בשעה שקיימת סטיגמה לפיה בני הנוער בימינו מתעניינים אך ורק בעצמם ולא מעורבים במה שקורה סביבם, על אחת כמה וכמה בנושאים שקשורים בפוליטיקה, שי-אל נחמני הוא אחת מהדוגמאות הבולטות לכך שלפחות אצל חלק מהצעירים קיים רצון לקום ולפעול בנושאים שחשוב להם לקדם.

שי-אל (18.5) הוא תושב בת ים ותלמיד כיתה י"ב בגימנסיה הרצליה בתל אביב, שמרחיב את המגמות יחסים בינלאומיים, ערבית ומחשבת ישראל. בחודש דצמבר האחרון השתתף בוועדת החינוך בכנסת, לאחר שעצומה שהחתים יחד עם חבר תפסה תאוצה. "אני ועוד חבר ניהלנו מאבק נגד הבאת ארגון 'שוברים שתיקה' לבית הספר שלנו. יצרנו עצומה, ובסופו של דבר הצלחנו ליזום חוק שאותו הגיש נפתלי בנט, על מנת להרחיק ארגונים מסוימים ממוסדות חינוך במדינת ישראל."

שי-אל (במרכז) בזמן הדיון בכנסת. צילום: אלבום אישי

איך הגעתם לרעיון הזה?

"קיבלנו הודעה במערכת של בית הספר שהארגון צריך להגיע אלינו לבית הספר כדי להעביר הרצאת רשות לכיתות י'-יב'. ואני באופן אישי הרגשתי שזה דבר שאין לו לגיטימציה. יחד עם רוני, חבר שלי מהשכבה, החלטנו ליזום עצומה והעברנו אותה בין תלמידים. הצלחנו להשיג 50 חתימות ואז העברנו את זה הלאה. יצרנו קשר עם הארגון 'מילואימניקים בחזית', ושם עזרו לנו להעביר את זה לתקשורת. זה עשה רעש, ואז זה עבר לדרג הפוליטי. פוליטיקאים התחילו להתבטא בעקבות זה, ואנחנו נוכחנו לגלות שלא הייתה שום חקיקה בנושא הזה עד היום."

מה הפריע לכם בזה שארגונים יגיעו וידברו?

"הסיבה העיקרית שהתחלנו את העצומה היא שגם אם התכנים שאותו ארגון מעביר הם נכונים, ברגע שמראים לנו אמת שהיא מאוד ספציפית וחד צדדית, זו לא התמונה המלאה. אנחנו לפני גיוס, ולי כאב שיש ילדים שלא יודעים הרבה על צה"ל ולא נחשפו להרצאות עליו. וברגע שתלמיד כזה רואה הרצאה כזו, הוא אומר שאם זה הצבא, למה שאני ארצה להתגייס?"

צילום מסך, השידור החי מהדיון בכנסת

מה קרה הלאה?

"כשזה התחיל לתפוס תאוצה, הזמינו אותי ואת רוני לוועדת החינוך בכנסת. אמרו לנו שבסוף הוועדה יחליטו אם להעביר את זה למליאת הכנסת. בוועדה פגשנו כמה חברי כנסת, מאורן חזן ועד לזהבה גלאון, והבענו את הדעה שלנו. הוועדה קיבלה החלטה שזה יועבר להצעת חוק אותה יזם נפתלי בנט שר החינוך. מהות החוק היא הרחקת כל ארגון שנוגד את ערכי צה"ל ומדינת ישראל מבתי ספר תיכונים. ב-8 בינואר 2017 ההצעה הזו עלתה, והחוק אושר בטרומית ברוב של 51 לעומת 17 מתנגדים."

איזה תגובות קיבלת מתלמידים?

"היו הרבה מאוד שלמרות שהם לא באותו צד פוליטי כמוני, בירכו על היוזמה ועל זה שבאמת קמתי ועשיתי. זה לא דבר מובן מאליו שילד בגילי עושה את זה. היו גם כאלה שהתנגדו בצורה חריפה. אני לא מפחד להביע את הדעה שלי וללכת נגד כל אי-צדק שאני רואה במערכת החינוך."

איך ההורים שלך קיבלו את זה שיש להם בן שפתאום התחיל להגיע לדיונים?

"ההורים שלי מאוד תומכים בי, זה לאו דווקא קשור לפוליטיקה אלא לזה שעמדתי על שלי."

צילום: אלבום אישי

הרבה אנשים מבקרים את בני הנוער בימינו ואומרים שהם מנותקים ולא מעורבים. איך אתה רואה את הדברים?

"בישראל אין ספק שיש הרבה נוער שמנותק ולא קרוב לפוליטיקה. זו שאלה יפה כי אני הלכתי נגד ארגון שאולי כן חושף עוד איזשהו צד שהם לא מכירים, ואני חושב שללמד ילדים על המצב זה דבר חשוב שכן צריך להראות אותו. אבל שזה לא יהיה חד צדדי. אם משמיעים לתלמידים דעות, שזה יהיה בצורה פלורליסטית."

אם היו מביאים נציג מכל צד, זה משהו שהיית תומך בו?

"כן, לגמרי. אם היו מביאים ארגון שמאל שמבחינת המהות שלו לא מאיים על צה"ל מול ארגון ימין, כן. העיקר שתהיה שוויוניות."

מאז שהיוזמה שלכם הצליחה, זה עורר אצלך מחשבות על דברים נוספים שהיית רוצה להשפיע בהם?

"אני באופן אישי תמיד רציתי לעזור. יש כל כך הרבה דברים שהיו יכולים להיראות טוב יותר, ומאז המקרה התפקדתי והפכתי לחבר בנוער הליכוד. אני חושב שזה עניין מבורך וחשוב מאוד, ויש הרבה מאוד ילדים שלא חשופים ולא מעורבים פוליטית. חשוב שכמה שיותר ילדים חשוב שיהיו פעילים, שתהיה להם דעה."

על איזה עוד נושאים היית רוצה להשפיע?

"אני חושב שיש הרבה דברים שצריך לשפר בנוגע לקצבאות כמו של ניצולי שואה, ובאופן כללי המצב מבחינת רווחה הוא לא במיטבו. נכון לעכשיו זה מה שבוער לי."

אתה מסיים י"ב אוטוטו ומתגייס, מה אתה רואה אחרי הצבא מבחינתך?

"השאיפה שלי בחיים היא להיות שגריר, לייצג את מדינת ישראל בעולם. אני מאוד רוצה להיכנס לפוליטיקה, לנסות להשפיע ולעזור למדינה. כמו שאמר ג'ון לנון, החיים הם מה שקורה בזמן שאנחנו עסוקים בלתכנן תוכניות אחרות. אז אני באמת לא יודע מה יהיה איתי אבל אני יודע מה השאיפות שלי ולאן אני רוצה להגיע בסופו של דבר. אני יודע שלתרום ולעזור למדינה ולחברה זה מה שאני רוצה."