"יאללה!" - תערוכה חדשה במסגרת תערוכות גיבורי תרבות של העונה הישראלית לעיצוב בחולון תוקדש למועדון הכדורגל בית"ר ירושלים: ההיסטוריה, שורשיו, גילגוליו , סמליו, דמויותיו הבולטות - ובמרכזה היותו של הכדורגל הרבה יותר ממשחק אלא תופעה החובקת היבטים אידיאולוגיים, לאומיים וחברתיים ומספקת צורך פסיכולוגי אנושי להשתייכות והזדהות.

צילום: קובי_גדעון, 2013. באדיבות לשכת העיתונות הממשלתית

"מטרת התערוכה היא להפנות זרקור על אירועים ומהלכים היסטוריים משמעותיים, המבוססים על ערכים ועקרונות שראוי ללמד או להזכיר לדור הצעיר ולאלה הוותיקים. הקו המנחה בתכנון התערוכה הוא רוח חיובית ורצון לעורר שאלות עמוקות כאלה שלעתים נבלעות בעידן הרשתות החברתיות המייצר תופעות לוואי פופוליסטיות רועשות ולעיתים קיצוניות ואלימות", אומר אוצר התערוכה רפי וזאנה, "בית"ר ירושלים, היא אייקון תרבותי בחברה הישראלית ומיקרוקוסמוס של תהליכים חברתיים ופוליטיים השזורים זה בזה ובאים לידי ביטוי במגרש ומחוצה לו. ההיסטוריה שלה נטועה עמוק בהיסטוריה של תקופת טרום המדינה. שירים רבים נכתבו לקבוצה ובוצעו על ידי זמרים פופולרים  בנוסף לסרטים תיעודיים, מאמרים אקדמיים וביוגרפיות, מערכונים וסאטירה בועטת. כל אלה מחזקים את מעמדה של הקבוצה, על אוהדיה ושחקניה, כ"קבוצה של העם" – או "הקבוצה של המדינה" כפי שמכנים אותה אוהדיה. כקבוצה שהפכה את הכדורגל לדת ואת אוהדיה לצבא מאמינים מעניין לבדוק  כיצד הכדורגל, על מגוון תפקידיו, הופך לחלק בעיצובה החברתי והתרבותי של קהילה ומדינה וכיצד בית"ר ירושלים מתמודדת עם האתגרים החדשים שעת זו מביאה".  

נעלי משחק של יוסי בניון. צילום: רן יחזקאל

בית"ר ירושלים נוסדה בשלהי שנות ה-30 של המאה הקודמת והורכבה משחקנים צעירים אשר השתייכו למחתרות האצ"ל והלח"י.  הזיקה האידיאולוגית לתורתו של זאב ז'בוטינסקי ולתנועה הרוויזיוניסטית רקמה מראשית הדרך את התפר הדק שבין פעילות לאומית מחתרתית לוחמת, לניסיונות להגיע להישגים בתחום הספורט, דבר אשר קיבל ביטוי באופי הפוליטי של המשחקים אל מול יריבים מבית שהיו מזוהים אידיאולוגית עם מפלגת מפא"י, ויריבים מחוץ, חיילי הצבא הבריטי. 

בשני העשורים העתידים לבוא אחרי הקמת המדינה, התחזק הקשר שבין משחק הכדורגל, לתפקידו בעיצוב החברה. אל מול קבוצות המזוהות עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית והממסד והאליטה, ייצג מועדון הספורט של בית"ר ירושלים את אלו המזוהים עם השכבות החלשות, המזרחיים, ואלו שהאמינו שהרוח הגבית מצד האוהדים והתומכים תוביל להצלחות ספורטיביות אך ללא ספק גם לתקיעת יתד בהווייה החברתית-פוליטית בישראל. המגרש איפשר לשחרר כל עכבות ולהתריס כנגד השלטון והכדורגל הפך לכלי של מחאה פוליטית חברתית שהיתה ללא ספק גם חלק מתהליך המהפך השלטוני של שנת 1977  שקרה שנה לאחר הזכייה ההיסטורית הראשונה של בית"ר ירושלים  בגביע המדינה בכדורגל ואחרי שבית"ר היתה לקבוצה הישראלית הראשונה המשתתפת במשחקים במסגרת מפעל הכדורגל האירופאי-  האינטרטוטו. בשנים אלה השתנו פני הקבוצה . בית"ר ירושלים הפכה לקבוצה פופולרית בעלת יכולות משחק טכני מלהיב וסחפה אחריה אוהדים מירושלים ורבים מאוד מחוצה לה.  שני השחקנים המזוהים אולי יותר מכולם עם החיבור של הקבוצה להווייה הכלל ישראלית אורי מלמיליאן ואלי אוחנה, הציבו את עולם הכדורגל בשורה אחת עם עולמות התרבות המתפתחת של ישראל. 

שריפת מועדון הקבוצה, 2013. צילום: יהודית שרייבר

חולצת משחק, 1995. צילום: רן יחזקאל

שנות התשעים קבעו שיאים חדשים בתפקידו ומעורבותו של קהל האוהדים בעולם הכדורגל. בניית אצטדיון הכדורגל המפואר על שם טדי קולק בירושלים אפשרה לעשרות אלפים להגיע לעודד את הקבוצה ולהביא לידי ביטוי את נוכחות הקהל והאוהדים . אלה ראו עצמם כקהל נאמן ומסור, נלהב ואף מאיים, כזה שלא נשאר רק בין כתלי המגרש אלא מנציח את "בית"ר ירושלים" בין כל סמליה של עיר הבירה, כדוגמת שוק מחנה יהודה שהפך לזירה בה פוליטיקאים דיברו "כדורגל". פוליטיקאים הביעו תמיכה בקבוצה ובהם אהוד אולמרט, שהיה מתומכיה הגדולים של הקבוצה והפך לראש עיריית ירושלים ולימים ראש הממשלה  וראובן ריבלין, מי שהיה יו"ר הקבוצה בשנות ה-60 והפך לנשיא המדינה.

נעלי משחק של אלי אוחנה. צילום: רן יחזקאל

בתערוכה יוצגו פריטים שחלקם נחשף לראשונה ואשר נאספו לאורך ההיסטוריה של הקבוצה מימי ראשית הקמתה ועד ימינו. בין הפריטים והמוצגים: סמלי ומדי הקבוצה מתקופות שונות, פריטי הלבשה והנעלה אישיים של שחקנים, חלק משער מקורי ממגרש ימק"א המיתולוגי, שלט המתכת של "שער 1" ממגרש ימק"א, חוברות וספרים מקוריים שליוו את המועדון ושחקניו לקראת משחקים ולאחר הישגים משמעותיים ,  תיעודי וידיאו של האליפויות ושל רגעי שיא בלתי נשכחים, צילומים נדירים של בית"ר מתקופות שונות,  , מסמכים, פרסים וגביעים, עבודות צילום של משה שי, מבכירי הצלמים בישראל וביניהן הצילום האייקוני מ-1989 של אורי מלמיליאן ואלי אוחנה, צילומים של ניר קידר אשר תיעד רגעים מרגשים הן של האוהדים והן של השחקנים על המגרש, צילומים אמנותיים של  יהודית שרייבר אשר תיעדה את הרגעים לאחר השריפה במועדון בשנת 2013, וכן עבודות אמנות המתייחסות לקבוצה ולמורשת בית"ר ביניהן עבודות של אורי ליפשיץ, יצחק מבורך, דודי שמאי ועוד.

"יאללה!" בית"ר ירושלים: התערוכה. גלריית המשכן בית מאירוב, חולון. פתיחה: 26.9.2019