לכל תושב בת ים יש את האני מאמין שלו, את הצרכים המיידיים שלו וגם את התוכניות לטווח הארוך, שאמורים לעשות את החיים שלו בעיר לאידיאליים. ביום שאחרי הבחירות (31 באוקטובר) יתיישב בלשכת ראש העירייה יוסי בכר או אולי מחליפו, ויתחיל לתכנן את הקדנציה הבאה עליו לטובה.

אז על כל הכרעה שתושבי העיר יקבלו ביום הבוחר, אלה הנושאים שה'שריף' החדש או הישן יהיו חייב לשים במוקדם או במאוחר על סדר יומה של העירייה, במה שעלולה להיות הקדנציה האחרונה של כל חבריה.

איחוד - כן או לא?

בת ים. יבוא שינוי ביום שאחרי? | צילום: קובי קואנקס
אם דבר לא ישתנה באופן דרמטי, ובניגוד ללא מעט הצהרות ומסכי עשן, ב־2023 תהפוך בת ים לרובע בתוך תל אביב. יש מי שטוען שמדובר בבשורת איוב שתעלים את העיר, יש מי שמחריף, וטוען שמדובר בחדשות רעות שיהפכו את בת ים לעיר מקלט למהגרי עבודה ופליטים, ומבהיל שבקרוב יסבלו תושביה ממצוקות דומות לאלה של תושבי דרום תל אביב.

אחרים טוענים מנגד שמדובר בבשורה נפלאה שתעלה את ערך הדירות, תשפר את השירות לתושב, ותוריד את מיסי הארנונה הגבוהים. מי צודק? עוד חזון למועד.

הדבר הראשון שראש העירייה הנבחר יהיה חייב לעשות עבור תושביו הוא להוציא אותם מאי־הוודאות. במקום מסכי עשן והבעת משאלות לב, יהיה חייב הנבחר להודיע על כך באופן חד וחלק, ולהתחיל להכין את השטח לקראת איחוד כזה בצורה מיטבית.

אם לא יהיה איחוד וההחלטה על כך היא רשמית, על ראש העירייה יהיה מוטל להכריז על כך ולבנות תוכנית שתוציא את העיר מהבור התקציבי שבתוכו היא שקועה.

בשורה התחתונה: שקיפות לתושבים ובניית תוכנית ברורה ויעילה עבור שתי האפשרויות.

הורדת הארנונה

אזור התעשייה. כיצד מקטינים את הנטל על התושבים? | צילום: קובי קואנקס
לעיריית בת ים אין כסף, זה דבר ידוע וברור לכולם. הדבר נובע מהחלטות לא נבונות שנעשו בעבר, בתוספת אי־שוויון בחלוקת משאבים ממשלתיים וטעות גיאוגרפית היסטורית שהפכה את העיר לצפופה, ומעוטת אזורי עסקים ותעשייה שיניבו הכנסות.

כתוצאה מדלות הכיס, נדרשים התושבים לשלם יותר, והארנונה בבת ים היא מהגבוהות בישראל. אחד הצעדים הראשונים שעל ראש העירייה החדש (או הישן) לעשות הוא למצוא את הדרך להוזיל את הארנונה לתושבים כי גם בארנק שלנו כבר יש חורים וחוסר צדק חלוקתי שזועק לשמים.

בשורה התחתונה: רוצים הקלה.

מלחמה בלכלוך ובמלכלכים
יש מי שיטען שסעיף הניקיון צריך להיות ראשון ברשימת הנושאים הדורשים טיפול, ולא בטוח שאין משהו בדבריו. האחריות מתחלקת בין העירייה, שאחראית על הניקיון השוטף, לבין התושבים שמלכלכים בלי התחשבות. אבל התוצאה היא שהעיר, על גינותיה, מדרכותיה ורחובותיה, לא נעימה לעין ולפעמים לאף. בלשון המעטה.

הרחובות מלאים בגללי כלבים, שאיש אינו אוסף. בצדי הרחוב מוטלים עטיפות חטיפים, בדלי סיגריה, שאריות אוכל, בגדים, חפצי ריהוט וחשמל ישנים שהושלכו מהבתים. זה הזמן לקחת את הניקיון כפרויקט עירוני: להגביר אכיפה וקנסות למלכלכים ולתגבר את שירותי הניקיון.

לילדי בת ים מגיע לשחק בגינות נקיות (ולא בין קליפות גרעינים ושברי בקבוקים במגלשות) ולתושבים מגיע לא לדרוך על 'מוקשים' מהבילים על המדרכות.

בשורה התחתונה: רוצים שינוי וניקוי.

קידום תמ"א ופינוי־בינוי

בניין העירייה. יש החלטה שחייבת להתקבל ביום הראשון | צילום: קובי קואנקס

בשבועות האחרונים פקדו את הארץ כמה רעשי אדמה, ומומחים מנבאים שהרעידה הבאה תהיה גדולה יותר ולכן גם הרסנית יותר. רוב בת ים בנויה מבתים ישנים שלא יעמדו בפני רעש אדמה (לא גדול ואפילו לא בינוני).

אם נוסיף לכך את העובדה שהעיר חייבת לעבור התחדשות עירונית ושיפוץ מן היסוד, המסקנה ברורה: חובה לקדם בזריזות האפשרית את כל הפרויקטים התקועים, ולהחליף את עשרות השלטים בעיר המכריזים על פינוי־בינוי ותמ"א בדחפורים ועבודות בשטח.

על העירייה להוביל מהלך עירוני, לעבור שיכון־שיכון ולשכנע דיירים סרבנים בכל דרך אפשרית שבניין מגוריהם חייב לעבור חיזוק ושיפוץ.
בשורה התחתונה: זה כבר לא רק עניין אסתטי אלא חיי אדם.

סיוע לעסקים (בעיקר בטיילת)

הטיילת. תחדש ימיה כקדם? | צילום: קובי קואנקס
הטיילת של בת ים היא אחת היפות בישראל והיא חלון הראווה של העיר, אך טיול קצר לאורכה מגלה יותר משרדי תיווך ממקומות בילוי, בתי קפה ומסעדות.

למעלה מ־700 עסקים נסגרו בעיר רק בשנה החולפת, וההסבר שנותנים העוזבים הוא קושי גדול בהשגת רישיון עסק, וקשיים בירוקרטיים מכבידים.

כך הפכה הטיילת היפה ממקום בילוי למקום של עסקנים ובעלי משרדים, וכך בהדרגה אנחנו עשויים לאבד את המנוף הכי שימושי לצמיחה עירונית, והיתרון שלנו מול שכנותינו. זה הזמן לעזור לבעלי העסקים ולהוציא מדף התכנון אל המציאות את פרויקט הטיילת התחתונה, שהייתה כבר אמורה להיות שוקקת חיים ועסקים (לפי ההבטחות) בשלב זה של קיץ 2018.

בשורה התחתונה: החזירו את הטיילת לגדולתה.

שיפוץ השכונות
אף אחד לא מטיל ספק בחשיבות הטיילת כפני העיר, אבל היא לא כל העיר, ואת זה חייב ראש העירייה לזכור. גם שיכון ותיקים, עמידר, רמת יוסף, רמת הנשיא וניצנה הם חלק מבת ים, ושם ההזנחה רבה. המדרכות, הגינות, הכבישים, הביוב, התשתיות, כל אלה חייבים תחזוקה שוטפת ואפילו שיפוץ.

בימים אלה, של לפני בחירות, החל מהלך של שינוי ושיפוץ, וחלק מהכבישים עברו ריבוד, אבל התושבים מבקשים שלא ייזכרו בהם רק פעם בחמש שנים, אלא ידאגו לצורכיהם לאורך כל הקדנציה.

"אנחנו גאים בטיילת היפה שלנו, אבל בסוף היום חוזרים הביתה לעמידר וגם שם צריך להיות לנו יפה ונעים בעיניים", אומר תושב השכונה, ובפנייה ישירה לראש העירייה מבקש: "אחרי שתשב בלשכה שלך, אל תשכח אותנו".

בשורה התחתונה: יש תושבים עם זיכרון ארוך.

מגרש ללא תמיכות

אוהדי מכבי בת ים. ומה עם הספורט? | צילום: קובי קואנקס
לפעמים אנחנו שוכחים את זה, אבל עד לא מזמן בת ים היתה עיר של ספורט, עם קבוצות כדורגל וכדורסל בליגה הלאומית, וכדורעף נשים וגברים בליגות הבכירות.

כן, זה היה לא מזמן, אבל עכשיו תשתית הספורט העירוני מסתכם בקבוצת כדורגל בליגה ג' (הפועל אבירי בת ים), קבוצת כדורסל בליגה הארצית (מכבי בת ים) ועוד אחת בליגה ב' (אליצור בת ים).

לצד אלה, ובלי לזלזל, אנחנו שומעים בעיקר על קבוצות מאמאנט ושחיינים צעירים של הפועל בת ים. נכון, הקופה העירונית דלה ויש דברים חשובים יותר מתרבות ספורט, אבל אם בת ים רוצה לכבד את עצמה היא לא יכולה לייבש את הספורט התחרותי.

בשורה התחתונה: הכדור במגרש של העירייה.