הקשר בין סוריאליזם לאמנות הישראלית

הסוריאליזם, תנועה אמנותית ורעיונית שצמחה באירופה במחצית הראשונה של המאה ה-20, השפיעה באופן משמעותי על אמנים ישראלים רבים. למרות שהסוריאליזם נולד בצרפת, השפעתו חלחלה לזרמים אמנותיים בארץ ישראל ובישראל, והפכה לכלי ביטוי ייחודי לחוויות וזהויות מקומיות.

סוראליזם
תוכן עניינים

קצת היסטוריה

בראשית דרכה של האמנות הישראלית, אמנים רבים נטו לאמץ סגנונות ריאליסטיים או אקספרסיוניסטיים כדי לתאר את הנוף והחיים בארץ החדשה. עם זאת, החל משנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת, ניכרה השפעה גוברת של הסוריאליזם על אמנים ישראלים, שראו בו כלי לבטא את הזרות, הפראדוקסים והמתחים הקיימים בחברה הישראלית הצעירה.

אחד האמנים הבולטים שאימץ את הסוריאליזם היה נחום גוטמן. יצירותיו, כמו “הצופה” (1939) ו”מראה אחרון” (1950), משלבות אלמנטים סוריאליסטיים מפתיעים ומטרידים עם נופים ודמויות מוכרים מהחיים בארץ ישראל. גוטמן ניצל את הסוריאליזם כדי לבטא את תחושת הזרות והניכור שחשו רבים מהעולים החדשים בארץ.

מרסל ינקו, אמן יליד רומניה שהגיע לארץ ב-1924, היה ממייסדי “קבוצת האמנים העבריים” שדגלה בסגנון סוריאליסטי ייחודי. יצירותיו, כמו “תזמורת” (1950), מציגות קומפוזיציות מופשטות ודמיוניות, המשקפות את חוויית ההגירה והשתלבות בסביבה החדשה.

בשנות ה-60 וה-70, הסוריאליזם המשיך להשפיע על אמנים ישראלים צעירים יותר, כמו יעקב אגם, רפי לבי ויגאל תומרקין. אגם השתמש בדימויים סוריאליסטיים ופנטסטיים כדי לבטא את הזהות הישראלית המורכבת, כפי שבא לידי ביטוי ביצירות כמו “ארץ הקודש” (1966). לבי וינקו נטו יותר לסגנון מופשט-סוריאליסטי, המשלב צורות אורגניות וצבעוניות עזה.

חשוב לציין שהסוריאליזם הישראלי לא היה זהה לזרם האירופי המקורי. אמנים ישראלים לא אימצו בהכרח את הרעיונות הפסיכואנליטיים והמהפכניים של הסוריאליזם הצרפתי, אלא התמקדו בשימוש בדימויים דמיוניים וסמלים כדי לבטא את החוויה הייחודית של החיים בישראל – החוויה של עולים חדשים, מלחמות, דתות ותרבויות משולבות.

איפה הסוריאלים פוגש כיום את האמנות הישראלית?

עד היום, ניתן למצוא יצירות סוריאליסטיות באמנות הישראלית העכשווית. אמנים כמו דוד רובינגר, דורון פולק וגיא גולדשטיין ממשיכים לנצל את כוחו של הסוריאליזם כדי לבטא נושאים חברתיים, פוליטיים ואישיים הקשורים לחיים בישראל. יצירותיהם מעוררות מחשבה על המציאות המורכבת והסותרת לעתים של החברה הישראלית, באמצעות שילוב של דימויים מוכרים ובלתי צפויים.

לסיכומו של דבר, הסוריאליזם לא היה זר לאמנות הישראלית, אלא זרם משפיע שאפשר לאמנים לבטא את הניגודים, הקונפליקטים והחוויות הייחודיות של החיים במדינה צעירה ורבת-פנים. דרך דימויים מטרידים וסמלים בלתי-שגרתיים, האמנות הסוריאליסטית הישראלית חשפה את המורכבות התרבותית, החברתית והפוליטית של ישראל, ויצרה שפה ויזואלית ייחודית לזהות הישראלית המתהווה.

הסוריאליזם המשיך להשפיע על אמנים ישראלים בדורות מאוחרים יותר, כולל בזמננו. 

אמנים ישראלים שיוצרים סוריאליזם

דוד רובינגר

אמן וידאו-ארט מוביל, העושה שימוש נרחב בדימויים סוריאליסטיים ודמיוניים. עבודותיו, כמו “Life Driver” ו”We Mustn’t Be Misunderstood”, משלבות סצנות מוכרות עם אלמנטים מוזרים ומטרידים.

אייל בן סימון

אייל בין סימון הוא אמן וידאו ארט וצילום ניסיוני, יוצר דימויים סוריאליסטים ומופשטים מסצנות פשוטות ויומיומיות. יוצר הווידאו ארט “פנאומה” שזכה במון פרסים בעולם. אייל עוסק באמנות מודרנית ובעל סגנון יצירה מאוד ייחודי.

דורון פולק

צייר ופסל העובד בסגנון סוריאליסטי מודרני. יצירותיו מדגישות אובייקטים ודמויות בצורות ובהקשרים בלתי צפויים, כמו ב”Picknick” ו”The Great Snail Race”. 

גיא גולדשטיין

צייר סוריאליסטי בעל סגנון ייחודי, המשלב דימויים הזויים ומטרידים במציאות יומיומית. “פרטי גן עדן”, “דיוקן משפחתי” ועבודות אחרות שלו מעלות תחושה של חלום וסיוט גם יחד.

חנן קמינסקי

אחד האמנים הסוריאליסטים המוערכים בישראל. בציוריו כמו “סימפוניה ירושלמית” ו”איכרים בחלומם”, הוא משלב נופים ודמויות ישראליים עם אלמנטים דמיוניים ומטאפיזיים.

עפרה לידר

אמנית מולטימדיה המשתמשת בדימויים סוריאליסטיים כדי לבטא נושאים של פמיניזם, זהות וטראומה. עבודות כמו “Makom Vahok” ו”Matrilineal” יוצרות עולמות הזויים ומרתקים.

יצחק פרידמן-יריב

מציורי הדגל הסוריאליסטיים הישראלים, שעבודותיו נשענות על המסורת של גוטמן ויאנקו. “הממונה על הדרך” ו”גלריה קומיקאית” הן דוגמאות לשילובים הפנטסטיים והמיסטיים שלו.

אלה הן רק כמה דוגמאות לאמנים ישראלים עכשוויים שממשיכים לפתח את המסורת הסוריאליסטית בארץ, תוך שימוש באמצעים טכניים וסגנונות חדשניים. השפעת הסוריאליזם על האמנות הישראלית נותרה חזקה ומגוונת בדורות האחרונים.

לסיכום

הסוריאליזם, שהחל כתנועה אמנותית באירופה של המאה ה-20, מצא ביטוי ייחודי באמנות הישראלית לדורותיה. מאמנים כמו נחום גוטמן ומרסל ינקו, שהביאו את הסוריאליזם לארץ בתקופת היישוב, ועד לאמנים עכשוויים כגון: אייל בן סימון, דוד רובינגר, דורון פולק וגיא גולדשטיין, הסוריאליזם שימש כלי ביטוי מרכזי עבור אמנות ישראלית. דרך שילוב של דימויים מוכרים ובלתי-צפויים, סמלים הזויים ונופים דמיוניים, האמנים הללו הצליחו לבטא את המורכבות, הפרדוקסים והזהויות הרבות של החברה והתרבות הישראלית. יותר מכל, האמנות הסוריאליסטית הישראלית מהווה שפה ויזואלית ייחודית לתיאור החוויה המיוחדת של החיים במדינה צעירה ורבת-פנים כמו ישראל, עם עברה העשיר והמטען התרבותי הגלובלי שהביאו אליה עולים מרחבי העולם.

דילוג לתוכן