כל יהודי המקיים את צום יום הכיפורים יכול לספר לכם על הדריכות וההכנה הנפשית, כמו גם הפיזית, לקראת התענית השנתית. אחרי הכל, הפסקת אכילה ושתייה במשך 24 שעות היא לא עניין של מה בכך. אבל עבור שליחי הציבור והחזנים, מדובר ביום שהוא הרבה מעבר לצום ותפילה. נראה אתכם עומדים ומשלהבים קהל בתנאי תענית לא קלים בכלל.

"תפילה מרוממת"
אלחנן משמרתי, 30, נשוי ואב לחמישה, הוא החזן של בית הכנסת הגדול בבת ים, 'מרום ישראל' שבשדרות העצמאות. ביום יום הוא אברך בכולל. "מאז שאני זוכר את עצמי אני אוהב לשיר. המוזיקה בדמי, אבל את החזנות התחלתי בגיל 13. למדתי ארבעה שיעורים אצל הרב רפאל ברזני, ומשם המשכתי להתאמן לבד. היום אני חזן כבר 17 שנה ומדובר ביותר ממקצוע עבורי".

משמרתי. תפריט מיוחד, שלא יפגע בתפילה | צילום: קובי קואנקס
ביום הכיפורים בית הכנסת מונה בשיאו כ־700 מתפללים, 90 אחוז מהם בני עדות המזרח - עיראקים, חלאבים, גיאורגים, פרסים, ועשרה אחוז אשכנזים. "רוב הקהילה שומרת מצוות", מספר משמרתי. "ובכיפור מגיעים גם שומרי המסורת".

איך בעצם מתכוננים לחזנות ביום שכזה, איך מארגנים את הכוחות?
אני מתחיל בהכנות מספר שבועות לפני היום. אני עובר שוב ושוב על המנגינות, אוכל רק מאכלים מסוימים, כדי לא לעורר ליחה שמביאה לקושי בחזנות, ומשתדל לישון הרבה וטוב. אנשים אולי לא יודעים, אבל זה מעייף מאוד להיות חזן, לעמוד שעות רבות על הרגליים, לשיר. אחרי ראש השנה אני תמיד ב'אאוט', ולוקח לי עוד יום להתאושש".

מה מייחד את התפילה ביום כיפור?
התפילה בכיפור מאוד מרוממת, הציבור משתף פעולה. יש לקהילה מנגינות מיוחדות רק לה, שלא מתנגנות באף בית כנסת אחר. מתנגנות כאן מנגינות ששרים כבר 50 - 60 שנה, הן ממש מחברות בין החזן לקהילה. במוצאי כיפור הקהל ואני מרגישים שנוצר קשר מיוחד בינינו, כתוצאה מהיום הגדול הזה, מהתפילות. מדובר בבית כנסת שקיים כבר 60 שנה. הקהילה פה מגובשת מאוד, הרבה רבנים גדולים דרכו בו והרבה חזנים גדולים עמדו על במת החזנות, כמו יחיאל נהרי, יגאל בן חיים. גם זמרים גדולים הופיעו בבית הכנסת, ביניהם: ליאור אלמליח, אמיל זריהן.

ברכת החזן: "אני מברך את כל החזנים ואת כל עם ישראל בשנה טובה ומבורכת, וגמר חתימה טובה, ובעיקר את החזנים שיהיה להם כוח וחשק להעביר את התפילות כפי שצריך, שהציבור יהיה איתם ביחד, ושימצו את היום הקדוש הזה עד תום".

לשמור על הקול
ניר קפטן, 42, נשוי פלוס 4, מתפרנס במהלך השבוע כזמר, וכמגיש רדיו וטלוויזיה. בשבתות הוא מנעים את זמן הציבור בקולו בבית כנסת 'היכל יעקב', שברחוב סוקולוב בעיר. לקראת יום הכיפורים, גם הוא נכנס לכוננות גבוהה. "כבר מגיל צעיר היו מעלים אותי לבמה", נזכר קפטן.

"זה התחיל בקבלת שבת והשנים עברו, התחתנתי, והיו ממשיכים להזמין אותי לשבתות. באופן רשמי הפכתי לחזן בלהקה הצבאית. היו מזמינים אותי לכל מיני אירועים מטעם הסוכנות היהודית".

קפטן.  מפחית בשירה לקראת היום הגדול | צילום: קובי קואנקס
'היכל יעקב', מהראשונים בבתי הכנסת בעיר, היה מנוהל באופן עצמאי במשך שנים רבות לאחר שנבנה על ידי קהילת המתפללים. הוא מונה היום כ־400 מקומות ישיבה. "לצערי הימים היחידים שבהם אפשר שלא לראות כיסאות ריקים הם ראש השנה ויום הכיפורים", אומר קפטן. "אז פוקדים את בית הכנסת יהודים רבים שומרי מצוות וכאלו שלא אבל המסורת חשובה להם. לבית הכנסת מגיעים שומרי מצוות ושאינם וזה מחמם את הלב לראות את כולם ביחד האחד לצד השני".

איך אתה מתחמם לקראת היום הגדול?
"חלק נכבד מההכנות לתפילה זה בעצם לעבור על הנוסח ולהבין את המילים, מאחר שמדובר בטקסט שאנחנו לא נתקלים בו במהלך השנה, ולכן חשוב לעבור על הכל מראש. כחלק מהעבודה שלי כזמר אני משתדל להוריד הילוך בימים הללו כדי לשמור על קול צלול, שלא פתאום תתרחש תקלה לא רצויה".

ההתרגשות היא אחרת?
"בוודאי. תפילת יום הכיפורים, בעיניי, מרגשת ברמות אחרות. בסופו של דבר אנחנו עומדים ומבקשים חיים וככל שאתה והקהילה שבה אתה מתפלל מבינים את זה, התפילה הופכת למרגשת יותר ויותר. אצלנו אני יכול לומר שהמתפללים מבינים את זה לגמרי.

"קצת קשה לי להצביע על דבר ייחודי אבל נקודה אחת מאוד יפה כן קיימת, שאתה יכול לפגוש בבית הכנסת שומר מצוות כיפה סרוגה לצד שומר מצוות חרדי, ולצדם אדם שאינו שומר מצוות והביא את ילדיו לבית הכנסת למפגש ראשוני. האחדות שניכרת בין כולם כל כך מחממת את הלב. אני מאמין שלתפילה ביום שלישי ושני יגיעו 350 מתפללים, כאשר רובם הגדול יהיו יוצאי עדות אשכנז. בכל מקרה יהיה פה הרכב שיהיה שונה משמעותית ממה שרואים אצלנו במהלך כל השנה".

ברכת החזן: "אני חושב שהתפילה של כל חזן או שליח ציבור צריכה להיות 'יהי רצון שתתקבלנה תפילותינו לרצון'. בסופו של דבר על החזן יש משימה. הוא בעצם השליח של הציבור, ולכן הוא צריך תפילה אישית לעצמו לפני שהוא ניגש למלאכה ואכן בנוסח התפילה יש נוסח מיוחד לחזן בטרם הוא מתחיל את משימתו: "הנני העני ממעש נרעש ונפחד לעמוד ולבקש עליי ועל עמך אף על פי שאיני כדאי ואיני הגון וכו'".

כל נדרי שוויוני
אבי דרדיק, 53, גר במודיעין, מלווה אנשים עם מחלות סופניות ומשמש חזן בקהילה הרפורמית בבת ים. "רק בשנה שעברה נחשפתי לקהילה שחיה כאן", הוא אומר. "והחלטתי שאעשה הכל כדי לעזור להם".

לתנועה הרפורמית הגיע דרדיק בגיל 15 בעקבות תנועת הנוער תל"ם (תנועה ליהדות מתקדמת). "עשיתי את כל המסלול של התנועה", משחזר. "זאת השנה השנייה שאני מקיים את המניין בבת ים עם קבוצה של אנשים מקסימים, שמחפשים דרך להביע את הצד היהודי רוחני, להתפלל, להיות ביחד כקהילה יהודית ומאוד לא מרוצים, לא מרגישים שיש להם מקום בעולם האורתודוקסי.

דרדיק. מקום לכולם, ללא הבדל ומחיצות | צילום פרטי

"התנועה הרפורמית נתנה את הפלטפורמה, בהנחייתה של שרונה, שהיא ראש של כל הקהילה הזאת, ומקדמת המון עניינים בצורה מאוד מנגישה ומקסימה, ויוצרת את האפשרות לאנשים להביע את עצמם. התפקיד שלי בעצם הוא להנחות את התפילות, שליח ציבור, חזן, אבל עם מתפללים נוספים. אבל אני לא רב. מעבר לתפילות אני מביא שיח על נושאים שמעסיקים את האנשים בקהילה, מבחינה רוחנית ויומיומית.

"בת ים עיר מאוד מוכרת, אבל באיזה שהוא מקום גם מאוד דיכוטומית. עד לא מזמן לא היתה אלטרנטיבה לאורתודוקסים, ועכשיו יש".

איך אתה מתכונן ליום הגדול?
אני ממש נכנס לעולם של התפילה, משתמש בידע והשפע שיש לנו מהתנועה. יש לה המון חומר. המחזור של הימים הנוראים הוא הבסיס ועליו אנו בונים תפילה רפורמית. לוקחים מוטיבים של תפילה ומצרפים אליהם דברים יותר עכשוויים, של ימינו. בראש השנה עשינו טקס תשליך, בחוף הים, הבאתי קטעים מהתפילה עצמה וגם שירים מודרניים.

"אנחנו רוצים להביא דברים שמדברים על אותו הדבר, רק מזווית אחרת, שלא נכתבה לפני אלפי שנים, בתפילה שנקבעה פעם".

בתי הכנסת האורתודוקסים ימשכו אלפי מתפללים. לכמה אתה מצפה?
"בשנה שעברה היו 20-25 איש פחות או יותר, אנשים שלא הגדירו את עצמם, וחלק גם לא מעוניינים להגדיר. אנחנו מקבלים את כולם, גם אורתודוקסים. הרעיון המרכזי הוא זה להיות פתוחים לכולם. אצלנו יש דגש מאוד גדול על שוויון. נשים וגברים יישבו ביחד, מתוך מקום שאנחנו עושים משהו רוחני ביחד עם המשפחה. אני לא מפריד בין האנשים בחוויה הזאת. ולכן אנחנו מעודדים את הנשים לעלות לתורה".

הפסקה מהפוליטיקה
את שמעון שמואלי מכירים תושבי בת ים בעיקר כפעיל פוליטי מקומי, שדי קשה להתעלם ממנו. אבל ביום הכיפורים הקרוב הוא ישים את האינטריגות והרעש המוניציפלי בצד לטובת קודש, כשישמש חזן בית הכנסת אותו הוא פוקד במהלך כל ימי השנה, 'מאור אל', השוכן בשכונת עמידר. בנוסף לנוכחות הציבורית שלו, משמש שמואלי יו"ר איגוד בני התורה בת ים, ויו"ר אגודת הסטודנטים בקמפוס החרדי אונו.

שמואלי. לא קל לעורר התלהבות בקרב הקהל בזמן תענית | צילום: קובי קואנקס

"יום הכיפורים הוא היום הקדוש והמקודש ביותר לעם ישראל", אומר שמואלי. "ביום זה בורא עולם מוחל וסולח לעוונותינו וגם חותם אותנו לחיים טובים ולשלום. קשה לתאר במילים התעלות רוחנית שכולה קדושה והתקרבות לבורא עולם. החזן הוא שליח ציבור ולכן עליו להתכונן ליום כיפור ולהגיע מוכן.

"מלבד התפילה שעליו להתפלל בקול רם וברור וללא שגיאות, תפקידו של החזן גם לחזות את התפילה, לנתב את המתפללים ומעל הכל לעורר את הקהל להתפלל בהתלהבות. מדובר במשימה לא פשוטה כאשר המתפללים חלשים מהצום.

"הקהילה בבית הכנסת מאוד מגובשת ומאוחדת ומשלבת את כלל האוכלוסייה, חילונים ודתיים כאחד ואף את כלל הגילאים, זקנים עם נערים. ביום הכיפורים בית הכנסת מלא מפה לפה במתפללים עטופים בטלית ובידיהם סידורי התפילה. מחזה שמרגש לראות כל פעם מחדש.

התפילות הם בנוסח המקובל לכנות 'ספרדי־ירושלמי', בכך אנו פותחים דלת לרבים מעדות המזרח על אף שאינם מהעדה הפרסית, שבית הכנסת הזה במקור נועד עבורה. בנוסף ברצוני לציין לשבח את תפקידם של הגבאים הנפלאים שלנו בכך שמיד כשמגיעים אורחים לתפילות הימים הנוראים בפרט והחגים בכלל, הם פונים ודואגים לאורחים החדשים למקומות מכובדים כדי שירגישו חלק משמעותי מציבור המתפללים ומבית הכנסת.

יש איזו תפילה שמרגשת אותך במיוחד?
"אני בעיקר מתרגש מ'לך אלי תשוקתי', ו'ה' שמעתי שמעך יראתי'. המילים המיוחדות והלחן המצמרר מרגשים כל פעם מחדש. אך הקטע שבו אני נשבר ובוכה זה בווידוי הגדול של רב ניסים גאון זצ"ל. רק כשאתה קורא את הווידוי אתה מבין כמה יש לך עוד להוסיף ולהתחזק בתורה ובמצוות ולהתקרב לבורא עולם.

ברכת החזן: "יהי רצון שיהיה לכולנו גמר חתימה טובה, שנזכה לעלות מעלה מעלה בתורה וביראת שמים. אני רוצה גם לאחל רפואה שלמה לכל החולים, ושכל הרווקים והרווקות יזכו לחופתם השנה, והנשואים שיזכו לפרי בטן, בנים ובנות בריאים ונעימים. שנזכה לשפע של פרנסה הצלחה והרווחה אמן".

'ירושלים של זהב' ו'כאן נולדתי'
ארי בומבך, 21, יגיע אל תפילת יום הכיפורים בבת ים מירושלים, וישמש חזן ב'מתנ"ס הבונים' של קהילת חב"ד, שבשאר ימי השנה מתפללת ב'בית המשיח' בעיר. עד לאחרונה הוא עסק בחונכות פרטנית לנערים, אבל אז הוא החליט להתמקד בשתי האהבות הגדולות שלו - תפילה ומוזיקה.

"אבי אף פעם לא היה שלם עם זה שאני חזן, כי זה לא מקובל אצלנו בחסידות", הוא אומר. "כחלק מהניסיון למנוע ממני את הדרך לשם אבי שאל איזה יהודי האם נהוג להגיש בחור רווק לעמוד התפילה. אותו יהודי ענה לאבי 'הבן שלך מתפלל יפה וראוי יותר מאחרים, וזה עדיף על פני איש נשוי שאינו יודע להתפלל'. תמיד ידעתי שיש לי חוש מוזיקלי, אפילו שאבי לא נתן לגיטימציה לשירה. לא נתתי לדבריו לפריע לכישרון שלי. לפני כשנתיים כשאחי חגג בר מצווה ועשיתי איתו דואט, אבי סוף סוף אישר בפניי שאני 'טוב מטוב'".

בומבך. במשפחה לא כל כך התלהבו מהשירה | צילום פרטי

"התפילה ביום הכיפורים היא חלק מהפעילות של השליח הרב מאיר אבוטבול", מספר בומבך. "חלק מהפעילות של השליח בחסידות חב"ד היא גם הפקת תפילות בחגים. היו הכנות רבות לתפילה, כמו לבחור ניגונים שהקהל מכיר.

"בראש השנה גם הייתי חזן, ושרתי שירי ארץ ישראל, 'ירושלים של זהב', 'כאן נולדתי', שירים נוסטלגיים, שישתלבו יפה בפזמונים של התפילה. הקהל ממש אהב את זה והצטרף. שרתי גם שירים חסידיים שחלקם מוכרים וחלקם פחות. הציבור הרגיש את הרגש שיש בתפילה ונהנה לשמוע גם אם הם לא הכירו.

"כולם יודעים שתפילה היא בעצם שיח לאלוקים, שיח לקב"ה. הייחודיות שלנו כעם, כבנים של אלוקים, שאנחנו יכולים לגשת אליו בכל זמן ובכל מקום ולהתפלל אליו, ובפרט ביום הכיפורים. מדובר בזמן מאוד גדול שבו ממליכים את הקב"ה עלינו ואנחנו מזכירים לו זכרונות, מזכירים לו את העבר שלנו, את ההיסטוריה שלנו כעם. זה זמן מאוד מיוחד וגדול להתפלל ולבקש, בקשות שימשיך עלינו שנה טובה. זה זמן מקסים, זמן של השתפכות הנפש, שבה אתה מוציא את הרגש שלך, את הכאב".

מדובר בתוכן מאוד חסידי. מתפלל מסורתי שמגיע פעם בשנה מתחבר לזה? מבין את זה?
"לדעתי כן. האנשים שמגיעים ומתפללים הם כולם מבינים שהתפילה היא חיבור לאלוקים, מעבר לקיום המצוות, התפילה זה חיבור יום יומי לקב"ה.

"עד היום הייתי מתפלל בקהילה החסידית חרדית, שם התפילה היא בהגהה חסידית־אשכנזית, 'בוריך אתה ה', ופה במניין בבת ים אני אומר 'ברוך אתה ה'. כמובן שגם הניגונים היו שונים, התאמתי אותם לאנשים שפה. היה מאוד מרגש להתפלל עם אנשים שבאים בתמימות, לא כל כך יודעים מה זה תפילה, ובאים מתוך רצון אמיתי שלהם, לא כי הם רגילים להגיע לבית הכנסת".

משהו בחוויית ראש השנה יכול להעיד על מה שצפוי לך ביום הכיפורים?
"בראש השנה באו 30 או 40 איש, שכולם היו עמך ישראל, עם חולצות צבעוניות, כיפות, פחות או יותר חילונים שמתקרבים לדת, פה ושם מניחים תפילין, אנשים שמחפשים את הקרבה, מחפשים רוחניות, אנשים שבדרך כלל משתתפים בפעילויות של בית חב"ד, בתפילות, בשבתות. אני מניח שביום הכיפורים זה יהיה די דומה.

"בכל חודש יש לנו בבית חב"ד מבצע שהנהיג הרבי מלובביץ', לדוגמה, מבצע תפילין, החודש היה מבצע שופר. הרב מאיר לא נח, ועושה הכל כדי לקרב ולזכות כמה שיותר יהודים במצוות".

ברכת החזן: "שיתקבלו תפילותינו ברצון. מה שחשוב זה להכניס את הרגש בתפילה. בעל תפילה שלא מביא את הרגש שלו לתפילה, בעיניי הוא לא בעל תפילה. הרגש הוא חובה, ככה מרגשים גם את הלבבות. לא חוכמה סתם להתפלל יפה, וגם כל יהודי כשלעצמו שמתפלל שיכניס את הרגש שלו לתפילה ושיכוון את לבו לשמים, וכמובן שיתקבלו תפילותינו ברחמים וברצון. שבעז"ה, תהיה לנו שנה טובה ומתוקה, מלאה בעשייה, מלאה בזיכוי הרבים, ושנזכה לגאולה השלמה בקרוב אמן!".