במשרדו של חתן פרס נובל בכימיה פרופסור דן שכטמן יש קופסת פח ובה עוגיות העשויות מקמח חרקים. "הן נורא טעימות", מסביר שכטמן בלי שמץ מבוכה. "הקולגה שלי בטכניון, ד"ר יורם ירושלמי, שחוקר את נושא החרקים כמזון, טחן קמח נהדר מכמה חרקים והכין את העוגיות האלה".

ואתה אוכל אותן ליד הקפה שלך?
"ממש ככה, אכלתי מהן ממש היום מול תוכנית הבוקר".

יש אנשים שזה יישמע להם נורא דוחה.
"כן, יש מי שמתחלחל מעצם הרעיון, אבל הכל עניין של חינוך ותרבות. במקומות רבים בעולם אוכלים חרקים על בסיס יום יומי. באפריקה, למשל, ילדים מקלפים קליפות עצים שנפלו והתייבשו כדי לנגוס בתולעים הענקיות ששוכנות בתוכן. במזרח אסיה חרקים משמשים מזון כבר שנים רבות. בישראל התימנים אוכלים ארבה, והוא אפילו כשר".

פרופ' דן שכטמן ועוגיה מקמח חרקים. צילום: נחום סגל

קצת קשה לי להאמין שזה יתפוס.
"אם חושבים על זה לעומק, גם לאכול פרות ותרנגולות זה מוזר, ואצלנו עושים את זה, למרות שיש מי שמתחלחל גם מכך. זה הכל עניין של חינוך, הרגל ותפישה".

מגרעיני עפולה לחרקי עפולה

היחס לנושא אכילת חרקים התקיים עד היום על קשת הרגשות המצומצמים שנעו בין שנאה לגועל. זאת הסיבה שראש עיריית עפולה יצחק מירון הגיע למשרדו של שכטמן בטכניון, בניסיון לשכנע אותו להוביל מהלך שיהפוך את בירת העמק למובילת מהפכת החרקים של מדינת ישראל. "האמת שהוא לא היה צריך להתאמץ יותר מדי. זה רעיון שמלהיב אותי כבר זמן רב", מודה שכטמן. "הוא נפל על אוזניים קשובות בהחלט".

שיתוף הפעולה אכן נשא פרי, ובעוד כשבועיים תארח עפולה כינוס בינלאומי בנושא החרקים כמזון העתיד. הכינוס יירה את יריית הפתיחה להקמתו של מכון מחקר ופיתוח בעפולה בנושא החרקים בשירות האדם. ישתתפו בו מדענים וחוקרים בינלאומיים שידונו בין היתר בשימוש בחרקים בתחומי המזון והחקלאות. "הכינוס הוא חלק מחזון העיר שלנו וחלק מתוכנית ממשלתית, שמטרתה להפוך את הגליל למרכז מזון בריאות", אומר מירון.

"אנחנו מקווים שהמשתתפים יפיקו תועלת מהוועידה. מכון המחקר שיקום בעפולה עוד השנה בראשות פרופ' שכטמן הוא עוד צעד בקידום הנושא החשוב הזה, שמעסיק את העולם כולו. מבחינת עפולה מדובר בתוספת של מקורות תעסוקה אטרקטיביים וחיזוק ההרכב האנושי של העיר. עפולה נמצאת באזור חקלאי, ואין מתאימה ממנה להקמת מכון המחקר. שוק יישומי החרקים לשירות האדם נמצא במגמת עלייה, ויש לו פוטנציאל לצמיחה גדולה בשנים הקרובות".

בכינוס, שיתקיים ב־6 במרץ, ידונו מומחים, מדענים וחוקרים בינלאומיים בחקר החרקים ויערכו פאנלים בנושא שימור מקורות המזון של המין האנושי, מתוך הצורך ליצור פתרון חלופי בעל השפעות סביבתיות פחות מזיקות של ניהול פסולת, והמגמה הגוברת של מעבר מהגנת צומח מסורתית לפלטפורמה ביולוגית משולבת.

"חקר החרקים הוא מהמדעים הוותיקים בעולם האקדמי", אומר שכטמן. "לחרקים יש חשיבות מהותית במערכת האקולוגית בכדור הארץ, וקיומם קריטי להישרדות האדם. בכינוס ידברו על כך חוקרים ומדענים מתחום ההאבקה, הגנת הצומח, המזון, מיקרו־רובוטיקה וביומימטיקה, בריאות הציבור, ניהול פסולת וחקלאות, והוא יספק במה לשיתוף ידע, ניסיון, רעיונות ויוזמות".

להציל את כדור הארץ

שילוב חרקים בתחום המזון הוא תחום פיקנטי. בכך הודו גם אסף גרניט ומאיר אדוני, שופטי "משחקי השף", כשאחד המתחרים בתוכנית, יגל כוכבי, סטודנט לתואר שני בביו־טכנולוגיה במכללת תל חי, הגיש להם פיצה ועליה תוספת של חגבים. "הם דווקא נורא נהנו מזה", נזכר כוכבי.

"השופט היחיד שלא היה מוכן לגעת היה מושיק רוט, שנגעל ולא היה מוכן לטעום".

אז עברת שלב?
"ממש לא. הם אמרו שהחגבים טעימים, אבל הפיצה עצמה היתה בינונית ומטה".

כוכבי, 31, תושב מטולה, הקים לפני כמה שנים את האתר הישראלי לאכילת חרקים. "רציתי לספק ידע בנושא המרתק של אכילת חרקים, החל מבחירת החרקים לגידול, דרך הסברים מא' עד ת' איך לגדל ולהרבות אותם וכלה במתכונים מצוינים שהופכים את החרקים למטעמים מזינים ואקולוגיים".

איך הגעת לזה?
"נחשפתי לאכילת חרקים לפני כמה שנים והבנתי שמדובר בחלופה תזונתית שיכולה להציל את כדור הארץ. ביררתי איפה אפשר להשיג חרקים וגיליתי מגדלים בארץ שמפתחים חרקים לאכילה, בעיקר זחלי קמח, זחלי משי, חגבים וצרצרים. חגבים, אגב, זה החרק האהוב עליי והכי טעים".

מה בת הזוג שלך אומרת על זה?
"כרגע אין לי בת זוג".

בגלל זה?
"ממש לא", הוא צוחק. "לבנות הזוג שלי אכילת החרקים מעולם לא הפריעה".

האומגה כבר בפנים

מתברר שיגל כוכבי לא לבד. יש לו שני מיליארד חברים אוכלי חרקים ברחבי העולם, שרואים בהם מזון בעל ערך תזונתי גבוה. "החרקים עשירים בחלבון והם מקור טוב לחומצות אמינו כמו אומגה 3 ואומגה 6, ברזל, אבץ, סיבים תזונתיים וויטמינים לחיזוק מערכת החיסון ומערכת העיכול", מבשרים במחקר שערכו ד"ר גלעד פורטונה, עידן ליבס ושירי פרוינד־קורן.

צילום: יגאל דקל

את המחקר פרסמוסד שמואל נאמן בטכניון, כרקע והמלצות לקידום התחום בעפולה. "מרבית האנשים שצורכים חרקים כמזון באופן סדיר מתגוררים באפריקה, אסיה ודרום אמריקה", מחזק שכטמן את ממצאי המחקר. "עבורם מדובר בתזונה סדירה שאין לה קשר למחסור בבשר בקר, עוף ודגים. חרקים נחשבים למעדן באזורים האלה, בניגוד לתרבות המערבית, שרואה באכילת חרקים טאבו".

אז מה בתפריט? על פי המחקר של מוסד שמואל נאמן, יותר מ־1,900 מינים של חרקים בעולם נמצאו אכילים, ובהם מינים ממשפחת החיפושיות, זחלים, דבורים, צרעות, נמלים, חרגולים, ארבה, צרצרים, ציקדות, טרמיטים, זבובים. באכילת חרקים יש יתרונות בריאותיים, סביבתיים וחברתיים. הם משמשים תחליף מזין למזון מן החי ועשירים בחלבונים, שומנים ומינרלים. מדובר באחד התחומים המבטיחים ביותר ביישומי חרקים לשירות האדם, שמושך בתקופה האחרונה עניין גלובלי גובר והולך. על פי כמה תחזיות, שוק החרקים למאכל עשוי להגיע ל־0.5 ועד 1.5 מיליארד דולר בתוך חמש עד שמונה שנים".

דרך חגב

"יש כיום באזז עצום בעולם בנושא החרקים, למרות שאנחנו פועלים בתחום כבר 35 שנה", אומר ד"ר שמעון שטיינברג, מדען ראשי וראש מחלקת מחקר ופיתוח בחברת Bio Bee מקיבוץ שדה אליהו, שתציג את מרכולתה בכינוס. "זה התחיל כשהחלו לפתח חרקים למאכל, שעד אז שימשו בעיקר למטרות חקלאיות כמו האבקה והדברה. בשנים האחרונות קמו חברות שמפיקות חלבונים מחגבים ומזבוב הפירות הים תיכוני".

"Bio Bee היה המקום הראשון שהגעתי אליו עם ראש עיריית עפולה", אומר שכטמן. "בילינו שם חצי יום מרתק וראינו איזה פוטנציאל עצום טמון בענף הזה וכמה אפשרויות יש בחיבור של תעשייה ואקדמיה".

Bio Bee נוסדה ב־1983 בקיבוץ שדה אליהו, ופועלת בשיתוף פעולה צמוד עם חברה הולנדית, מהמובילות בעולם בפיתוח ושיווק פתרונות ביולוגיים למגזר החקלאי. החברה עוסקת בהדברה ביולוגית באמצעות פרוקי רגליים, כדי לאפשר לחקלאים לעמוד בסטנדרטים בריאותיים של שאריות חומרי הדברה בתוצרת החקלאית. עוד מחזיקה החברה בפתרונות נוספים כמו עכביש טורף המיועד להפחתת מזיקים בגידול ורדים בקולומביה. "בשדה אליהו פועלים גם להאבקת צמחים באמצעות דבורי בומבוס, המתאימות בעיקר למזג אוויר קר ולחממות", אומר ד"ר שטיינברג.

עדיין קשה לתפוס שיום אחד ימכרו חרקים בסופרמרקט.
"יש המון דוגמאות מההיסטוריה על דברים שאנשים חשבו שלא ייתכנו", אומר שכטמן, "הדוגמה הכי טובה היא של אלכסנדר גרהם בל, שהמציא את הטלפון. אנשים התייחסו אליו בביטול ואמרו, 'מי ירצה לדבר עם מישהו בלי להסתכל עליו'?".

חשבת פעם לא לגלות לאנשים ממה עשויות העוגיות שאצלך במשרד ולבשר להם רק אחרי שטעמו?
"לעולם לא אעשה דבר כזה".

לחם בננה עם תולעים
(מי שטעם: "התולעים מוסיפות טעם עמוק יותר וחלבון למאכל")

רכיבים:
40 גרם מרגרינה
2 כפיות סוכר
2 בננות
קמח רגיל
חצי כפית אבקת סודה לשתייה
מלח
חצי כוס אגוזים קצוצים
(לא חובה)
2 ביצים
רבע כוס תולעי קמח יבשות

אופן ההכנה:
מחממים את התנור ל־180 מעלות ומשמנים את התבנית. מערבבים יחד את המרגרינה, הסוכר, הקמח, הסודה לשתייה והמלח. מקציפים ביצים ומוסיפים את הבננות, האגוזים והתולעים. אופים 45 דקות עד שעה.
● המתכון באדיבות מועדון האנטימולוגיה באוניברסיטת איווה

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו