחיים. היום כל דבר נעשה בעזרת מחשב, למעט כלי נגינה, וזה תחום שאני שולט בו בזכות המנטור שלי".

גם תלמיד כיתה י"ב, ניב זכריה (17), מרגיש שהחונכות יכולה לפתוח בפניו דלתות, וגילה מה הוא רוצה לעשות בעתיד.

"כל הגישה בבית הספר שלנו היא שונה, הלמידה היא אחרת ממה שמכירים בחוץ", מספר זכריה. "הייתי בחוג סוסים במקווה ישראל במסגרת בית הספר וראיתי שם סוסה שסקרנה אותי. כשחקרתי את הגזע שלה הבנתי שיש תחום שלם של הכלאת סוסים וביקשתי לעבוד עם מנטור מהתחום.

ד"ר טל רז מבית החולים הווטרינרי בקריה החקלאית בבית דגן הסכים לעזור לי, ולמדתי ממנו הרבה - איך מעבדה עובדת, איך נעשות הכלאות וכיצד מבצעים מחקר.

"בהמשך התחלתי להתעניין בהכלאות של צמחים, ולשמחתי ממש ליד נמצא מכון וולקני. החוקרת דורית סנדלר עובדת שם על צמחי אמרילוס וגם היא פתחה בפניי עולם שלם של ידע".

אתה מאמין שתעסוק בזה בעתיד?
"זה תחום שתמיד יעניין אותי והחלטתי ללמוד כמה שיותר מהתוכנית הזו. השנה התחלתי חונכות בחברת 'אוונט' לאבטחת מידע, והבנתי שזה העתיד שלי. בזכות החונכות לקחתי את הלימודים שלי ברצינות, הרחבתי את הבגרות שלי בתקשוב מחמש לעשר יחידות ודחיתי את הגיוס כדי ללמוד י"ג וי"ד ולהתגייס לתפקיד בתחום המחשוב".

זכריה מספר על תרומתם של המנטורים להצלחתו. "הם נתנו לי כל כך הרבה כלים שמעולם לא חשבתי שיהיו לי. הם מיקדו וכיוונו אותי למטרות שלי ובעיניי זו פתיחת דלת מטורפת לחיים, דבר שלא היה מתאפשר לי בשום מקום אחר.

נוצר לי איתם גם קשר חברי, הרגשתי שבאמת אכפת להם ממני ומהעתיד שלי, פתאום הבנתי כמה דברים אני יכול לעשות עם החיים שלי, אם רק אנסה".

כלבים במשרד
כשמקס פליפ בן ה־19 נשלח לחברת Upright, שהמציאה אימון לישיבה ועמידה זקופה, הוא אפילו לא ידע מה משמעות המושג סטארט־אפ. היום מנהלי החברה כבר מציעים לו משרה.
"לא ידעתי מה הם עושים שם, רק כשהגעתי הסבירו לי.

המקום הזה ממש הפתיע אותי לטובה, הוא מתנהל באופן שונה לחלוטין מכל משרד אחר. יש אווירה משפחתית ומיוחדת, עובדים שמדברים רק באנגלית והכלבים של המנהלים מתרוצצים שם.

"קיבלתי שולחן עם מחשב משלי, והמנכ"ל עודד כהן הוא המנטור שלי", הוסיף פליפ. "מהרגע הראשון עודד נתן לי מוטיבציה ושיחות השראה. הוא הסביר לי שאם לא אתפקס העתיד שלי לא ייראה כמו שאני רוצה. השיחות איתו מאוד עזרו לי והופתעתי עד כמה הוא רצה לקחת חלק בחיים שלי, הוא שוחח בעצמו עם המורים שלי".

פליפ מספר על ההשפעה של העבודה בחברה על הלימודים שלו. "מאז שאני שם הנוכחות שלי בבית הספר ממש השתפרה, וגם הציונים שלי. נוצר בינינו חיבור אמיתי, אנחנו מדברים על הכל והפכנו לחברים. היום ברור לי שאני רוצה לעסוק בהייטק בעתיד, עדיין אין לי רעיון אבל יש לי את הכלים וזה קודם כל עודד, שאמר שיסייע לי במידת הצורך".

גם כהן מרגיש שהקשר ביניהם הוא כבר מזמן לא רק בין מנטור לחניך. "לרגע לא חששתי מהסטיגמה של בית ספר שנותן הזדמנות שנייה, אבל אני מודה שבאמת לא ידעתי למה לצפות. פתאום הגיעו כמה צעירים עם המון רצון טוב ונכונות ללמוד וזה כיף אמיתי.

"מקס הוא ילד טוב עם המון מוטיבציה ואני מאמין שאיפה שיש רצון ויכולת - יש גם הישגים", אומר כהן. "אני באמת רוצה לעזור לו להבין מה הוא רוצה לעשות בחיים ומה המשמעות של הצלחה וכישלון. חשוב שהוא יבין שבחיים יש מקום גם לחופש ולשטויות, אבל גם לרצינות ולעבודה קשה".
איך למנכ"ל וליזם עסוק יש זמן לחנוך תלמיד תיכון?

"זה לא גובה ממני הרבה זמן ואני מרגיש שאני מקבל יותר משאני נותן, כי באמת כיף לי איתו. כמובן שאם הוא יצליח ויגיע להישגים אז זה שווה הכל".

"להוביל להצלחה"
את התוכנית מנהלות המורות מריאנה עשב ודפי הלר-כהן, בשיתוף מנהל 'ברנקו וייס', איתן בר לב, שמאמין כי ההגדרה של בית הספר כהזדמנות שנייה מחייבת אותו להעניק יותר מתעודת בגרות ו־12 שנות לימוד.

"הכנסנו את התוכנית כי אנחנו רוצים שתלמידים שמגיעים אלינו לא יקבלו רק מקצוע לחיים, אלא מגוון אמיתי של אפשרויות לבחור מהן. רק ככה הם יוכלו להחליט לאן הם רוצים להתקדם בעתיד", אומר בר לב. "התוכנית מעניקה להם אפשרויות תעסוקה רחבות, למידה בשטח והכרה לעומק של שוק העבודה. הם לא רק מתבוננים ומכינים קפה, יש תוכנית מסודרת, תהליך אישי וקבוצתי, ובסוף השנה הם מגישים פרויקט סיום".

בר לב מספר שבעבר רק שליש מהתלמידים השתתפו בתוכנית. "לשמחתי, השנה כל שכבת י"א משתתפת והמטרה היא להוביל אותם להצלחה. בית הספר מעניק הזדמנות שנייה אבל לא אחרונה. כל החיים שלהם לפניהם ויש להם עוד שפע של זמן ואפשרויות לבחור".

תלמיד: "נוצר לי עם המנטורים גם קשר חברי, הרגשתי שבאמת אכפת להם ממני ומהעתיד שלי. פתאום הבנתי כמה דברים אני יכול לעשות עם החיים שלי, אם רק אנסה"