מסופר על שני אנשים שהלכו לדין תורה אצל אחד מבתי הדין הגדולים שהיו לעם ישראל, והדיינים חייבו את החייב ופטרו את הפטור. איך שיצא פסק הדין, עמד החייב וקילל וגידף את בית הדין.

בנו של אב בית הדין, אשר לימים אף הוא היה לגדול בעם ישראל, עמד נבוך ושאל את אביו האב בית דין, איך יתכן?

לפני כמה ימים האדם שהפסיד בדין, בא לשאול שאלת רב והתשובה הייתה נזק והפסד גדול ביותר, והוא קיבל עליו את הדין בשמחה גדולה, ולא ערער על דברי הרב. ופה על דבר של עשר אחוז ממה שהפסיד בשאלת רב לפני ימים, עומד ומקלל ומגדף היתכן?

ענה ואמר לו אביו, היום הוא הפסיד בדין תורה ולפני שבוע הוא שמע תשובה על שאלה.

האדם בנפשו מוכן להפסיד הרבה, אך קשה לו שמנצחים אותו. כאשר האדם מרגיש שמנצחים אותו, מאבד מההיגיון ומהמחשבה הישרה והאמיתית.

אך כאשר האדם יודע, שאין אדם נוקף אצבע למטה עד אשר גוזרים עליו מלמעלה, ומקבל את הכל באהבה ובשמחה, אין אצלו מציאות של הפסד או ניצחון, הכל משמים, אז קלים ונוחים הדברים יותר.

מנהל האתר

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו