אמנם מסע בזמן יש בינתיים רק בסרטים, אבל בשביל זה המציאו את תוכניות המתאר. באמצעותן ניתן להבין איך תיראה המדינה בעוד עשור, בהנחה שהן ייצאו לפועל. בחצי השנה האחרונה, אושרו עשרות תוכניות מתאר בערים מרכזיות בארץ, לאחר שלא עודכנו כבר עשרות שנים. ישראל 2030 כבר כאן.

צילום: shutterstock

תוכנית מתאר מגדירה את מדיניות התכנון הכוללת של הרשות, ומהווה בסיס לתכנון מפורט יותר הנגזר ממנה. לאחר אישורה בוועדה המחוזית, יועברו סמכויות התכנון לוועדה מקומית עצמאית שבכוחה לקדם תוכניות מתאר מקומיות ותוכניות מפורטות בתחום הרשות, בכפוף לחוק התכנון והבנייה.

ירושלים - להיות עיר בירה

על פי התוכנית האסטרטגית לדיור 2040, שמקדם מינהל התכנון, כמעט שליש מהדירות בירושלים יוקמו במסגרת התחדשות עירונית – מדובר גם בשטחים ריקים בתוך העיר וגם בהתחדשות המרקם הבנוי הקיים. ערך הקרקע הגבוה בירושלים מספק לכך כדאיות כלכלית.

צילום: pixabay

בעוד עשור יסתיים הבינוי בכמה מתחמים משמעותיים: במורדות ארנונה התוכנית כוללת בניית כ־8,000 יחידות דיור; במתחם רכס לבן, בכניסה הדרום־מזרחית של ירושלים, ייבנו כ־5,000 יחידות דיור. במקביל, בכל רחבי העיר יהיו פרויקטי תמ"א.

הכניסה אל העיר תשתנה מאוד. תוכנית "שער הכניסה לעיר" כוללת כמיליון מ"ר של תעסוקה, במגדלים בני מעל 30 קומות. המתחם עצמו יתחבר לקווי הרכבת הקלה ורכבת ישראל המהירה שתגיע מתל־אביב.

בהר חוצבים, הצמוד לגבעת רם והאוניברסיטה העברית, הדסה ושערי צדק המשמשים גם כמוסדות מחקר, יוקם קמפוס הפיתוח והמחקר של חברת מובילאיי הישראלית, שאמור להעסיק 5,000 עובדים. במתחם עצמו ייעשו ניסויים של רכבים אוטונומיים. אלפי מ"ר יוקדשו להייטק. אזורי התעשייה גבעת שאול ותלפיות יתפתחו, ולפי תוכנית האב שאושרה המתחמים ישלשו את הזכויות הקיימות. בשני אזורים תעבור הרכבת הקלה.

כמו כן, תוך עשור יושלם הפיתוח והחיבור בין שלושה פארקים מטרופוליניים שעוטפים את ירושלים: עמק הארזים, עמק מוצא ועמק רפאים. עד 2027 מתכננים גם לסיים לבנות את כל הקווים של הרכבת הקלה, ולפתוח את תחנת האומה – הקו המהיר תל־אביב־ירושלים. תחנת רכבת ישראל תוקם גם במרכז העיר וגם בכותל. כביש 16 התת קרקעי ינתב הרבה מהתנועה של הכניסה לעיר ובכך יצמצם את עומסי התנועה למרכזה. בעיר יוקמו כ־10 חניוני חנה וסע, לטובת המגיעים לעיר מבחוץ, שיוכלו להמשיך את דרכם בה בתחבורה הציבורית. 

תל אביב - מגדלים ללא הפסקה

אם תוכנית המתאר תתממש כמתוכנן, בעוד עשור לא תזהו את תל־אביב. עשרות תוכניות חדשות ישנו את פני העיר ללא הפסקה. להלן כמה מהבולטות שבהן: בדרום העיר – הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל־אביב החליטה לתת תוקף לתוכנית עבור שכונת מגורים חדשה בשם "מכבי יפו".

על שטח של 160 דונם בסך הכל ייבנו כ־1,500 יחידות דיור, כולל דיור בר־השגה ודיור להשכרה, וכן שטחי מסחר שיתפסו 3,300 מ"ר, מבני ציבור על פני כ־32 דונם למבני ציבור ושטח ציבורי פתוח בגודל 25 דונם. לאורך רחוב שלבים בשכונה יוקמו מגדלים בני 15 קומות מעל חזית מסחרית. בצד המערבי של השכונה יוקמו מבנים של עד שמונה קומות תוך שמירה על רצף השטחים הפתוחים, לצד שבילי הולכי רגל ורוכבי אופניים.

צילום: shutterstock

במרכז העיר, בצומת בית מעריב, יוקם "שער הכניסה החדש לעיר". על פי התוכנית שאושרה להפקדה יוקם מגדל בן 60 קומות עבור תעסוקה, מסחר ומלונאות. תחנת קרליבך תהווה את החיבור בין קווי הרכבת הקלה הירוק והאדום.

תוכנית מתחם לה־גוארדיה היא תוכנית להתחדשות המשלבת מגורים, תעסוקה ומסחר. התוכנית מאפשרת הריסת חמישה בנייני מגורים ותיקים הכוללים 130 דירות, ובמקומם בניית שלושה מגדלים בני 28 קומות, ושלושה מבני מגורים בני שמונה קומות שיכללו כ־450 יחידות דיור. בנוסף, יבנה מגדל תעסוקה בגובה 25 קומות לכיוון נתיבי איילון.

הוועדה המחוזית החליטה לתת תוקף גם לתוכנית "קרן הקריה" הכוללת 750 יחידות דיור (מתוכן 150 קטנות). התוכנית ממוקמת בפינת הרחובות שדרות שאול המלך ודרך מנחם בגין, וכוללת מגדל משרדים שיתנשא לגובה של 80 קומות, מגדל משרדים נוסף שיתנשא לגובה של 50 קומות ושני מגדלי מגורים בני 45 קומות.

ראשון לציון - בירת ההייטק הבאה?

תוכנית המתאר החדשה של ראשון לציון שאושרה לאחרונה להפקדה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, מחוז מרכז – תנסה לאחד סוף סוף את חלקיה השונים של העיר המופרדים יחסית. במסגרתה, יתווספו 32 אלף יחידות דיור לעיר המונה כיום כ־78 אלף משקי בית.

גם בראשון, יהיה אפשר בעתיד לגור על קו הים. על פי התוכנית יפונו כשני קילומטרים מרצועת החוף המוחזקים בידי משרד הביטחון וסגורים כיום לציבור, ועליהם יוקמו שטחי מגורים ותעסוקה חדשים. לא הרחק משם, בחולות שממערב לנתיבי איילון, מתוכנן מתחם האלף. על שטח של 1,000 דונם יוקמו כ־5,500 דירות חדשות ו־1.7 מיליון מ"ר למוקדי תעסוקה. קרונית אנכית תסיע את העובדים על מסילה בין בנייני המשרדים.

תוכניות המתאר החדשה מבקשת להביא לעיר חברות הייטק וחברות גדולות וחזקות, ולהפוך את ראשון־לציון למרכז התעסוקה השני בגודלו בישראל. לצורך כך יוקמו גם ארבעה מתחמי תעסוקה חדשים בהיקף כולל של 8.5 מיליון מ"ר במערב העיר. אחד המרכזים יכלול מתחם רפואי חדש של בית החולים אסותא.

ובאשר לאזורי מגורים, תוכנית המתאר כוללת בין השאר בניית 4,200 דירות בשכונת נחלת־יהודה, 7,500 דירות במקום מחנה צריפין, 1,200 יחידות דיור במשולש נים שבדרום מזרח העיר, 1,400 יחידות דיור ו־250 דירות בדיור מוגן בשכונת רקפות, 900 יחידות דיור בשכונת חצבים ו־1,200 יחידות דיור בשכונת האירוס.

יעד מרכזי נוסף הוא ההתחדשות העירונית המקיפה של שכונת רמת־אליהו במערב העיר שכבר אושרה בוועדה המקומית. במסגרת התוכנית 2,600 דירות ישנות ייהרסו, ובמקומן ייבנו 5,000 דירות חדשות.

משום מה, החליטה העירייה לא לכלול בתוכנית המתאר הגרנדיוזית של העיר את אזור הנופש המטרופוליני המהווה כחמישית משטח העיר וגובל בנס־ציונה. השטח הוגדר כאזור נופש מטרופוליני בשנת 2003, עם אישור תוכניות המתאר המחוזית 21/3, שהגדירה כך חלק משטחי המרכז. אזורים אלו כוללים גם זכויות בנייה למגורים ושימושים נוספים.

בנוסחים שקדמו להפקדתה של תוכנית המתאר החדשה, נקבע כי באזור הנופש המטרופוליני הדרומי בעיר, יוקצו 600 אלף מ"ר למגורים (כ־2,800 יחידות דיור), אך בסופו של דבר הוחלט כי תכנונם של שטחים אלו יבוצע בתוכנית נפרדת. המצב שנוצר הוא אבסורדי, שכן בעלי הזכויות רצו לקדם את התכנון בשטחים אלה אבל התבקשו לחכות לתכנון כולל, וכעת, כשהיה אפשר לעשות כן, הרעיון נדחק.

הוד השרון - 1,800 התנגדויות

עד כמה תוכנית המתאר של הוד־השרון עתידה להשפיע על פניה של העיר בעשורים הקרובים ועל חיי תושביה, ולאו דווקא באופן חיובי, תעיד בראש ובראשונה ההתנגדות העצומה לתוכנית. לא פחות מכ־1,800 (!) התנגדויות שעסקו בנושאים שונים ומגוונים, הוגשו בחודשים האחרונים לוועדה המחוזית.

התוכנית צופה גידול משמעותי באוכלוסיית העיר: מכ־57 אלף איש היום לכ־145 אלף איש ב־2040. כמעט פי שלושה. אחד הפתרונות שהיא מציעה לכך – הקמת מגדלים בני 30 קומות ויותר – ישנה את אופיה של העיר, ולכן מעורר מחלוקת. גם המוצא התחבורתי של העיר טעון במיוחד. בצד המערבי של הוד־השרון יש רק שתי יציאות. מתוכננת הקמת מחלף על כביש 4, אבל לטענת המתנגדים אין לכך התניה בתוכנית, ולא נכתב בה שעד שלא ייבנה המחלף לא יתנו היתרי בנייה.

גם שלבי התכנון והפיתוח של המתחמים השונים בעיר עוררו התנגדויות רבות. בין השאר נטען כי אין מקום לאפשר תכנונם ופיתוחם של שטחים פתוחים הנמצאים בתחומי העיר, בטרם ימוצו אפשרויות הפיתוח בשטחיה הבנויים, באמצעות התחדשות עירונית.

על אף שהצוות המקצועי בוועדה המקומית, סבר כי יש לדחות את ההתנגדויות הללו, המליצה לאחרונה הוועדה המקומית לוועדה המחוזית לקבל חלק מהן, ולקבוע הוראות בתוכניות שיתנו את פיתוחם של שניים מהמתחמים הגדולים בתנאים מסוימים.

מדובר במתחמים שבהם מתוכננת בנייתן של לא פחות מכ־8,200 יחידות דיור, המהוות כ־66 אחוז מכלל תוספת יחידות הדיור בתוכנית המתאר. הוועדה המקומית ממליצה להתנות את פיתוחם במימוש קודם של כ־70 אחוז משאר יחידות הדיור ברחבי העיר, גם באמצעות התחדשות עירונית. כך גם יינתן מענה מספק לכ־15־20 השנים הקרובות, ויישארו שטחים פתוחים עבור הדורות הבאים.

באר שבע - רצף וצמצום פערים

באר שבע אמנם עברה מהפך רציני עם השנים, אבל מאז 1970 לא עודכנה תוכנית המתאר שלה. בחודש יוני האחרון הפקידה העירייה בוועדות התכנון המחוזית את תוכנית המתאר "באר־שבע 2030". התוכנית הכוללת בניית 27 אלף יחידות דיור חדשות, מהן 16 אלף דירות בשכונות הוותיקות שרובן יוקמו במסגרת תוכניות התחדשות עירונית, תיתן מענה להיקף אוכלוסייה של 340 אלף נפש עד שנת היעד.

התוכנית רואה בשדרות רגר, החוצה את העיר מהכניסה בצפון ועד לעיר העתיקה בדרום, כשדרה המרכזית של העיר, שבה שוכנים מוסדות הציבור העירוניים: קמפוס האוניברסיטה, המרכז הרפואי סורוקה, מרכז המורים, המשכן לאמנויות הבמה, בית יד לבנים ובניין העירייה. התוכנית מציעה לעבות את מתחמי המגורים הפזורים לאורכה, ולהוסיף לכביש נתיב ייעודי עבור מערכת הסעת המונים.

במזרח העיר סומן אזור להקמת בית חולים ציבורי שני, שיוקם בסמוך לשני הכבישים הארציים – כביש 25 דימונה־אשקלון וכביש 40 באר־שבע־תל־אביב. בית החולים יוקם באזור תעסוקה ייחודי שמכוון לרפואה ומחקר רפואי, ובו יוקמו גם פארמטק, מעבדות מחקר ושירותים תומכי בריאות ורפואה. בסך הכל מאפשרת התוכנית תוספת של 4 מיליון מ"ר עבור תעשייה ותעסוקה.

על פי התוכנית, מרבית שטחי המסחר והמשרדים ירוכזו במרכז העיר, תוך חיבורה של דרך חברון, המהווה חולייה מקשרת בין מרכז העיר והפארק המטרופוליני, למרכז העסקים הראשי של העיר. זאת כדי למנוע פיתוח אזורי תעסוקה מרוחקים ומנותקים מהעיר ונדידת המסחר לשוליה.

מרכיב מרכזי בתוכנית הוא צמצום הפערים בין השכונות הוותיקות לחדשות במסגרת התחדשות עירונית ויצירת רצף בנוי בין השכונות, במקום המצב כיום: אוסף של שכונות שאינן מחוברות ביניהן. 

שכונה חדשה, נווה־סביון, תוקם בצמוד לשכונת נווה־נוי. את השכונה החדשה יקימו במשותף החברות צרפתי שמעון ואביסרור משה ובניו, והיא תכלול 1,200 יחידות דיור שיתפרסו על פני 20-30 מגדלים ובניינים.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו